גביע דייוויס 1976

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע דייוויס 1976
1976 Davis Cup
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגון מפעיל הפדרציה הבין-לאומית לטניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 22 באוגוסט 1975 – 19 בדצמבר 1976 (שנה ו־17 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 65 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 56
מדינה מארחת סנטיאגו דה צ'ילה (משחק הגמר)
אצטדיון האצטדיון הלאומי של צ'ילה
זוכה איטליה (1)
1975
1977
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גביע דייוויס 1976 הייתה התחרות ה-65 במניין מאז ייסוד התחרות.

לתחרות נרשמו 56 נבחרות. הנבחרות חולקו ל-3 בתים: "בית אמריקה", "בית אירופה", ו"בית המזרח". הקבוצה המנצחת במשחקים בין ראשי הבתים הייתה מקבלת את הגביע. שיטת משחקים זו פעלה עד לשנת 1980.

המשחק על התואר התקיים בין איטליה לבין צ'ילה. המשחק הסתיים בניצחון של נבחרת איטליה עם התוצאה 1:4.

משחקי פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית כלל 12 קבוצות כולל דרום אפריקה. לאחר המשחקים המוקדמים, החלו משחקי רבע הגמר. משתתפי גמר הבית בשנה הקודמת קיבלה זכות לעבור ישירות לרבע הגמר.


  רבע הגמר
19-28 בדצמבר 1975
חצי הגמר
5-7 בינואר
משחק הגמר
26-28 במרץ
                           
 
   דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה
(סגנית מנצחת הבית בשנה הקודמת)
 
       
     דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה (נ"ט)  
מקסיקו סיטי, מקסיקו, חימר    מקסיקומקסיקו מקסיקו  
   ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2
   מקסיקומקסיקו מקסיקו 3     סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה
     דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה 2
  בואנוס איירס, ארגנטינה, חימר      צ'ילהצ'ילה צ'ילה 3
   ברזילברזיל ברזיל 0  
   ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 5     סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה, חימר
     ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 2
   צ'ילהצ'ילה צ'ילה 3  
   צ'ילהצ'ילה צ'ילה
(מנצחת הבית בשנה הקודמת)
     

בית אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית כלל 32 קבוצות כולל איראן, מצרים, ניגריה, אלג'יריה, קניה, רודזיה וישראל. לאור מספר גדול של הקבוצות הבית פוצל ל-2 ומנצחות תת-הבתים קיבלו זכות לעלות למשחקים בין מנצחי הבתים. לאחר משחקים מוקדמים החלו משחקי רבע הגמר. משתתפי גמר תת-הבית בשנה הקודמת לא השתתפות במשחקים המוקדמים.

תת הבית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  רבע הגמר
20-23 במאי
חצי הגמר
8-16 ביולי
משחק הגמר
5-7 באוגוסט
                           
 
   צרפתצרפת צרפת
(השתתפה בגמר תת-הבית בשנה הקודמת)
 
        איסטבורן, בריטניה, דשא
     צרפתצרפת צרפת 1  
איסטבורן, בריטניה, דשא    בריטניהבריטניה בריטניה 4  
   בריטניהבריטניה בריטניה 5
   רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה 0     וימבלדון, בריטניה, דשא
     בריטניהבריטניה בריטניה 1
       איטליהאיטליה איטליה 4
   שוודיהשוודיה שוודיה
(השתתפה בגמר תת-הבית בשנה הקודמת)
 
        רומא, איטליה, חימר
     שוודיהשוודיה שוודיה 0
בולוניה, איטליה, חימר    איטליהאיטליה איטליה 4  
   איטליהאיטליה איטליה 5
   יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 0  

תת הבית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  רבע הגמר
9-11 במאי
חצי הגמר
18-20 ביולי
משחק הגמר
25-27 ביולי
                           
 
   ספרדספרד ספרד
(השתתפה בגמר תת-הבית בשנה הקודמת)
 
        דונצק, ברית המועצות
     ספרדספרד ספרד 1  
באד הומבורג, גרמניה המערבית    ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 4  
   ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 4
   גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 1     טביליסי, ברית המועצות
     ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות 4
       הונגריההונגריה הונגריה 1
   צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
(השתתפה בגמר תת-הבית בשנה הקודמת)
 
        בודפשט, הונגריה
     צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 1
בודפשט, הונגריה    הונגריההונגריה הונגריה 3  
   הונגריההונגריה הונגריה 5
   מצריםמצרים מצרים 0  

בית המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המזרח כלל 12 קבוצות כולל אוסטרליה וניו זילנד. לאחר המשחקים המוקדמים החלו משחקים על ראשות הבית. משתתפי גמר הבית בשנה הקודמת קיבלה זכות לעבור ישירות לרבע הגמר.


