ג'יימס פירס

ג'יימס פירס
James Alfred Pearce
לידה	14 בדצמבר 1805; אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	20 בדצמבר 1862 (בגיל 57); צ'סטרטאון, מרילנד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Chester Cemetery
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון
מפלגה	המפלגה הוויגית ; המפלגה הדמוקרטית
	4 במרץ 1835 – 3 במרץ 1837; (שנתיים)
	→ ריצ'רד בנט קרמייקל
	4 במרץ 1837 – 3 במרץ 1839; (שנתיים)
	פיליפ תומאס ←
	4 במרץ 1841 – 3 במרץ 1843; (שנתיים)
	→ פיליפ תומאס פרנסיס ברנגל ←
	1831–1835; (כ־4 שנים)
	22 בפברואר 1847 – 20 בדצמבר 1862; (15 שנים)
	4 במרץ 1843 – 4 במרץ 1845; (שנתיים)
	→ John Leeds Kerr
	4 במרץ 1845 – 4 במרץ 1847; (שנתיים)
	4 במרץ 1847 – 4 במרץ 1849; (שנתיים)
	4 במרץ 1849 – 4 במרץ 1851; (שנתיים)
	4 במרץ 1851 – 4 במרץ 1853; (שנתיים)
	4 במרץ 1853 – 4 במרץ 1855; (שנתיים)
	4 במרץ 1855 – 4 במרץ 1857; (שנתיים)
	4 במרץ 1857 – 4 במרץ 1859; (שנתיים)
	4 במרץ 1859 – 4 במרץ 1861; (שנתיים)
	4 במרץ 1861 – 20 בדצמבר 1862; (שנה)
	Thomas Holliday Hicks ←
חתימה

ג'יימס אלפרד פירס (באנגלית: James Alfred Pearce‏; 14 בדצמבר 1805 – 20 בדצמבר 1862) היה פוליטיקאי אמריקאי. הוא היה חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, וייצג את המחוז השני של מרילנד בשנים 1835 עד 1839 ומ-1841 עד 1843. מאוחר יותר כיהן כסנאטור אמריקאי מטעם מרילנד מ-1843 ועד מותו ב-1862.

ב-1850, הוא פיתח את מה שנקרא "תוכנית פירס", חלק מפשרת 1850. תוכנית פירס סיפקה פתרון למחלוקת הגבול בין טקסס לממשלה הפדרלית.^[1] פירס כתב הצעת חוק שהעניקה לטקסס פיצוי של 10 מיליון דולר על הסכמה עם גבולות המדינה שנקבעו על ידי הממשלה. לאחר אישור הקונגרס, הצעת החוק נחתמה על ידי הנשיא מילרד פילמור.^[2]

ביוגרפיה

ראשית חייו

פירס נולד ב-14 בדצמבר 1805 באלכסנדריה, וירג'יניה, והיה בנם של גדעון פירס וג'וליה דיק, ונכדו של אלישע ק. דיק. כשמלאו לו ארבע שנים נפטרה אמו; אביו עבר ללואיזיאנה כדי להפוך לבעל מטע סוכר, והותיר את בנו באלכסנדריה לטיפול הסבא וסבתא.

פירס למד באקדמיה פרטית באלכסנדריה ונכנס לקולג' של ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון) ב-1819. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1822 בגיל שבע עשרה והחל ללמוד משפטים בבולטימור תחת השופט ג'ון גלן ועורך הדין דייוויד הופמן (1784–1854), חלוץ אתיקה משפטית אמריקאית ומחבר הספרים Fifty Resolutions in Regard to Deportment Professional (1836). הייתה דרישה למשפטנים שואפים שנקבעו על ידי בית המחוקקים במרילנד לשלוש שנים לפחות של לימודי משפטים בהנחיית עורכי דין פעילים (ב-1831 היא הורדה לשנתיים).^[3] לפני הזמן, ב-1824, פירס עבר את הבחינות והתקבל ללשכת עורכי הדין במרילנד, והחל לעסוק בכך בקיימברידג', מרילנד למשך שנה. בשנת 1825 עבר פירס לצד אביו בלואיזיאנה, ועסק לזמן קצר בעסקי מטעי סוכר, ואז חזר למחוז קנט, מרילנד, בשנת 1828, שם החל את עריכת הדין בצ'סטרטאון.

חיי משפחה

בשנת 1829 נישא פירס למרתה ג'יי לירד; הם גידלו 3 ילדים בצ'סטרטאון, מרילנד עד 1845, כאשר מרתה מתה. ב-1847, פירס נישא בשנית, אשתו החדשה הפכה למטילדה קוקס רינגגולד; היה להם ילד אחד. בנו, ג'יימס אלפרד פירס הבן, הפך לשופט בבית המשפט לערעורים במרילנד.^[4]

קריירה פוליטית

מ-1831 עד 1835, פירס היה חבר בבית הנבחרים של מרילנד. הוא נבחר כוויגי לקונגרס העשרים וארבעה והעשרים וחמישה, וכיהן מ-4 במרץ 1835 עד 3 במרץ 1839, אך לא הצליח להיבחר מחדש ב-1838 לקונגרס העשרים ושישה, והפסיד לפיליפ תומאס. הוא נבחר שוב לקונגרס ב-1840, וכיהן כהונה אחת מ-4 במרץ 1841 ועד 3 במרץ 1843.

