וילפרד אוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וילפרד אוון
Wilfred Owen plate from Poems (1920).jpg
לידה 18 במרץ 1893
אוסווסטרי, שרופשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בנובמבר 1918 (בגיל 25)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים הצלב הצבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ סיגפריד ששון, ג'ון קיטס, הורטיוס, ויליאם וורדסוורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וילפרד אדוארד סולטר אוון (אנגלית: Wilfred Edward Salter Owen‏; 18 במרץ 1893 - 4 בנובמבר 1918) היה משורר אנגלי, אחד ממשוררי מלחמת העולם הראשונה המפורסמים ביותר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוון נולד באוסווסטרי בשרופשייר (Oswestry in Shropshire) ממוצא אנגלי וולשי. זכה לחינוך טוב, ועבד כמורה פרטי בצרפת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1915 גויס לצבא, אך לאחר כמה חוויות טראומטיות אובחן כסובל מהלם קרב ונשלח לבית חולים צבאי באדינבורו לקבל טיפול. שם פגש משורר אחר, זיגפריד ששון, שעודד אותו ועזר לו בבעיות סגנוניות. כיום שירתו של אוון מוערכת ומוכרת כיום יותר משל מורו.

כמה אירועים בחייו של אוון מובילים למסקנה כי הוא היה הומוסקסואל חבוי, ושהוא נמשך לששון. עזיבת הלה את בית החולים הותירה אותו שבור. לאחר שהחלים בעצמו, התחבר אוון לחבורת אמנים שששון הכיר לו, שכללה בין השאר את רוברט רוס ורוברט גרייבס. ב-1918 חזר אוון לשירות פעיל בצרפת. הוא נהרג בזמן שחצה את תעלת סַמְבְּר-וואז, שבוע לפני תום המלחמה. אמו קיבלה את הידיעה על מותו ביום שביתת הנשק. רק שלושה משיריו פורסמו לפני מותו. ששון ואדית סיטוול דאגו מאוחר יותר לכך שכל שיריו האחרים יתפרסמו אף הם.

שיריו הנודעים של אוון כוללים את "Anthem for Doomed Youth" -"המנון לנוער אבוד","Dulce Et Decorum Est" ואת "The Parable of the old man and the young". כמה משיריו מוצגים ברקוויאם המלחמה של בנג'מין בריטן.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2001 ראה אור הספר "קרעי שני" – מבחר ראשון ומייצג בעברית משירתו של אוון בתרגומה של חנה ניר.

המנון לנוער אבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מַה קוֹל עִנְבָּל לַמֵּת כַּצֹּאן לַטֶּבַח?
רַק זַעַם מִפְלַצְתִּי שֶׁל תּוֹתָחִים,
קוֹלוֹת גִּמְגּוּם, שִׁקְשׁוּק שֶׁל הָרוֹבִים, כַּךְ
חִישׁ לְמַלְמֵל תְּפִילָה הֵם יְכוֹלִים.
שׁוּם לַעַג עֲבוּרַם, דִּנְדּוּן, תְּפִילָה,
מִלְבַד הַמַּקְהֵלָה אֵין קוֹל מְקוֹנְנִים.
וּפְגָזִים בִּיְבָבָה פְּרוּעָה,
שׁוֹפָר קוֹרֵא לָהֶם מִמְחוֹזוֹת קוֹדְרִים.
וּמַה נֵרוֹת נֹאחַז כְּדֵי לְזַרְזַם?
כִּי לַבָּנִים בְּעֵינֵיהֶם אַךְ זֹאת
יָאִיר לוֹ זִיו קָדוֹשׁ שֶׁל הַפְּרִידוֹת.
חִוְרוֹן פְּנֵי נְעָרוֹת יְהִי רֵעַם.
וְנֶפֶשׁ עֲדִינָה כָּל פֶּרַח זַךְ
וְכָל שְׁקִיעָה הִיא הוֹרַדַת מָסָך.

תרגם מאנגלית רוני רייך

שיר לדוגמה משל אוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משל הצעיר והזקן
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָם וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיֵּלֵךְ,
וַיִּקַח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת.
וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם, שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו,
יִצְחָק, הַבֵּן הַבְּכוֹר, אָמַר, אָבִי,
הַבֵּט אֶל הַמַּעֲרָכָה, הָאֵשׁ וְהַבַּרְזֶל,
וְאַיֵּהוּ הַשֵּׂה לְקָרְבַּן-עֹלָה?
וַיַּעֲקֹד אַבְרָם אֶת הַנַּעַר בְּאֵזוֹר וּשְׂרוֹךְ,
וַיִּבֶן סוֹלְלוֹת לַחֲפִירוֹת בָּאֲתָר,
וַיִּשְׁלַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
וּרְאֵה! וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם
וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר,
אַל תַּעַשׁ לוֹ מְאוּמָה. הַבֵּט וּרְאֵה,
אַיִל נֶאֱחַז בִּסְבַךְ בְּקַרְנָיו;
הַעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בִּנְךָ-יְחִידְךָ.
אַךְ הַזָּקֵן מֵאֵן, וְאֶת בְּנוֹ שָׁחַט,
וַחֲצִי זַרְעָהּ שֶׁל אֵירוֹפָּה, אֶחָד, אֶחָד.
וילפרד אוון, מאנגלית: גיורא לשם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילפרד אוון בוויקישיתוף