לדלג לתוכן

ג'קובה (עיר)

ג'קובה
סמל ג'קובה
מדינה קוסובוקוסובו קוסובו
מחוז ג'קובה
שטח 586 קמ"ר
גובה 360 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 41,809 (2024)
קואורדינטות 42°22′57″N 20°26′08″E / 42.3825°N 20.435555555556°E / 42.3825; 20.435555555556 
https://kk.rks-gov.net/gjakove/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'קובה (באלבנית: Gjakova או Gjakovë; בסרבית בכתב לטיני: Đakovica, בסרבית בכתב קירילי: Ђаковица) היא עיר שנמצאת במחוז ג'קובה (אנג') שבמערב קוסובו. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2011, היו בעיר 40,827 תושבים, ובמטרופולין 94,556 תושבים.[1]

העיר שוכנת בחלק הדרומי-מערבי של קוסובו, בערך באמצע הדרך בין הערים פץ' ופריזרן. וכ-100 קילומטרים (62 מיל) מהים האדריאטי. העיר ממוקמת כ-208 ק"מ צפונית-מזרחית לטירנה, 145 ק"מ צפונית-מערבית לסקופיה, 80 ק"מ מערבית לבירת פרישטינה, 435 ק"מ דרומית לבלגרד וכ-263 ק"מ מזרחית לפודגוריצה.

העיר ג'קובה מאוכלסת מאז התקופה הפרהיסטורית. במהלך התקופה העות'מאנית היא שימשה כמרכז סחר במסלול בין שקודר לאיסטנבול.

השם האלבני עבור העיר הוא ג'קובה, ואילו שם הסרבי הוא Đakovica. ישנן מספר תאוריות על מקור שם הכפר, למשל מהשם האישי יעקב המילה הסרבית đak (תלמיד); או מהמילה האלבנית "דם" (gjak).[2]

ימי הביניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסגד הדום וכנסיית הקדושים פאולוס ופטרוס מאפיינים את מרכז העיר ההיסטורי
הבזאר העתיק בג'קובה הוא העתיק ביותר בקוסובו והיה לב הכלכלה בעיר.

התקופה המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קובה סבלה מאוד מצבאות סרביה ומונטנגרו במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. הניו יורק טיימס דיווח ב-1912, תוך ציטוט מקורות אוסטרו-הונגריים, כי אנשים היו תלויים על הגרדום משני צידי הדרך, וכי הדרך ג'קובה הפכה ל"סמטת גרדום".[3] באזור ג'קובה הקימה המשטרה הצבאית המונטנגרית את חיל הז'נדרמריה המלכותי (Kraljevski žandarmerijski kor), המכונה krilaši, שהתעלל ונקט באלימות רבה נגד האוכלוסייה הנוצרית הלא אורתודוקסית.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'קובה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ "Të dhënat demografike sipas komunave" (PDF). Statistics Agency of Kosovo. באפריל 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-11-02.
  2. ↑ Никола Чупић (1898). Годишњица Николе Чупића. Штампа Државне штампарије Краљевине Југославије. p. 151.
  3. ↑ "Servian army left a trail of blood" (PDF). הניו יורק טיימס. 31 בדצמבר 1912.
  4. ↑ "Krilaši", Istorijski leksikon Crne Gore, Podgorica: Daily Press, 2006