ג'ורג' בייקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' בייקר
George Baker
George-Baker-008.jpg
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 1 באפריל 1931
מקום לידה וארנה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 7 באוקטובר 2011 (בגיל 80)
פרסים חבר במסדר האימפריה הבריטית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' בייקר, MBEאנגלית: George Baker;‏ 1 באפריל 1931 - 7 באוקטובר 2011) היה שחקן וסופר אנגלי. הוא מוכר בעיקר בזכות תפקידיו כטיבריוס בסדרה "אני, קלאודיוס" וכמפקח וקספורד בסדרת הסרטים על פי ספרי המתח מאת רות רנדל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייקר נולד בווארנה בולגריה.[1] אביו היה איש עסקים אנגלי ואימו הייתה אחות בצלב האדום, והם עברו לבולגריה כדי לסייע במאבק בכולרה.[1] הוא למד ב"לנסינג קולג'" בסאסקס. אחר כך שיחק בתיאטרון רפרטוארי ובתיאטרון אולד ויק.

בייקר היה נשוי שלוש פעמים. ב-1950 נשא לאישה את ג'וליה סקווייר והתגרש ממנה ב-1974. באותה שנה התחתן עם סאלי הום והיה נשוי לה עד למותה ב-1992. אשתו השלישית של בייקר, השחקנית לואי ראמסיי, שיחקה לצידו בסדרת סיפורי המסתורין של רות רנדל בתפקיד דורה, אשתו של פקד וקספורד. לבייקר היו חמש בנות, ארבע מאשתו הראשונה ואחת מאשתו השנייה.

בייקר זכה לפרסום בסרט הקולנוע "פורצי הסכרים" משנת 1955. הוא כיכב לראשונה בסרט "The Ship That Died of Shame" יחד עם ריצ'רד אטנבורו.[1] בהמשך הופיע בשורה של סרטי אילינג, וסרט ההרפתקאות של שנות החמישים "מונרייקר" הוקרן ברחבי העולם מאז 1958. עם הזמן היה בייקר מוכר יותר כשחקן טלוויזיה.[1] הוא היה השחקן השני שגילם את דמותו של "מספר 2" בסדרת הטלוויזיה "האסיר" והשתתף בפרק הראשון של הסדרה. בייקר שיחק בסדרה קומית משלו בשם "Bowler". עוד הופיע בפרק הראשון של הסדרה "Some Mothers Do 'Ave 'Em" בתפקיד הבוס שמראיין את הדמות הראשית של הסדרה. בדרמה עטורת השבחים "אני, קלאודיוס" גילם בייקר את דמותו של הקיסר טיבריוס.

בסוף שנות השבעים כיכב בתפקיד המפקח רודריק אליין, בעיבודים לספרי המתח מאת נגיו מארש (אנ') המתרחשים בניו זילנד בהפקה של הטלוויזיה של ניו זילנד. בין 1988 לשנת 2000 כיכב בתפקיד המפקח רג' וקספורד בשורה ארוכה של סרטים שנעשו על פי ספרי המתח של רות רנדל, זהו כנראה תפקידו הידוע ביותר.  ב-1993 אחרי מותה של אשתו השנייה, התחתן בייקר עם לואי ראמסיי, שגילמה את דמות אשתו של וקספורד בסדרת הטלוויזיה.[2]

עוד הופיע בייקר בסדרה "The Baron" ובסדרה המקורית של "ניצולים" משנת 1975, בעונה הראשונה של הסדרה "Minder", באופרת הסבון "Coronation Street" (בתפקיד ססיל ניוטון הבעלים של מבשלת שכר), ובסדרת המדע בדיוני "דוקטור הו" השתתף בסיפור "Full Circle". ב-2005 כיכב בפרק "הבית שביער" בסדרה "רציחות במידסומר" וגילם זוג תאומים.

בייקר השתתף בסדרה הקומית הבריטית " The Goodies'" בפרק "Tower of London" בתפקיד "צ'יף ביפאיטר", וכן בסיטקום "No Job for a Lady". הוא מוכר בתפקיד קפטן בנסון בעל הברית של ג'יימס בונד בסרט "המרגלת שאהבה אותי". כמו כן הופיע בתפקיד סר הילרי בריי, מומחה להרלדיקה, בסרט "בשרות הוד מלכותה". כאשר ג'יימס בונד, בגילומו של ג'ורג' לזנבי, מתחזה לבריי כדי לקבל גישה לבלופלד, בייקר דיבב את הדמות. בסרט "אתה חי רק פעמיים" שיחק בייקר ללא קרדיט בתפקיד מהנדס בנאס"א.

