ג'ירולמו ריינלדי
 | |
| לידה |
4 במאי 1570 רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1655 (בגיל 85) רומא, מדינת האפיפיור |
| הושפע על ידי |
דומניקו פונטנה |
| צאצאים |
קרלו ריינלדי |
  | |
גִ'ירוֹלַמוֹ רַיינַלְדִי (באיטלקית: Girolamo Rainaldi; 4 במאי 1570 – 15 ביולי 1655) היה אדריכל איטלקי שתכנן מבנים בסגנון מניירסטי שמרני, לעיתים קרובות תוך שיתוף פעולה עם אדריכלים אחרים. הוא היה מתחרה מצליח של ברניני. בנו, קרלו ריינלדי, הפך לאדריכל בולט עוד יותר, וסגנונו היה בארוק שלם יותר.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריינלדי נולד ברומא. אביו היה צייר שהגיע לרומא מנורצ'ה (אנ').
הוא עבד כשולייה אצל האדריכל-מהנדס דומניקו פונטנה (אנ') ושיתף פעולה כשותף זוטר עם ג'אקומו דלה פורטה (אנ'), שאותו ירש כאדריכל הראשי של האפיפיור, בתור "officium architecti nobilis fabricae Capitolii Populi Romani" (מלטינית: "משרד האדריכל האציל של בניין הקפיטול של העם הרומי"). הוא השלים גם את פאלאצו אלברטוני ספינולה (אנ') שתוכנן על ידי ג'אקומו דלה פורטה. הוא עבד כל הזמן על פרויקטים חשובים פחות כמו מזבחות וריהוט כנסיות, ועם פרויקטים מתמשכים של מעצבים אחרים, במיוחד בבזיליקת פטרוס הקדוש ובהשלמת הפרויקט של מיכלאנג'לו בגבעת הקפיטולין עם פאלאצו נואובו (איט') שעוצב בצורה דיסקרטית לשקף את פאלאצו דיי קונסרבטורי (איט') המופתי של מיכלאנג'לו.
העיצוב היחיד המשפיע ביותר של ריינלדי היה חזית כנסיית ישו ומריה (אנ'); הפרויקט החל בשנת 1642, ולא הושלם לפני מותו של ריינלדי. בתפקידו הרשמי תכנן ריינאלדי גם את הפאלאצו כדי לשכן את הישועים בפיאצה דל ג'זו (איט'), חזית מנייריסטית ללא שמץ של בארוק בפרטיה. כאדריכל המועדף על הקרדינל פמפילי, הוא האפיל על ברניני באופן זמני כאשר הקרדינל הזה הפך לאפיפיור אינוקנטיוס העשירי ב-1644 והוא הפך לאדריכל האפיפיורי של רומא ב-1644.
הפרויקטים החשובים של ריינאלדי האב ברומא היו פאלאצו פמפילי (אנ') בפיאצה נאבונה (בערך 1645 – 1650), שם תכנן גם את כנסיית סַנְט'אַנְיֶיזֶה אִין אָגוֹנֶה (אנ') והניח את היסודות שלה החל משנת 1652, אך הוחלף בשנה שלאחר מכן על ידי פרנצ'סקו בורומיני, שהקים חזית שונה לגמרי על יסודותיו של ריינלדי; לאחר מותו של ריינלדי בנו קרלו נקרא להחליף את בורומיני.
הוא גם עיצב את הקברים בסנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה ושיתף פעולה בסביבה הבארוקית של הגנים של וילה בורגזה. ברומא, הוא מונה לנסיך האקדמיה של סן לוקא לשנת 1641.
ריינלדי האב היה בסך הכול אדריכל בית עבור משפחת פארנזה. במעוז פארנזה של קפרארולה (אנ'), ליד רומא, הזמין הקרדינל אודוארדו פארנזה את ריינלדי לבנות עבור המסדר הכרמליטי את כנסיית מריה אי סילבסטרו (1621–1623), כנסייה יפה ומקורית מותאמת לצורכי האתר. הקרדינל אודוארדו הזמין גם את הפנים המועשר של סנטה מריה דלה קונסולציונה בקפרארולה (שדומה לכנסייה סנטה מריה אין קמפיטלי (אנ'), שתוכננה מאוחר יותר על ידי בנו קרלו ריינלדי). ריינלדי, שהתאים עבור משפחת פארנזה שני אגני גרניט עתיקים מונומנטליים כמזרקות תואמות בארמון פארנזה בשנת 1626, נלקח לפארמה על ידי בני משפחת פארנזה כדי לבנות שם את ארמונות העיר שלהם, ועשה גם את הקמרונות של "סנטיסימה אנונציאטה" בעיר ההיא.
ריינלדי היה פעיל גם בבולוניה, שם תכנן את הקמרון כדי לכסות את הכנסייה העצומה והשאפתנית של בזיליקת פטרוניוס הקדוש (שבוצע במקום על ידי פרנצ'סקו מרטיני), ותכנן את כנסיית סנטה לוסיה (1623). עבור פרנצ'סקו ד'אסטה, שעם אובדן מושב משפחת אסטה של פרארה למדינת האפיפיור, ריכז את חסותו בדוכסות מודנה ורג'ו, ריינלדי תרם בנייתו של ארמון דוכסי מודנה (אנ') כדי להחליף את ה"קסטלו" העתיק, ובמיוחד הופקד על התכנון והידראוליקה המשוכללת של הגנים שלו, עם "משחקי המים (אנ')" ותיאטרון בגינון אמנותי (אנ'), 1631–1634.
ג'ירולמו ריינלדי קבור בצניעות ליד אביו בכנסיית סנטי לוקא אה מרטינה (אנ'); שתוכננה בחלקה על ידי אביו של ריינלדי, ובחלקה על ידי פייטרו דה קורטונה.
