ג'רג' גאבור (סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' גאבור
Gábor György
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 במרץ 1902
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוגוסט 1973 (בגיל 71)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lederer György עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפוליטכניקום של מילאנו (1924) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רג' גאבור[1] (במקור לֶדֶרֶר, בהונגרית: Gábor György; בודפשט, 6 במרץ 1902 – בודפשט, 3 באוגוסט 1973) היה עיתונאי, סופר, אסתטיקן, מתרגם, מורה יהודי-הונגרי. הוא אחיה של הציירת מריאן גאבור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' גאבור נולד במשפחה יהודית כבנו של איגנץ גאבור, היסטוריון ספרות. הוא למד באוניברסיטה הפוליטכנית במילאנו. בשנים 19241925 עבד כעוזר במאי בית האופרה (הישן) בדרזדן ב-Semperoper. הוא למד היסטוריה של הספרות ורומנטיקה בפירנצה, בהיידלברג, בברלין ובפריז. בשנת 1928 קיבל את הדוקטורט בברלין. מחקריו בתחום האסתטיקה והדרמטורגיה וכן ביקורותיו הופיעו בפסטר לויד ובהליקון הטרנסילבני.

אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 הקים גאבור בית יתומים בפוט (Fót), בטירת קארויאי לשעבר, לטיפול בילדים שננטשו כתוצאה מהמלחמה והרדיפות. משנת 1950 תרגם מ: גרמנית, צרפתית, איטלקית, אנגלית, ספרדית. הוא ערך את יצירותיהם של צ'כוב, דרייזר, אגון קיש ושל הסופר היהודי-גרמני אלברט מאלץ.

משנת 1957 ועד מותו, היה בעל הטור האיטלקי-ספרדי של כתב העת "העולם הגדול" (Nagyvilág), שם התמקדה עבודתו בעיקר בתרגום והצגת הספרות האיטלקית של זמנו. הוא בחר וערך את כתביהם של הסופרים ההונגרים-יהודים ינה הלטאי (בן דודו של בנימין זאב הרצל) ושל אלדאר קומיאט. אוסף האפוריזם הצרפתי שנערך ותורגם על ידו פורסם בכמה וכמה מהדורות. עבודתו האחרונה הייתה חיבור אנתולוגיה של ההיסטוריה התרבותית. בשנת 1973 זכה בפרס הספרות פרמיו קלבריה (הפרס הבינלאומי של קלבריה הוקם על ידי חוג התרבות והיחסים הבינלאומיים של וילה ס. ג'ובאני, בראשות פרופ' ג'וזפה מוראביטו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Die Misanthropie Chamforts (ברלין, 1928)
  • ספר מחשבות. רנסרים צרפתיים לאפוריזם (1958)
  • הכינור של אינגרס (תוספים ואנתולוגיה של תולדות התרבות, 1972)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1973 Premio Calabria[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונתו בגיל 14 (העומד באמצע) עם בני דודים, שצולמה בשנת 1916 בסטודיו של הצלם גוסטב מץ
  2. ^ הפרס מטפח את היחסים בין איטליה לבין אירופה לצורך שיפור הקשר התרבותי והעלאת המודעות לבעיות דרום איטליה ושל קלבריה.