לדלג לתוכן

טריומווירט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסליהם של יוליוס קיסר, מרקוס ליקיניוס קראסוס וגנאיוס פומפיוס מגנוס (מימין לשמאל), שלושת המדינאים הרומאים ששלטו למעשה ברפובליקה הרומית בשנותיה האחרונות, בהסדר פוליטי הידוע כטריומווירט הראשון.

טְרִיוּמְווִירָטלטינית: Triumviratus) הוא כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri). במקור כונו כך שני ממשלים ברומא העתיקה. כיום משמש המונח בהשאלה לתיאור גופים אזרחיים שבראשם עומדים שלושה אנשים.

היתרונות באופן ממשל זה, הוא האיזון שנוצר (או אמור להיווצר) בין שלושת מוקדי הכוח. בניגוד לשליט יחיד המרכז בלעדית את מלוא העוצמה, ושלטון זוגי בו מוקדי הכוח נמצאים במלחמה קרה מתמדת, טריומווירט יוצר איזון בין שלושת המוקדים. במידה ומוקד כוח אחד יוצא משליטה, שני האחרים מרסנים ומאזנים אותו. עם זאת, עלול להיווצר מצב דומה לאוליגופול, בו שלושת מוקדי הכוח מתאמים צעדים ביניהם על מנת לקדם אינטרסים אישיים.

הטריומווירטים הרומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריומווירט הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטריומווירט הראשון

בראש הטריומווירט הראשון עמדו יוליוס קיסר, קראסוס, ופומפיוס הגדול, והוא הוקם בשנת 60 לפנה"ס. שלושת אלו כרתו ברית לפיה לא ייעשה דבר במדינה כנגד רצונו של אחד משלושתם; הברית לא הייתה ברית רשמית והטריומווירט ניהל את רומא מאחורי הקלעים באמצעות הבטחת הבחירות של אנשי שלומם למגיסטראטורות הרמות וסילוק יריביהם הפוליטיים מרומא. בסופו של דבר הטריומווירט לא החזיק מעמד, קראסוס נהרג בקרב חרן בשנת 53 לפנה"ס והמתח בין פומפיוס לקיסר הביא בסופו של דבר לפרוץ מלחמת האזרחים בשנת 49 לפנה"ס שבסופה ביסס קיסר את שלטונו האוטוקרטי ברומא כדיקטטור.

הטריומווירט השני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטריומווירט השני

בראש הטריאומווירט השני עמדו אוקטביאנוס, מרקוס אנטוניוס ומרקוס אמיליוס לפידוס. טריומווירט זה השתלט על רומא לאחר רצח יוליוס קיסר, והחזיק מעמד כעשר שנים (43 עד 33 לפנה"ס) ובניגוד לטריומווירט הראשון, הוכר באופן רשמי כגוף השולט במדינה. למרות שהמוסדות הרפובליקאים המשיכו להתקיים, ניתנה לחבריו היכולת לשלוט במדינה ללא מיצרים על פי גחמותיהם. שטחי רומא חולקו בין השלושה: לפידוס קיבל את אפריקה, אוקטביאנוס קיבל את איטליה והפרובינקיות המערביות ואנטוניוס קיבל את הפרובינקיות המזרחיות.

אך גם ההסדר הזה לא החזיק מעמד לאורך זמן, ונפל קרבן לשאיפות האישיות של חבריו. תחילה, לפידוס ניסה לפעול כנגד אוקטביאנוס בשנת 36 לפנה"ס לאחר שנחת בסיקיליה והצליח להשתלט על חלק מצבאו של סקסטוס פומפיוס. ניסיון זה נכשל מכיוון שאוקטביאנוס הצליח לשכנע את צבאו לעבור לצידו, וכתוצאה מכך לפידוס איבד את השפעתו הפוליטית והודח ממשרתו. מלחמת האזרחים פרצה שנית בשנת 31 לפנה"ס, הפעם בין אוקטביאנוס לאנטוניוס וקלאופטרה השביעית. המלחמה הסתיימה בקרב אקטיום, בו הביסו כוחותיו של אוקטביאנוס את כוחותיהם של מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה השביעית.

