על טבע היקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על טבע היקום
De Rerum Natura
T. Lucretii Cari De rerum natura.tif
מידע כללי
מאת לוקרטיוס
שפת המקור לטינית
סוגה שירה דידקטית
נושא פילוסופיה
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה־1 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה מוסד ביאליק
תאריך 1962
תרגום שלמה דיקמן
מספר עמודים 493
מהדורות נוספות
מקורות לכתיבת הספר תורת אפיקורוס
סדרה
מספר ספרים 6
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001980884
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על טבע היקוםלטינית: De Rerum Natura) הוא שיר דידקטי רחב-יריעה במשקל הקסמטרי, מאת המשורר הרומי טיטוס לוקרטיוס קרוס. היצירה מופנית לידידו-תלמידו של המחבר, גאיוס ממיוס (אנ'). היצירה מהווה את הסיכום המלא והממצה ביותר לתורת אפיקורוס שנשתמר עד ימינו אנו. בתקופת ימי הביניים, הספר כמעט אבד אך התנועה ההומניסטית החזירה אותו למחזור הספרותי. מאז היצירה השפיעה על רבים מהוגי רנסאנס ותורגמה לשפות רבות.

יותר מ-2000 שנה אחרי שנכתב, חלק מהרעיונות הכתובים ב-״על טבע היקום״ נחשבים לערכים מודרניים על ידי ציבורים רחבים בעולם המערבי, וחלק מהתזות שלו אף הוכחו מדעית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של לוקרטיוס
פוג'ו ברצ'וליני
העמוד אחרון בהעתקה של ניקולו ניקולי.

פסקת הפתיחה של פתיחת הספר הראשון של הפואמה "על טבע היקום"
חזרה לתרגום
'

אֵם־מִשְׁפְּחוֹת־בֵּית־אַיְנֳאַס, חֶמְדַּת־כָּל־בָּשָׂר וּבְנֵי־נֶצַח,
וֵנוּס, הוֹרַת הַיְקוּם! בָּאוֹתוֹת הַחוֹמְקִים בַּשָּׁמָיִם
אַתְּ מְחַיָּה אֶת הַיָּם הַנּוֹשֵׂא־אֳנִיּוֹת, אֶת הָאָרֶץ
הַפּוֹרִיָה! בְּחַסְדְּךְ כָּל יְצוּר נְשָׁמָה בְאַפֵּיהוּ
בָּא לָעוֹלָם, יֶחֱזֶה בְעֵינָיו אֶת הֲדַר־זִיו הַשֶּׁמֶשׁ!
נָס מִפָּנַיִךְ הַסַּעַר, אֵלָה, אַף נָגוֹז מִפָּנָיִךְ
עָב בַּמָּרוֹם-וּבְחֵן־אָמָּנוּת אֲדָמָה לָךְ שׁוֹטַחַת
פֶּרַח וָצִיץ בְּחִבָּה - יַעַלְזוּ הַיַּמִּים וְיִצְחָקוּ;
נֹגַהּ־תִּפְאֶרֶת עוֹטֶה בְּשַׁלְוָה לִכְבוֹדֵךְ הָרָקִיעַ.
כִּי בְהָנֵץ יוֹם־אָבִיב רַעֲנָן עִם פָווֹנְיוּס הָרוּחַ,
עֵת יְנַתֵּק אֲזִקָּיו מַשָּׁבוֹ הַמַּפְרֶה בִּכְנָפֵיהוּ,
הָרִאשׁוֹנוֹת אֶת בּוֹאֵךְ הַבָּרוּךְ תְּבַשֵּׂרְנָה מִמַּעַל
הַצִּפֳּרִים בְּזִמְרָה, כִּי שָׁבִית אֶת לִבָּן בְּחִצַּיִךְ.

תרגום: שלמה דיקמן
פסקת הפתיחה של פתיחת הספר הראשון של הפואמה "על טבע היקום"

Aeneadum genetrix, hominum divomque voluptas,
alma Venus, caeli subter labentia signa
quae mare navigerum, quae terras frugiferentis
concelebras, per te quoniam genus omne animantum
concipitur visitque exortum lumina solis:
te, dea, te fugiunt venti, te nubila caeli
adventumque tuum, tibi suavis daedala tellus
summittit flores, tibi rident aequora ponti
placatumque nitet diffuso lumine caelum.
nam simul ac species patefactast verna diei
et reserata viget genitabilis aura favoni,
aeriae primum volucris te, diva, tuumque
significant initum perculsae corda tua vi.