  רבע הגמר
נובמבר - דצמבר 1975
חצי הגמר
9-18 בינואר
משחק הגמר
27 בפברואר - 1 במרץ
                           
 
   אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
(השתתפה בגמר הבית בשנה הקודמת)
 
        הובארט, אוסטרליה
     אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 5  
קראצ'י, פקיסטן    אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 0  
   אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 4
   פקיסטןפקיסטן פקיסטן 1     בריזביין, אוסטרליה, דשא
     אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3
  מנילה, הפיליפינים      ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1
   הודוהודו הודו 4  
   הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 0     אוקלנד, ניו זילנד, דשא
     הודוהודו הודו 2
   ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 3  
   ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
(השתתפה בגמר הבית בשנה הקודמת)
     

משחקים בין מנצחי הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי חצי הגמר נערכו במהלך ספטמבר 1976 ומשחק הגמר בדצמבר.


  חצי גמר גמר
רומא, איטליה, חימר
 איטליהאיטליה איטליה 3  
 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 2  
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה, חימר
 איטליהאיטליה איטליה 4
   צ'ילהצ'ילה צ'ילה 1
 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
 צ'ילהצ'ילה צ'ילה (נ"ט)  

נבחרת ברית המועצות סירבה להשתתף במשחק חצי הגמר נגד צ'ילה בגלל התנגדותה למשטר הצבאי של אוגוסטו פינושה ששלט בצ'ילה באותו זמן.

צ'ילהצ'ילה
צ'ילה
1
האצטדיון הלאומי של צ'ילה, סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה
19-17 בדצמבר 1976
חימר
איטליהאיטליה
איטליה
4
. 1 2 3 4 5
1 צ'ילהצ'ילה חיימה פיול 5 6 5 1
איטליהאיטליה קוראדו ברצוטי 7 4 7 6
2 צ'ילהצ'ילה פטריסיו קורנחו 3 1 3
איטליהאיטליה אדריאנו פנטה 6 6 6
3 צ'ילהצ'ילה פטריסיו קורנחו/חיימה פיול 6 2 3 7
איטליהאיטליה פאולו ברטולוצ'י/אדריאנו פנטה 3 6 6 9
4 צ'ילהצ'ילה חיימה פיול 6 4 6 8
איטליהאיטליה אדריאנו פנטה 8 6 3 10
5 צ'ילהצ'ילה בלו פראיו 6 6 6
איטליהאיטליה אנטוניו צוגרלי 4 2 2

ישראל בגביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 נבחרת ישראל שובצה בתת-הבית אירופה ב' ובשלב ראשון זכתה בניצחון טכני על טורקיה. בשלב הבא היא נפגשה עם נבחרת מונקו.

מונקומונקו
מונקו
4
מונטה קרלו, מונקו
4-2 באוקטובר 1975
ישראלישראל
ישראל
1
. 1 2 3 4 5
1 מונקומונקו ברנר בלרה 6 6 6
ישראלישראל יהושע שלם 0 3 1
2 מונקומונקו לואי בורפיגה 6 5 6 6
ישראלישראל יאיר ורטהיימר 2 7 3 1
3 מונקומונקו לואי בורפיגה/עמנואל ואן דר פול 3 6 2 4
ישראלישראל יוסף שטבהולץ/יאיר ורטהיימר 6 3 6 6
4 מונקומונקו ברנר בלרה 6 6 6
ישראלישראל יאיר ורטהיימר 3 4 4
5 מונקומונקו לואי בורפיגה 6 6 6
ישראלישראל יהושע שלם 2 0 3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]