איאן פלמינג החשיב את בייקר כשחקן האידאלי לתפקיד ג'יימס בונד, אבל התפקיד נמסר לשון קונרי בגלל מחויבויות אחרות של בייקר.  בסיטקום "Up Pompeii!" משנות השבעים, גילם בייקר דמות בשם "ג'אמוס בונדוס".

בתיאטרון הופיע בייקר לראשונה בדיל שבקנט. הוא שיחק במשך עונה עם להקת התיאטרון אולד ויק (1959–1961), הוא גילם את בולינגנרוק במחזה "ריצ'רד השני", שיחק בתפקיד ג' ב"חשיבותה של רצינות" ואת וורוויק במחזה "ז'אן דארק". ב-1965 כיכב עם להקה משלו, Candida Plays, שבסיסה היה ב"תיאטרון רויאל" בעיר בורי סנט אדמונדס שבסאפוק. ב-1975 גילם את קלאודיוס בהפקה של באז גודבודי ל"המלט" עבור הלהקה השייקספירית המלכותית.

בשנת 1980 כתב בייקר מחזה בשם "Fatal Spring" העוסק בחיי המשוררים וילפרד אווןסיגפריד ששון ורוברט גרייבס. המחזה שודר ב- BBC 2 ב-7 בנובמבר 1980, עליו זכה בפרס השלום של האומות המאוחדות. עוד כתב בייקר תסריטים לארבע מפרקי סדרת המפקח וקספורד.

ב-1995 הוקדשה לבייקר תוכנית "אלה הם חייך". מנחה התוכנית מייקל אספל הפתיע אותו במהלך צילומים על סיפון ספינה בנמל סולנט שבחופי המפשייר.

ב-2007 הוענק לבייקר תואר חבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על פעילות הצדקה שלו והקמת מועדון נוער בכפר הולדתו.[3][4]

בייקר נפטר ב-7 באוקטובר 2011 בגיל 80. הוא לקה בשבץ ואחר כך מת מדלקת ריאות.[5]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1953) The Intruder
  • (1955) The Woman for Joe
  • (1955) The Ship That Died of Shame
  • (1955) The Dam Busters
  • (1956) The Extra Day 
  •  (1956) The Feminine Touch
  •  (1956) A Hill in Korea
  •  (1957) These Dangerous Years
  •  (1957) No Time for Tears
  •  מונרייקר (1958) The Moonraker
  •  (1958) Tread Softly Stranger
  • לנסלוט וגווניביר (1963) Lancelot and Guinevere
  •  (1964) The Finest Hours
  •  (1965) Curse of the Fly
  • (1967) Mister Ten Per Cent
  • ג'סטין (1969) Justine
  • היה שלום מר צ'יפס (1969) Goodbye, Mr. Chips
  • בשרות הוד מלכותה (1969) On Her Majesty's Secret Service
  • התליין (1970) The Executioner
  • דצמבר החם (1973) A Warm December
  • (1975) Three for All
  •  (1976) Intimate Games
  • המרגלת שאהבה אותי (1977) The Spy Who Loved Me
  • 39 המדרגות (1978) The Thirty Nine Steps
  • (1979) North Sea Hijack
  • משחקי ריגול (1980) Hopscotch
  • (1986) Time After Time
  • (1987) Out of Order
  • למען המלכה והמולדת (1988) For Queen & Country
  • (2001) Back to the Secret Garden

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Collin, Robbie (9 באוקטובר 2011). "George Baker: the man who might have been James Bond". London: The Sunday Telegraph. בדיקה אחרונה ב-9 באוקטובר 2011. 
  2. ^ Shorter, Eric (10 באוקטובר 2011). "George Baker obituary". London: The Guardian. עמ' 34. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2011. 
  3. ^ "Wexford's George Baker dies, aged 80". London: The Daily Telegraph. 8 באוקטובר 2011. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2011. 
  4. ^ Coveney, Michael (16 במרץ 2011). "Louie Ramsey obituary". London: The Guardian. עמ' 38. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2011. 
  5. ^ "Chief Inspector Wexford star George Baker dies aged 80". London: BBC News. 7 באוקטובר 2011. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2011.