אוקטביאנוס התפטר מן המשרה בשנת 28 לפנה"ס, כחלק מניסיונו להעניק מראה של חוקיות רפובליקנית לשלטון היחיד שלו.

טריומווירטים מאוחרים יותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטריומווירט העות'מאני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שלושת הפאשות

ב-1908 התחוללה באימפריה העות'מאנית 'המהפכה החוקתית', שהובלה על ידי תנועת הטורקים הצעירים אשר נחלקה בתוכה בין הפלג הליברלי שדגל באימוץ דפוסי ממשל פלורליסטים ובין אלמנטים מהקצונה העות'מאנית הבכירה שדגלו בקו לאומני וחלקם גם לאומני-דתי. ב-1909 הודח הסולטאן עבדול חמיד השני. ב-1913 לאחר הכישלון העות'מאני במלחמת הבלקן הראשונה התחוללה הפיכה שהובלה על ידי הלאומנים מקרב מועצת האיחוד והקידמה. לאחר שינוי חקיקה הפכה מועצת האיחוד והקידמה למפלגת השלטון היחידה המותרת באימפריה. ניהול האימפריה העות'מאנית התבצע למעשה על ידי טריומווירט שכלל את שלושת המנהיגים של מועצת האיחוד והקידמה, אשר היו ידועים בשם "שלושת הפאשות": מהמט טלעת פאשה - שר הפנים, איסמעיל אנוור פאשה - שר המלחמה ואחמד ג'מאל פאשה - שר הימייה. טריומווירט הנהיג את האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, בעיקר בעקבות השתדלותו של אנוור פאשה הצטרפו העות'מאנים למלחמה לצידם של מעצמות המרכז- גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה אנוור פאשה לקח תחת פיקודו את הארמייה השלישית ובראשה יצא למסע מלחמה כושל בקווקז תוך שהוא מפקיד את הארמייה הרביעית בידיו של אחמד ג'מאל פאשה, שהוביל את המתקפה הכושלת על תעלת סואץ והפך למושל הצבאי של סוריה וארץ ישראל במהלך המלחמה. לשלושה מיוחסת אחריות אישית לרצח העם הארמני. לאחר המלחמה השלושה נשפטו בטריבונל של מדינות ההסכמה שלא בפניהם, לאחר שהם יצאו לגלות, ונגזר עליהם גזר דין מוות. טלעת וג'מאל פאשה נרצחו ב-1921 וב-1922 (בהתאמה) במבצע נמסיס על ידי הפדרציה המהפכנית הארמנית ואילו אנוור פאשה נהרג ב-1922 במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

הטרויקה הרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריומווירטים היו במהלך השלטון הקומוניסטי בברית המועצות ונקראו טרויקה (Тройка). הטרויקה המפורסמת ביותר הורכבה מחרושצ'וב, מלנקוב ומולוטוב, אשר תפסו את רסן השלטון לאחר מותו של סטלין ב-1953. ברית זאת התפרקה בשנת 1957 כאשר חרושצ'וב הפך למנהיג הבלעדי של ברית המועצות. גם לאחר סיום כהונתו של חרושצ'וב עלתה לשלטון במקומו טרויקה שכללה את פודגורני, קוסיגין וברז'נייב.

טריומווירטים בני ימינו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאות בוסניה והרצגובינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1996 עומדים בראש בוסניה והרצגובינה טריומווירטים הנקראים נשיאות בוסניה והרצגובינה, אשר ראשיהם הם נבחרי שלוש הקבוצות האתניות העיקריות במדינה: בוסניאקי וקרואטי מן הפדרציה של בוסניה והרצגובינה וסרבי מרפובליקה סרפסקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]