'

אֵם־מִשְׁפְּחוֹת־בֵּית־אַיְנֳאַס, חֶמְדַּת־כָּל־בָּשָׂר וּבְנֵי־נֶצַח,
וֵנוּס, הוֹרַת הַיְקוּם! בָּאוֹתוֹת הַחוֹמְקִים בַּשָּׁמָיִם
אַתְּ מְחַיָּה אֶת הַיָּם הַנּוֹשֵׂא־אֳנִיּוֹת, אֶת הָאָרֶץ
הַפּוֹרִיָה! בְּחַסְדְּךְ כָּל יְצוּר נְשָׁמָה בְאַפֵּיהוּ
בָּא לָעוֹלָם, יֶחֱזֶה בְעֵינָיו אֶת הֲדַר־זִיו הַשֶּׁמֶשׁ!
נָס מִפָּנַיִךְ הַסַּעַר, אֵלָה, אַף נָגוֹז מִפָּנָיִךְ
עָב בַּמָּרוֹם-וּבְחֵן־אָמָּנוּת אֲדָמָה לָךְ שׁוֹטַחַת
פֶּרַח וָצִיץ בְּחִבָּה - יַעַלְזוּ הַיַּמִּים וְיִצְחָקוּ;
נֹגַהּ־תִּפְאֶרֶת עוֹטֶה בְּשַׁלְוָה לִכְבוֹדֵךְ הָרָקִיעַ.
כִּי בְהָנֵץ יוֹם־אָבִיב רַעֲנָן עִם פָווֹנְיוּס הָרוּחַ,
עֵת יְנַתֵּק אֲזִקָּיו מַשָּׁבוֹ הַמַּפְרֶה בִּכְנָפֵיהוּ,
הָרִאשׁוֹנוֹת אֶת בּוֹאֵךְ הַבָּרוּךְ תְּבַשֵּׂרְנָה מִמַּעַל
הַצִּפֳּרִים בְּזִמְרָה, כִּי שָׁבִית אֶת לִבָּן בְּחִצַּיִךְ.

תרגום: שלמה דיקמן
הקראה בלטינית של חלק מ"על טבע היקום"
העותק של בן ג'ונסון
לוסי הצ'ינסון

המשורר, לוקרטיוס, חי בתקופת הרפובליקה הרומית. קיקרו, במכתב לאחיו, כותב ששירתו של לוקרטיוס עשירה ב"ברק אינטלקטואלי" ו"עשויה ביד אומן". הקיסר אנטונינוס פיוס ביקש מחברו להביא לו יצירה של לוקרטיוס או של אניוס (אנ').[1]

אובידיוס כתב בספרו "על האהבה": ”כִּי עֲתִידָה רוֹמְמוּת שִׁירָתוֹ שֶׁל לוּקְרֶטיוּס לִגְוֹעַ אַךְ בהִמּוֹט הָעוֹלָם - / יוֹם אַחֲרוֹן כִּי יָבוֹא“.[2]

בשנת 1989 הספר התגלה בווילת הפפירוסים בהרקולנאום לאחר שבשנת 1987 טומסו סטרצ'ה הצליח לפתוח את הפפירוסים בו היה כתוב. מן הטקסט נשארו רק מילים בודדות ולקח שנתיים עד שקנוט קלווה הצליח לזהות שמדובר בעותק אבוד של "על טבע היקום".[3]

הופעות מזדמנות בספרות ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים הפואמה אבדה כמעט לחלוטין, ונשארו עותקים בודדים שלה במנזרים ברחבי אירופה. מסיבה זו מעטים האזכורים של הספר בספרות התקופה, אם כי יש כמה יוצאים מן הכלל:

מקרוביוס (תחילת המאה החמישית) מצטט כמה שורות מ"על טבע היקום" בספרו הידוע "סאטורנליה". גם איזידורוס מסביליה (תחילת המאה השביעית), מצטט מהספר בספרו "אטימולוגיות".[4]

בשנת 810, בהקדמה לאסופת שירים שלו, רבנוס מאירוס מזכיר את לוקרטיוס בתור מי שמשתמש רבות באמצעי הרטורי סינאלפה.[5]

