העיר ניו יורק על חמשת רובעיה. תשומת לב לנהר הארלם שמהווה גם גבול בין רובע מנהטן לרובע הברונקס, ואשר נשפך לנהר הדסון.
הגאוגרפיה של העירניו יורק מאופיינת במיקומה החופי שלה, במפגש של נהרהדסון והאוקיינוס האטלנטי, ובנמל המוגן באופן טבעי. הגאוגרפיה של העיר, עם זמינות הקרקע המועטה שלה, היא גורם תורם להפיכת ניו יורק לעיר המרכזית הצפופה ביותר בארצות הברית. סוגיות סביבתיות עוסקות בעיקר בניהול הצפיפות הזו, עובדה שמסבירה גם מדוע ניו יורק היא בין הערים החסכוניות באנרגיה, והפחות תלויות רכב בארצות הברית. האקלים של העיר ממוזג[1].
העיר ניו יורק ממוקמת על החוף של צפון מזרח ארצות הברית, בשפךנהר ההדסון, בדרום מזרח מדינת ניו יורק. היא ממוקמת בשפך נמל ניו יורק-ניו ג'רזי, שמרכזו הוא נמל ניו יורק, שמימיו העמוקים, והמפרצים המוגנים, עזרו לעיר להעצים את חשיבותה כעיר מסחר. חלק גדול מהעיר בנוי על שלושת האיים: מנהטן, סטטן איילנד ומערב לונג איילנד[א], מה שהופך את הקרקע למשאב תחת לחץ אורבני, ומעודד צפיפות אוכלוסין גבוהה. נהר ההדסון זורם מעמק ההדסון(אנ') שמִצפוֹנהּ אל מפרץ ניו יורק, והופך לשפך גאות ושפל המפריד בין הברונקס ומנהטן לצפון ניו ג'רזי. נהר הארלם, מצר גאות ושפל נוסף, בין נהרות האיסט וההדסון, מפריד בין מנהטן לברונקס ששייך לפנים היבשת[2]. אדמת העיר השתנתה במידה ניכרת על ידי התערבות אנושית, עם השבחת קרקע משמעותית לאורך קו המים מאז התקופה הקולוניאלית ההולנדית. ההשבחה בולטת ביותר נראית במנהטן התחתית, עם פיתוחים מודרניים כמו באטרי פארק והדסון ריבר פארק(אנ'). חלק גדול מהשוֹנוּיוֹת הטבעיות בטופוגרפיה התאזנו, במיוחד במנהטן[3]. ה"ווסט-סייד" של מנהטן(אנ') שומר על גבעתיות מסוימת, במיוחד במנהטן עילית[4], בעוד שהאיסט סַייד(אנ') שוּטַח במידה ניכרת. שטחה היבשתי של העיר מוערך בכ-789.4 קמ"ר[5]. הנקודה הטבעית הגבוהה ביותר בעיר היא טודט היל(אנ') שבסטטן איילנד, אשר בגובה של 124.9 מטר מעל פני הים, היא הגבעה הגבוהה ביותר בחוף המזרחי שמדרום למדינת מיין[6]. פסגת הרכס מכוסַה ברוּבַּה ביערות, כחלק מהרצועה הירוקה סטטן איילנד.
קישוּט עגול שהוטבע בצומת שדרות קווינס עם רחוב 85, בשכונת וודסייד שבקווינס(אנ'), מכריז שזה המרכז הגאוגרפי של העיר ניו יורק, ובנוסף לעיגול המעוטר, הוא מוגן בחצי סהר של בטון צבעוני[7][ב] . במוסדות הרלוונטיים בעירייה טוענים שאין זה כך, שאינם יודעים מי בזמנו הציב את הקישוט הזה, ושהמרכז הגאוגרפי הוא בכלל בשכונת בושוויק שבברוקלין(אנ')[8]. מאידך, המרחקים הרשמיים מכל מקום ברחבי ארצות הברית, לניו יורק, מחושבים לפי המרחק מקולומבוס סירקל שבמנהטן[9]. המכון הגאולוגי של ארצות הברית קבע במסמך רשמי, שאין הגדרה מקובלת למרכז גאוגרפי, ואין שיטה מספקת לחלוטין לקביעתו. בשל כך, עשויים להיות כמה מרכזים גאוגרפיים של מדינה או עיר. המונח "מרכז גאוגרפי של אזור", יכול להיות מוגדר כמרכז הכובד של פני השטח, או אותה נקודה שבה פני השטח המדובר היו מתאזנים אילו היה מישור בעל עובי אחיד[10][ג]. המקרה הזה של ניו יורק, יכול להוות מעין דוגמה לשאלה אפשרית, האם יש חשיבות של ממש למרכז גאוגרפי של מקום או אזור מסוימים, מלבד ציון העובדה הזו לצרכים תיירותיים, חברתיים וכיוצא באלה.
דוגמה של צפחת מנהטן (Manhattan Schist)[11], סלע התשתית שקיים בחלק גדול של מנהטן, ושבו נטועים יסודות רוב גורדי השחקים של הרובע.
