גאיוס ממיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאיוס ממיוס
Gaius Memmius
לידה 99 לפנה״ס?
רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 46 לפנה״ס? (בגיל 53 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פאוסטה קורנליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פראיטור
58 לפנה״ס
טריבון הפלבס
66 לפנה״ס
פרו-פראיטור ביתיניה
57 לפנה״ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאיוס ממיוסלטינית: Gaius Memmius; כנראה 99 לפנה"ס49 לפנה"ס) היה פוליטיקאי, נואם ומשורר ברומא העתיקה. הוא מפורסם בעיקר בזכות השיר "על טבע היקום" של לוקרטיוס שמוקדש לו, ובזכות אזכוריו בשיריו של גאיוס ולריוס קאטולוס. קרוי לעיתים בטעות Gemellus ("התאום").

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבע דנאריוס שהנפיק בנו של גאיוס ממיוס, בו מוצג דיוקנו בליווי הכיתוב "אימפרטור". בצד האחורי של המטבע מוצגת דמותה של קרס, אלת התבואה הרומית

גאיוס ממיוס נולד בסביבות שנת 99 לפנה"ס למשפחת ממיוס הפלבאית. שם אביו היה לוציוס ממיוס. בכתבים רומיים משנת 109 לפנה"ס מוזכר טריומוויר כספים בשם זה, וייתכן שמדובר באותו אדם.

ממיוס מוזכר לראשונה בכתובים כטריבון של הפלבאים בשנת 66 לפנה"ס, ובתפקידו העמיד לדין את מרקוס לוקולוס (אנ') על מעשיו כקוואיסטור תחת שלטונו של לוקיוס קורנליוס סולה. בשנת 60 לפנה"ס פיתה ממיוס את אשתו של מרקוס לוקולוס, שהתגרש ממנה כשנודע לו על כך.

ממיוס מילא תפקיד משמעותי כאשר גנאיוס פומפיוס מגנוס החליף את לוקיוס ליקיניוס לוקולוס (אחיו של מרקוס לוקולוס) כמפקד הצבא הרומי במלחמה המיתרידטית השלישית (אנ'), וממיוס תמך בו וקידם אותו, הן מבחינה פוליטית והן באמצעות קשרים משפחתיים. מרקוס לוקולוס ניסה לטעון שניצח במלחמה, אך ממיוס האשים אותו במעילה ובהארכת המלחמה ללא צורך, והוביל קמפיין נגדו. הוא נשא לפחות ארבעה נאומים פומביים נגד לוקולוס, הצליח למנוע מלוקולוס להיכנס לרומא ודחק אותו מעיסוקים פוליטיים. גאיוס סאלוסטיוס קריספוס מציין את ממיוס כאחד הנואמים הפופולריים ברומא, שעמל קשה על מנת לעורר את הפלבאים מן ההשלמה הפאסיבית עם מצבם[1].

ממיוס שימש כפראיטור במשך כשנה בשנת 58 לפנה"ס, יחד עם לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס. הם פתחו בחקירה לגבי התנהגותו של יוליוס קיסר במהלך כהונתו כקונסול אך הסנאט סירב לנקוט בפעולה נגדו[2]. בשנים 57-56 לפנה"ס הוא היה פרומגיסטראט בביתיניה ובפונטוס. בין אנשיו נמנה המשורר גאיוס ולריוס קאטולוס[3]. בנו, הקרוי אף הוא גאיוס ממיוס, היה סנטור והנפיק מטבעות דנאריוס בהם תואר אביו כאימפרטור.

ממיוס היה תומך נלהב של פומפיוס, אך בערך בשנת 54 לפנה"ס החל לתמוך ביריבו, יוליוס קיסר, שגם תמך בו כמועמד לתפקיד קונסול. על אף תמיכה זו, ממיוס לא נבחר לתפקיד, ומי שזכה בו היה לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס. ממיוס טען שאהנובארבוס זכה בתפקיד בזכות קנוניה עם אפיוס קלאודיוס פולכר (קונסול 54 לפנה"ס) וגנאיוס דומיטיוס קלווינוס. הוא ניסה להעמיד לדין את דומיטיוס בנושא זה, אך כנראה ללא הצלחה.