עותקים של הפואמה מימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי קטלוג הספריה של מנזר בוביו (אנ') מסוף המאה התשיעית, באותו הזמן כללה הספרייה גם עותק של "על טבע היקום". במשך השנים העותק אבד, כנראה בשל שימוש חוזר בקלף שעליו נכתב הספר.[6]

שתי העתקות חשובות של הספר מהמאה התשיעית, אובלונגוס (Oblongus, מלבן) וקוואדרטוס (Quadratus, ריבוע),[א] נמצאו באוספו של אספן הולנדי בשם איסאק ווס ונמצאים בספרייה של אוניברסיטת ליידן מאז 1689.[7]

גילוי מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1417 הומניסט איטלקי בשם פוג'ו ברצ'וליני גילה מחדש את הספר במנזר בגרמניה.[ב] פוג'ו הביא את העותק המקורי למעתיק וחזר למקום מושבו אז בקונסטנץ. כאשר הגיע אליו העותק החדש, פוג'ו שלח אותו לידידו בפירנצה ניקולו ניקולי. ניקולו ניקולי העתיק את הפואמה[8] אך השאיר אותה אצלו בפירנצה לשנים רבות.[9] לאחר שניקולי הסכים להשאיל את הספר לפוג'ו, הפואמה התפשטה בחוגים הומניסטים באירופה והתחילה להשאיר את אותותיה בספרות התקופה.

מכיוון שהספר מכיל תכנים המנוגדים עם ערכי הנצרות, היו בכנסייה מי שרצו לעצור את התפשטות הפואמה. למשל, בשנת 1516, הסינוד של פירצה החליטו לאסור את קריאת "על טבע היקום" בבתי הספר. העונש על הפרת הצו כלל קנס של עשרה דוקטים ועינויי נצח בגיהנום.[10]

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה היא שיר דידקטי במשקל הקסמטרי שנועד ללמד את הקוראים (ואת גאיוס ממיוס, שאליו מופנה השיר) את רעיונות האסכולה האפיקוראית, בדגש על הרעיונות המטאפיזים שלה. כמו כן, הספר מעביר ביקורת רבה על הדתות הממוסדות, לדבריו, הדתות הממוסדות עושות שימוש בפחדים הקיומיים של בני האדם כדי להצדיק עוולות מוסריות כמו מלחמות וקרבנות אדם.

היצירה מחולקת לשישה ספרים:

הספר הראשון והשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון מביא דברי פתיחה ופניה לממיוס, מציג מבוא את התפיסה האטומיסטית של אפיקורוס, ודברי התנגדות לתפיסות השונות של הרקליטוס, אמפדוקלס, ואנכסגורס.

ספר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השני מרחיב על התפיסה האטומיסטית ביתר פירוט, הדן בתנועות האטומים ובתכונותיהם, ומציג את הרעיון של קיום עולמות נוספים.

ספר שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השלישי עוסק ביחס הגוף והנפש, מציג את התפיסה שהנפש אינה יכולה לחיות בנפרד מהגוף, מתעמת עם תפיסות של הישארות הנפש, ויוצא כנגד הפחד מפני המוות.

ספר רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הרביעי דן בעיקר בתורת ההכרה, ועוסק בפעולת החושים וביכולתנו לקלוט מידע על המציאות ולתפוסו באמצעותם, וכמו כן מכיל דברי ביקורת על תפיסת התכליתיות של הטבע.

ספר חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר החמישי עוסק בהיווצרות העולם, גרמי השמים, התפתחות הצמחייה ובעלי-החיים (ובכלל זה מכיל רעיונות מוקדמים על תאוריית הברירה הטבעית), והתפתחות התרבות האנושית על מרכיביה - מסגרת המשפחה, השפה, האש, החוק והמשפט, הדת והמלאכות והאמנויות השונות. לוקרטיוס טוען בספר זה שכל בעלי החיים התפתחו בהדרגה במשך אלפי שנים, בתהליך של ברירה טבעית וללא תכלית מוגדרת מראש. התרבות האנושית מתפתחת אף היא בתהליך של ברירה טבעית.