ברוקלין וקווינס, הממוקמות בלונג איילנד, הן חלק ממישור החוף המזרחי, כאשר לונג איילנד עצמו הוא מורנה מסיבית, שנוצרה בשוליים הדרומיים של מעטפת הקרח לורנטייד(אנ'), במהלך עידן הקרח האחרון; הברונקס ומנהטן שוכנות בקצה המזרחי של אגן ניוארק(אנ') - גוש של קרום כדור הארץ ששקע כלפי מטה במהלך התפצלותה של יבשת העל פנגיאה בתקופת הטריאס. סיל הפליסיידס על חוף ניו ג'רזי של נהר ההדסון, חושף סלע עתיק שהותַך פעם, ומילא את האגן. סלע התשתית שקיים בחלק גדול של מנהטן הוא ציפחה הידועה בשם "מנהטן שיסט"[11]. זהו סלע מטמורפי חזק וקומפיטנטי(אנ'), שנוצר כאשר פנגיאה נוצרה. הוא מתאים היטב לעיגון היסודות של גורדי השחקים בעיר. בסנטרל פארק קיימים מחשופים גדולים של הסלע הזה[12].
העיר ניו יורק מורכבת מחמישה רבעים. ברחבי הרבעים יש מאות שכונות נפרדות, עם היסטוריה ואופי הניתנים להגדרה משלהן. אם הרבעים היו כל אחד עיר עצמאית, ארבעה מהרבעים (ברוקלין, קווינס, מנהטן והברונקס) היו בין עשר הערים המאוכלסות ביותר בארצות הברית. היקפי האוכלוסייה המופיעים בפרק זה נכונים לסקר שפורסם ביולי 2022[13]
רובע הברונקס - (אוכלוסייה 1,379,946) הוא הרובע הצפוני ביותר של ניו יורק. זהו מקום הולדתה של תרבות הראפ וההיפ הופ[14]. מתחם הדיור הגדול ביותר בבעלות שיתופית בארצות הברית ה-Co-op City(אנ') נמצא ברובע הזה[15]. מלבד חלק קטן של מנהטן הידוע בשם מארבל הילס(אנ'), הברונקס הוא החלק היחיד של העיר שהוא חלק מהיבשת של צפון אמריקה[16].
צילום של מנהטן התיכונה (Midtown) (המבט ממערב מעבר לנהר הדסון), שהוא אזור העסקים המרכזי הגדול בעולם[17].ברוקלין - (אוכלוסייה 2,590,516) הוא הרובע המאוכלס ביותר בעיר, והיה עיר עצמאית עד 1898. ברוקלין ידועה בגיוון התרבותי שלה, סצנת אמנות עצמאית, שכונות מובחנות ומורשת אדריכלית ייחודית. הרובע כולל גם חוף ים ארוך ואתר קוני איילנד, המפורסם כאחד ממגרשי השעשועים המוקדמים במדינה[18].
מנהטן - (אוכלוסייה 1,596,273) הוא הרובע הצפוף ביותר, ובו נמצאים רוב גורדי השחקים של העיר. הרובע מכיל את מרכזי העסקים העיקריים של העיר, שהם הגדולים בעולם[17]. ואטרקציות תרבותיות רבות. מנהטן מחולקת לאזורי העיר התחתית (Downtown), התיכונה (Midtown) והעילית (Uptown)[19].
.סטטן איילנד - (אוכלוסייה 491,133) הוא הפרברי ביותר באופיו מבין חמשת הרבעים. הוא מחובר לברוקלין על ידי גשר וראזאנו נרוז, ולמנהטן באמצעות המעבורת החינמית של סטטן איילנד. עד שנת 2001 הייתה ממוקמת ברובע מזבלת פרש קילז(אנ') המזבלה הגדולה בעולם עד אז. כעת היא בתהליך שיקום לפארק פרש קילז, אחד הפארקים העירוניים הגדולים בארצות הברית[22].
^הרובעים קווינס וברוקלין הם חלק (מערבי) של האי לונג איילנד. חלקו המזרחי אינו שייך לעיר אלא למדינה, ובו קיימים מחוזות נסאו וסאפוק(אנ').
^לצפייה ממוקדת בקישוט ראו: כאן ובגלגול למטה, גם מבט על הקישוט במרכז הצומת.
^להמחשת האמור, תרגיל שנהוג היה לבצע בזמנו בבתי ספר בשיעורי גאוגרפיה, בו גוזרים קרטון בעל עובי אחיד ובצורה של גבולות העיר או המדינה, ומנסים באופן פיזי למצוא היכן בדיוק הנקודה, שאם נניח אותה על חוד של עט כתיבה, או אפילו מחט, הקרטון יהיה מאוזן - וזה המרכז הגאוגרפי של האזור/המדינה.
^רובעי העיר מהווים גם מחוזות (County) של המדינה. ההבדל בסמכויות מורכב למדי להסבר לרוב קוראי העברית. ניתן ללמוד מעט על כך כאן (באנגלית).
ערך מורחב – רובעי ניו יורק
