גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גאון הוא אדם בעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד מהממוצע באוכלוסייה.

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים

גאונות מוגדרת בדרך כלל ביחס ליכולות כגון בתחומים טכנולוגיים, מדעיים, פילוסופיים, ניהוליים או אמנותיים, אולם ישנם הסוברים כי המושג גאונות יכול להיות קשור גם ביכולת חריגה בתחומים אחרים (כמו למשל, גאון בכדורגל).

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרתה הנמדדת של גאונות המקובלת על פי רוב היא אדם בעל מנת משכל (איי קיו) גבוהה מ-140 [דרוש מקור] (אחד ל-250 אנשים באוכלוסיית העולם הכללית). עם זאת, ישנה מחלוקת חריפה מאוד אם מבחן התנהגותי אחד, הבוחן מגוון מצומצם של נושאים, יכול לעמוד על טיבה של יצירתיות או אינטליגנציה, או אם בכלל ישנם כלים אופרציונליים המסוגלים לאמוד גאונות. ההסכמה הכללית היום היא שמבחן האינטליגנציה מודד עוד מאותו הדבר ולא מסוגל לעשות הפרדה ממשית בין קטגוריות שונות של אינטליגנציה. למעשה, סביר להניח שרוב המאפיינים של המושג אינטליגנציה או גאונות אינם נכנסים למבחנים אלו.

מבחני אינטליגנציה וגאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחן אינטליגנציה הוא מבחן שנכתב על ידי פסיכולוגים. המבחן המקובל ביותר כיום הוא מבחן וקסלר למבוגרים או לילדים, אך ישנם גם מבחנים אחרים כמו מבחן סטנפורד-בינה ומבחן גארדנר, ואלו שונים באופן מהותי זה מזה. בעבר נערכו ופורסמו מספר מבחני אינטליגנציה לדמויות מפורסמות, וכך יצא שלמרילין מונרו יש יכולת שכלית גבוהה יותר מזו שמאפיינת את אלברט איינשטיין[דרוש מקור], על פי מנת המשכל. קיימות מגוון דוגמאות מסוג זה, והן מלמדות על חוסר היכולת הקיים לאמוד גאונות או להגדיר אותה היטב.

בעוד שמבחן האינטליגנציה מגדיר נבחנים בו כגאונים על פי ציון התקן שלהם באוכלוסייה באמצעות מתן ציון על פתרון סדרת שאלות, גאונות בפועל היא יכולת בלתי צפויה ובלתי מכומתת לפתור בעיות חריגות בדרגת הקושי שלהן. איינשטיין ניסח את תורת היחסות על ידי סדרת שאלות לא טריוויאליות שהגה במוחו ומציאת פתרונות לא שגרתיים ולא אינטואיטיביים, כאשר התוצאה השפיעה על האנושות כולה. יש לציין שפיתוח תורות היחסות דרש גם יכולת מתמטית ניכרת.

במובן זה, לא קיים שום מבחן שמסוגל לחזות יכולת כזאת זולת מבחן התוצאה. גאונים מוגדרים על ידי ההיסטוריה, בדרך כלל, כאנשים שחוללו מהפכות תפישתיות, תרבותיות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת, או כאנשים שאמנם לא הביאו לשינוי דרמטי, אך עשו עבודה המוגדרת כעבודת גאון מבחינה זו שגאונים רבים בעצמם לא הצליחו להגיע להישג דומה, כמו למשל אנדרו ויילס (Wiles), שהוכיח את המשפט האחרון של פרמה.