פירס נבחר שוב כוויגי לסנאט של ארצות הברית ב-1843, ונבחר מחדש ב-1849, 1855 ו-1861, בפעם האחרונה כדמוקרט, וכיהן מ-4 במרץ 1843 ועד מותו ב-1862. בסנאט כיהן פירס במשך תשע עשרה שנים כיו"ר הוועדה לספרייה (הקונגרסים ה-29 עד ה-37).^[5] לפי בנג'מין פרלי פור, פירס, בעודו "איש שיחה מבריק ואורח מבורך בארוחת הערב", גם "התכווץ ממחלוקת פוליטית", נטייה המשתקפת בניהולו של הוועדה לספרייה:

במהלך שירותו הארוך בוועדה שאחראי עליה [ספריית הקונגרס] הוא בחר את הספרים שנרכשו. בכך הוא הוציא את כל היצירות שחושבו לדעתו כדי ליצור הבדלי חתך, וכאשר הושק הירחון האטלנטי סירב להזמין אותו לספרייה.^[6]

פירס כיהן גם ב-1861 במשך חודשיים כיו"ר ועדת הכספים. בשנים 1847–1862 כיהן כחבר בוועד הפועל של מכון סמית'סוניאן.^[7] הוא היה מעורב בסקר החוף של ארצות הברית, שהיה בין הארגונים המדעיים הוותיקים ביותר של ממשלת ארצות הברית, ובגן הבוטני של ארצות הברית.

בסנאט האמריקני, פירס נודע כמלומד ופרגמטי. בשנת 1850, הוא פיתח את מה שנקרא "תוכנית פירס", חלק מפשרת 1850. תוכנית פירס סיפקה פתרון למחלוקת הגבול בין טקסס לממשלה הפדרלית.^[1] פירס כתב הצעת חוק שהעניקה לטקסס פיצוי של 10 מיליון דולר על הסכמה עם גבולות המדינה שנקבעו על ידי הממשלה. לאחר אישור הקונגרס, הצעת החוק נחתמה על ידי הנשיא מילרד פילמור.^[2]

בשנת 1850, הנשיא פילמור הציע לפירס, תחילה, להיות שופט של בית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז מרילנד, ולאחר מכן - מזכיר הפנים. פירס בחר להישאר בסנאט.^[8]

לאחר מותו של הנרי קליי, המפלגה הוויגית התפצלה, פירס הצטרף למפלגה הדמוקרטית ב-1856 ותמך במועמדותו של ג'יימס ביוקנן לנשיאות. במהלך משבר בין המדינות פירס עמד נגד פירוק האיחוד. עם זאת, הוא היסס לדון בסוגיית העבדות בהיותו בעל עבדים בעצמו.^[9] לאחר פרוץ מלחמת האזרחים הוא לא התפטר. במרץ 1862 הוא הופיע בסנאט בפעם האחרונה.^[10]

פירס מת בצ'סטרטאון, מרילנד ב-20 בדצמבר 1862, ונקבר בבית הקברות ניו צ'סטר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פירס בוויקישיתוף

ג'יימס פירס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ג'יימס פירס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Compromise of 1850, Lone Star Junction, a Texas history resource.
^ ¹ ² Boundary Dispute
^ Michael Ariens. Lost and Found: David Hoffman and the History of American Legal Ethics (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine). Arkansas Law Review, 2014, Vol. 67, p. 571-625.
^ Horsey, Patricia J. O. Legendary Locals of Kent County. Arcadia Pub., 2015.
^ Ostrowski, Carl. Books, Maps, and Politics: A Cultural History of the Library of Congress, 1783-1861. Amherst: University of Massachusetts Press, 2004.
^ Poore, Ben. Perley, Perley's Reminiscences of Sixty Years in the National Metropolis, Vol.1, pp.176-177 (1886).
^ Appletons' annual cyclopaedia and register of important events of the year: 1862. New York: D. Appleton & Company. 1863. p. 682.
^ Steiner, Bernard. James Alfred Pearce. Maryland Historical Magazine, Volume 17 (March 1922), p. 33-47.
^ U.S. Congress. Addresses on the Death of Hon. James A. Pearce: Delivered in the Senate and House of Representatives, on Tuesday, January 13, 1863. Washington: Govt. Print. Off., 1863, p. 14.
^ Hubbell, John T, James W. Geary, and Jon L. Wakelyn. Biographical Dictionary of the Union: Northern Leaders of the Civil War. Westport, Conn: Greenwood Press, 1995, p. 397.

[פירס-1] ¹ ² Compromise of 1850, Lone Star Junction, a Texas history resource.

[פירס2-2] ¹ ² Boundary Dispute

[3] Michael Ariens. Lost and Found: David Hoffman and the History of American Legal Ethics (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine). Arkansas Law Review, 2014, Vol. 67, p. 571-625.

[4] Horsey, Patricia J. O. Legendary Locals of Kent County. Arcadia Pub., 2015.

[5] Ostrowski, Carl. Books, Maps, and Politics: A Cultural History of the Library of Congress, 1783-1861. Amherst: University of Massachusetts Press, 2004.

[Poore-6] Poore, Ben. Perley, Perley's Reminiscences of Sixty Years in the National Metropolis, Vol.1, pp.176-177 (1886).

[7] Appletons' annual cyclopaedia and register of important events of the year: 1862. New York: D. Appleton & Company. 1863. p. 682.

[8] Steiner, Bernard. James Alfred Pearce. Maryland Historical Magazine, Volume 17 (March 1922), p. 33-47.

[9] U.S. Congress. Addresses on the Death of Hon. James A. Pearce: Delivered in the Senate and House of Representatives, on Tuesday, January 13, 1863. Washington: Govt. Print. Off., 1863, p. 14.

[10] Hubbell, John T, James W. Geary, and Jon L. Wakelyn. Biographical Dictionary of the Union: Northern Leaders of the Civil War. Westport, Conn: Greenwood Press, 1995, p. 397.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]