ספר שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר השישי עוסק בהסברים לתופעות טבע חריגות - הברק והרעם, הקשת בענן, רעידות-האדמה, התפרצויות הרי-געש, ומחלות. הוא מסתיים בתיאור המגפה הגדולה באתונה בימי המלחמה הפלופונסית.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה "על טבע היקום" גרמה לתחיית הדיון ברעיונות האפיקוראים, ולכן היא השפיעה בעקיפין על יוצרים וכותבים רבים במהלך ההיסטוריה.[ג] להלן רשימה של כמה יוצרים שהפואמה השפיע עליהם ישירות:

לפי גרינבלט, הפילוסוף הפוליטי המשפיע ניקולו מקיאוולי הושפע מהספר, אף שלא הזכיר את הספר במפורש בספריו.[12] מקיאוולי העתיק את הפואמה בשנת 1497, והעותק שהעתיק נמצא כיום בספריית הוותיקן.[13]

מישל דה מונטן, מסאי ופילוסוף צרפתי חשוב, הרבה לצטט מן הפואמה, ובספרו מסות מופיעים קרוב למאה ציטוטים ממנה. בשנת 1989 התגלה שעותק משנת 1563 של "על טבע היקום" שנמכר במכירה פומבית היה העותק הפרטי של מונטן. העותק מכיל הערות רבות שכתב מונטן.[14]

לבן ג'ונסון היה עותק של הספר, אך על הספר נשפך של דיו מברזל שפגע בחלקים מהספר והותיר אותו שביר ופגיע מאוד. הספר שמור בסיפריית הוטון שבאוניברסיטת הרווארד. גם לאלכסנדר פופ היה עותק של הפואמה, הנושאת את חתימתו.[15]

לתומאס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השלישי, היו לפחות 5 מהדורות בלטינית של "על טבע היקום" ותרגומים שלו לאנגלית, לאיטלקית ולצרפתית. גרינבלט טוען שהספר השפיע עליו וגרם לו להוסיף להכרזת העצמאות של ארצות הברית את הזכות ל"חתירה לאושר".[16]

יתכן כי הספר שימש אחד מהמקורות האיקונוגרפים של סנדרו בוטיצ'לי לציור פרימוורה.[ד]

מוטו מדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית הוא "גדל כפי שהולך" (Crescit eundo) ביטוי הלקוח מ"על טבע היקום".

תרגומי יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1675 סיימה לתרגם את הספר לאנגלית פוריטנית אנגליה בשם לוסי הנצ'ינסון (אנ'). מאז היצירה "על טבע היקום תורגמה פעמים רבות נוספות לשפה האנגלית.[ה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנקראים במחקר O ו-Q בהתאמה
  2. ^ כנראה מנזר פולדה או מנזר מורבאך
  3. ^ דוגמא מהעת העתיקה היא שורגיליוס, שהיה בן 15 כשלוקרטיוס מת, הושפע מלוקרטיוס.[11]
  4. ^ בפתיחת הפואמה מופיעה סצנה מיתולוגית המתארת את לידת האביב הדומה לתיאור המתואר בציור הזה
  5. ^ לרשימה המלאה של התרגומים לאנגלית: (List of English translations of De rerum natura)
  6. ^ הספר יצא באנגלית בשנת 2011 ותורגם לעברית בשנת 2017
  7. ^ הספר דן במוטיב של האוניה הטרופה המופיע בפתיחת ספר ב של "על טבע היקום"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרינבלט, עמוד 42
  2. ^ אובידיוס, על האהבה כרך א', 15, 23-24, תרגום: שלמה דיקמן. מובא בעמוד 128 בתרגום של דיקמן ל"על טבע היקום"
  3. ^ גרינבלט, עמ' 60-59
  4. ^ גרינבלט, עמ' 41
  5. ^ גרינבלט, עמ' 38
  6. ^ גרינבלט, עמ' 34-33
  7. ^ גרינבלט, עמ' 226
  8. ^ העותק שרד עד היום ונמצא בספרייה הלורנציאנית תחת השם Codex Laurentianus 35.30
  9. ^ גרינבלט, עמ' 231-224
  10. ^ גרינבלט, עמ' 251
  11. ^ טענה זו מועלת על ידי גרינבלט, עמ' 44-43
  12. ^ גרינבלט, עמ' 244
  13. ^ Ross.884, באתר ספריית הוותיקן
  14. ^ Montaigne's Library : Titi Lucretii Cari De rerum natura libri sex, Cambridge Digital Library
  15. ^ ג'ון אוברהולט, Saluting The Swerve, בלוג ספריית הוטון, ‏2011-11-28 (בAmerican English)
  16. ^ על ההשפעה של לוקרטיוס על ג'פרסון ניתן לקרוא אצל גרינבלט, עמ' 294-292