לכן ניתן לומר כי המבחנים הללו, שהם מבחני האינטליגנציה-יצירתיות המוסכמים היחידים כיום (אם כי הם בעלי מתאם ליצירתיות רק במתמטיקה וגם אז אינם מנבאים יכולות חריגות), אינם כלים בעלי יכולת סיווג חזקה, אם כי הם בעלי חשיבות ותוקף גבוה בסוגי אינטליגנציה מסוימים. למשל, ככלי לסיווג אוכלוסייה נורמלית: ילדים הנקראים "מחוננים" הם ילדים הנמצאים בעשירון העליון של האוכלוסייה מבחינת מנת המשכל שלהם במבחן וקסלר לילדים. סביר להניח שגאון בתחומים ריאליים או מילוליים ישיג ציון גבוה במיוחד, לפחות בחלק ממבחן וקסלר (המורכב מציון כמותי ומציון מילולי), אך לא ניתן לומר כי מי שהשיג ציון גבוה במיוחד במבחן האינטליגנציה הוא בסבירות גבוהה גאון, שכן מבחן האינטליגנציה אומד, כנראה, חלק קטן למדי מהגדרתה של גאונות.

גאונות במספר תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיזיקאי אלברט איינשטיין, אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. שמו של איינשטיין הפך למילה נרדפת לגאונות בשפות רבות.

גאונים נוטים להיות בדרך כלל גאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל אייזק ניוטון, קרל פרידריך גאוס (Carl Friedrich Gauß) וארכימדס, שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה. ישנם גם גאונים בתחומים שונים, אך נפוצים יחדיו באופן שכיח, כמו ג'ון פון נוימן וגאוס, שהיו בעלי זיכרון פנומנאלי וגם בעלי כישרון נדיר לשפות. אולם, היו מעט גאונים שנחשבו לרב-תחומיים; המפורסם שבהם הוא לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים בהיסטוריה בד בבד עם היותו אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי ופיזיקאי גאון ואחד מחלוצי תורת האנטומיה. גאון רב-תחומי נוסף הוא לייבניץ, אשר תרם רבות לתחומים רבים, בהם מתמטיקה, ובעיקר בגילוי החשבון הדינפרנציאלי והאינטגרלי, משפט ופילוסופיה.

מאפיינים פיזיולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פיזיולוגית לא נמצאו מדדים נוירולוגיים המאפיינים גאונים מאנשים אחרים, אך סביר להניח כי קיים בסיס גנטי לגאונות. למשל, אירן ז'וליו-קירי (Irène Joliot-Curie), בתם של בני הזוג מארי ופייר קירי (Marie and Pierre Curie) שזכו בפרס נובל בתחום הפיזיקה והכימיה, זכתה אף היא בפרס נובל לפיזיקה. עוד ידוע, כי לפחות 30 מגאוני יהדות גרמניה בתחומים שונים (מהמוזיקאי החשוב גוסטב מאהלר, ועד לפריץ האבר, זוכה פרס נובל לכימיה) הם צאצאים לאותו בית אב יהודי ששורשיו במאה ה-16. למרות זאת, נטען כי מוחו של גאוס, הנחשב בעיני רבים לגדול המתמטיקאים בכל הזמנים, שבותר ושומר באוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, הוא בעל מספר הפיתולים הגדול ביותר שנמצא אי פעם במוח אנושי (ממחקרים השוואתיים עם בעלי חיים עולה כי קיים יחס ישיר בין מספר הפיתולים הממוצע של כל מין לבין היכולת האינטלקטואלית שלו).

מאפייני אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת אישיות גאונים נתפשים, באופן סטיגמטי, כאנשים מוזרים. מבחינה עובדתית, גאונות כרוכה לא פעם בהתמסרות מוחלטת לתחום יחידי, ובכך יש מן האקסצנטריות. נוטים להעריך כי מבין 32 הגאונים הגדולים בכל הזמנים 90% היו בעלי הפרעות אישיות או מחלות נפש ממש[דרוש מקור], כך שייתכן שישנו מתאם גנטי עם מחלות נפש, הפרעות אישיות או הפרעות תקשורת. מחקרים מן הזמן החדש קושרים בין יכולת גבוהה בתחומים ריאליים לבין נטייה מוגברת להולדת ילד אוטיסט. מאידך, ישנם הסוברים כי גאונות כרוכה במניעים אישיים חזקים מאוד לפיצוי על מחסור כלשהו ולכן קיים מתאם בין מחלות נפש, בריאות לקויה ועוד לבין יכולת חריגה בתחומי רוח שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]