גבי קלזמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבי קלזמר
Gabi Klasmer.jpg
לידה 1950 (בן 72 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה פסל, צייר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גבי (גבריאל) קלזמראנגלית: Gabriel Klasmer; נולד ב-1950) הוא צייר ופסל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבי קלזמר נולד בירושלים בשנת 1950[1].

קלזמר החל ללמוד אמנות בגיל צעיר אצל הציירת טסה רקוש בשכונת רחביה בירושלים. לאחר מכן, למד אמנות אצל הנכדה של מרטין בובר - האמנית ברברה גולדשמיט. השיעורים התקיימו בביתו של בובר בטלביה שם היא התגוררה.

בהמשך קלזמר למד אמנות עד גיל 18, באגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל שזה מכבר נפתח על ידי אילה גורדון. במוזיאון הוא למד ציור, פיסול והדפס. ילדי החוג נהגו להסתובב ברחבי המוזיאון וציירו את העבודות המוצגות במוזיאון. החינוך היה רחב ולא מגמתי. הילדים למדו להכיר שלל חומרים וכיצד צריך לעבוד איתם. הגישה הייתה באוהאוסית ושילבה אמנות, אומנות ומלאכת יד. כל פעם היה אתגר אחר מול החומר- בכל פעם החומר מבקש התמודדות אחרת- פחם עץ, גיר, חיתוכי לינולאום.

בשנת 1970 החל ללמוד ב-בצלאל. בשנת 1973 לקראת סוף לימודיו, נסע להמשך לימודי אמנות בגרמניה במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים. לאחר שובו לארץ יצר שיתוף פעולה עם האמן שרון קרן (ממקימי קבוצת זיק). השניים נקראו "גבי ושרון" והם יצרו מספר עבודות ומיצגים בעלי אופי פוליטי. באחד המיצגים משנת 1973 חדרו השניים לטקס הלאומי "אות העוז והגבורה" ובו הם הסתובבו ענודים במדליות ותחבושות באופן שהזכיר את הדימוי המפורסם של אריאל שרון, שצולם כשלראשו תחבושת. בעבודה אחרת -" טרסה"- בשנת 1975 הזמינו השניים פועל ערבי שבנה במוזיאון ישראל קיר טרסה בשיטות מסורתיות. בכך שילבו כאוונגרד מושגים אמנותיים ופוליטיים.

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 עסק קלזמר בציור פיגורטיבי על נייר, ששילב אלמנטים איוריים ובהם דמויות אנונימיות המבצעות פעולות שונות. בהמשך החל ליצור דימויי נוף פנטסטיים על בדים. חלקם לוו בכיתובי טקסט בעלי אופי פוליטי. החל משנות ה-90 של המאה העשרים החל קלזמר לפתח שיטות ציור בעלות אופי מכני שמתכתבות עם העולם הממוחשב.

בשנת 1989 עבר להתגורר בלונדון עם רעייתו, צלמת הולנדית. שם השלים את לימודיו באמנות וקיבל תואר PHD באמנות מההקולג' המלכותי לאמנות, במקביל המשיך להציג תערוכות בישראל[2].

בשנת 2014 חזר לישראל לאחר שהות ממושכת באנגליה על מנת לשמש בתפקיד הדיקאן של המדרשה לאמנות, מכללת בית ברל[3]. הוא כיהן בתפקיד זה כארבע שנים[4].

קלזמר לימד במקומות שונים בארץ כגון הטכניון, בצלאל, ואוניברסיטת תל אביב.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974-1970 - בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, המחלקה לאמנות תואר ראשון.
  • 1990 - ההקולג' המלכותי לאמנות, לונדון, אנגליה, תואר מוסמך באמנות,MFA.
  • הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון, אנגליה, תואר שלישי באמנות.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1977–1984 – הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, אדריכלות ותכנון העיר
  • 1982–1995 - בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, מרצה בכיר
  • 1995 – המרכז ללימודי עיצוב, תל אביב-יפו
  • 1996 – אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו, בית הספר לאדריכלות
  • 1998–2014 – האקדמיה המלכותית לאמנות, לונדון, אנגליה
  • 2014–2018 – בית הספר לאמנות – המדרשה, מכללת בית ברל, דיקן המדרשה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(רשימה חלקית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית מוזיאון ישראל
  2. ^ שלומית סנדר-אלטמן, חורים בראש, חדשות, 14 במאי 1993
  3. ^ שני ליטמן, גבריאל קלזמר יהיה דיקאן המדרשה לאמנות בבית ברל, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2014
  4. ^ מיה אשרי, האמן גיא בן נר מונה לממלא מקום דקאן המדרשה לאמנות, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2018
  5. ^ יוסף צוריאל, איש הממדים הגדולים, מעריב, 23 באוגוסט 1990
  6. ^ https://www.erev-rav.com/archives/53778
  7. ^ גבי קלזמר במוזיאון ישראל, דבר, 13 בדצמבר 1983
  8. ^ תחיה בת אור, דגלי ישראל ולבנון, כותרת ראשית, 17 במאי 1983
  9. ^ רותי רובין, לא טרי, חדשות, 16 במאי 1988
  10. ^ רותי דירקטור, אמנות / חוזר לציור, חדשות, 23 באוגוסט 1990
  11. ^ סמדר שפי, שחור סביב סביב, באתר הארץ, 21 במרץ 2002
  12. ^ עוזי צור, לזרות לרוח, באתר הארץ, 26 ביוני 2008
  13. ^ סמדר שפי, "חלפ" של גבריאל ושירה קלזמר: נאחזים בכנף הזמן, באתר הארץ, 2 באפריל 2010
  14. ^ אלי ערמון-אזולאי, יוצאים אל החושך, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2012
  15. ^ גליה יהב, גבי קלזמר מציג: מעבדה עיצובית נטולת ליבידו, באתר הארץ, 21 במרץ 2014
  16. ^ עוזי צור, עוצם עין אחת | מנגינת חייו, באתר הארץ, 4 במאי 2021