בשנת 52 לפנה"ס ניסה ממיוס לפתות את קורנליה מטלה (אנ'), אשתו של פומפיוס (ובתו של קווינטוס קייקיליוס מטלוס פיוס סקיפיו נסיקה). הוא כתב לה מכתב אהבה, אך היא לא נענתה וגילתה את דבר המכתב לבעלה. באותה שנה הוא הואשם בקבלת שוחד והצעת שוחד במהלך מסע הבחירות שלו לתפקיד קונסול. באותה עת, חוקי המאבק בשוחד של הרפובליקה הרומית העניקו חנינה למי שהואשם בשוחד, אם הביא לדין אדם אחר שהואשם באותה עברה. ממיוס האשים אז בקבלת שוחד את מטלוס סקיפיו, חותנו של פומפיוס. פומפיוס התערב בהליך המשפטי וניסה לשכנע את המושבעים בחפותו של מטלוס סקיפיו. בעקבות צעד זה ממיוס חזר בו מההאשמות נגד מטלוס סקיפיו, ויצא לגלות באתונה.

בשנת 51 לפנה"ס, בזמן שהותו באתונה, קנה ממיוס אחוזה באראופגוס שעליה היו חורבות ביתו של אפיקורוס, וביקש אישור לבנות בית חדש במקומו. מרקוס טוליוס קיקרו סירב לבקשה זו, ובעקבות הסירוב ממיוס עזב את אתונה ועבר למיטילנה.

כמעט לא קיים תיעוד אודות שנותיו האחרונות של גאיוס ממיוס. משערים שהוא שב לרומא, שם מת, כנראה בשנת 49 לפנה"ס. בשנת 46 לפנה"ס, כאשר ראה אור החיבור "ברוטוס" של מרקוס טוליוס קיקרו, גאיוס ממיוס כבר לא היה בחיים.

יצירות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר של אובידיוס שראה אור בסביבות שנת 10 לספירה, הוא מציין שגאיוס ממיוס היה מחברם של שירים ארוטיים, אך יצירתו זו לא שרדה. הוא מונה את ממיוס לצד גאיוס ולריוס קאטולוס (שהזכיר אותו בשיריו), גאיוס ליקיניוס קאלבוס וטיבולוס – משוררים רומיים שהרבו לכתוב על ניאוף. פליניוס הצעיר ואולוס גליוס שיבחו את שירתו.

השפעתו הגדולה ביותר של ממיוס על הספרות הרומית נובעת מכך שלוקרטיוס הקדיש לו את היצירה "על טבע היקום". ביצירה הוא מציג את תפיסת האסכולה האטומיסטית על פי אפיקורוס, ומייחס אותה לממיוס. עם זאת, לא ברור מדוע בחר לוקרטיוס להקדיש את היצירה דווקא לממיוס.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאיוס ממיוס היה בנו של לוציוס ממיוס, ומשערים שהיה לו אח בכור שנקרא אף הוא לוציוס ממיוס, אך לא קיים תיעוד לגביו.

גאיוס ממיוס היה נשוי לפאוסטה קורנליה (אנ'), בתו של לוקיוס קורנליוס סולה[4]. הוא התגרש ממנה בשנת 55 לפנה"ס בטענה שהיא בגדה בו. לאחר שהתגרשו, היא נישאה לטיטוס אניוס מילו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין כהן, בוחרים ונבחרים ברומא העתיקה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, 1985
  2. ^ אלכסנדר שור, חיי שנים-עשר הקיסרים / סווטוניוס, באתר פרויקט בן-יהודה, ‏תשט"ו
  3. ^ עמירם צברי, גאיוס ולריוס קאטולוס, סירמיונה ולסביה: שני סיפורי אהבה, ‏18 ביולי 2020
  4. ^ Person Details - Gaius Memmius, באתר DPRR (באנגלית)