גבריאלה סילאנג
 | |
| לידה |
19 במרץ 1731 אילוקוס סור, הפיליפינים |
|---|---|
| הוצאה להורג |
20 בספטמבר 1763 (בגיל 32) ויגאן סיטי, אילוקוס סור, הפיליפינים |
| מדינה | הפיליפינים |
| כינויים נוספים | ז'אן ד'ארק מאילוקאנדיה |
| ידועה בשל | הנהגת התקוממות נגד השלטון הספרדי |
| תפקיד | מנהיגה |
| תקופת כהונה | 1763 |
| בן זוג | דייגו סילאנג |
  | |
מריה יוספה גבריאלה קאריניו סילאנג (19 במרץ 1731, סנטה, אילוקוס סור, הפיליפינים - 20 בספטמבר 1763, ויגאן סיטי, אילוקוס סור, הפיליפינים) הייתה מנהיגה מהפכנית בפיליפינים, ואשתו של מנהיג ההתקוממות האילוקנית, דייגו סילאנג. לאחר הירצחו בשנת 1763, הובילה את ההתקוממות במשך ארבעה חודשים, עד שנלכדה והוצאה להורג על ידי המשטר הספרדי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סילאנג נולדה בעיר סנטה במחוז אילוקוס בפיליפינים, לאנסלמו קאריניו, סוחר ספרדי שהעביר סחורות על הנהר אברה מויגאן לעיר אברה, שהיה צאצא של איגנאסיו קאריניו, הספרדי הראשון שהגיע לאילוקוס, בסוף המאה ה־17, ולאם ממוצא איטנג (שבט אוסטרונזי באזור אברה). סילאנג קיבלה חינוך נוצרי מן הכומר המקומי, ולמדה בבית הספר של מנזר הנשים בעיר. היא הופרדה מאמה בילדותה, וגדלה בחזקת אביה. הוא השיא אותה לאיש עסקים עשיר בשם תומאס מילאן, בשנת 1751, ומילאן מת מקץ שלוש שנים.
לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון, פגשה סילאנג את מנהיג המתקוממים דייגו סילאנג, ונישאה לו בשנת 1757. בשנת 1762, כחלק ממה שייקרא לימים מלחמת שבע השנים, הכריזה בריטניה הגדולה מלחמה על ספרד, מה שהביא לכיבוש הבריטי קצר-הימים של הפיליפינים. לאחר שכוחות ימיים בריטיים כבשו את מנילה באוקטובר 1762, ניסה דייגו סילאנג ליזום מאבק מזוין לסלק את הפקידים הספרדיים במחוז אילוקוס, ולהחליף אותם בנושאי משרה ילידיים. לשם כך, הוא שיתף פעולה עם הכובשים הבריטיים, אשר מינו אותו למושל מחוז אילוקוס מטעמם, והבטיחו לו סיוע צבאי נגד הספרדים. אולם הסיוע המובטח לא הוגש.
במהלך ההתקוממות, הפכה סילאנג ליועצת קרובה של דייגו סילאנג, ושלישה בפועל בעת תמרוניו מול יחידות ספרדיות. היה לה תפקיד משמעותי גם ביחסי שיתוף הפעולה של בעלה עם הבריטים.
הספרדים הגיבו בהצבת פרס על ראשו של דייגו, מה שהצליח להביא שני בני ברית שלו -- מיגל ויקוס ופדרו בקבק -- לבגוד בבריתם ולרוצחו נפש בוויגאן, ב-28 במאי 1763.
לאחר ההתנקשות בדייגו סילאנג, נמלטה גבריאלה סילאנג להרים, בחברת כמה מנאמניה, לבקש מחסה אצל דודה מצד אביה, ניקולאס קאריניו. שם מינתה כגנרלים את מיגל פלורס ואת טגבואן אינפיאל. את עצמה העמידה בראש כוחות המורדים. ב-10 בספטמבר 1763 ניסתה סילאנג לצור על ויגאן עם כוחותיה, אך הספרדים הצליחו להדוף ולפזר את כוחותיה, והיא נאלצה לברוח ולהסתתר. מקץ כמה ימים, הצליחו הספרדים לאתר וללכוד אותה, והוציאו אותה להורג ב-20 בספטמבר 1763, בככר העיר ויגאן.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
צאצאים של משפחתה של סילאנג (מצד אביה) עדיין חיים בפיליפינים, בין היתר באחוזה ההיסטורית של משפחת קאריניו. הבית עצמו הפך למוזיאון וגלריה לאמנות, ומוצג בו בין השאר החדר שבו שהתה סילאנג כשהסתתרה אצל דודה.
בפיליפינים מוענק עיטור בשם "מסדר גבריאלה סילאנג" לנשות ראשי מדינות וממשלות, בפיליפינים ובעולם. העיטור הוענק בין היתר לאימלדה מרקוס ולסופיה, מלכת ספרד.
היא מונצחת במחוז אילוקוס בשם בית החולים האזורי, באנדרטה בעיר פידיגאן, בפארק טאנגדאן, ועוד. פסל של סילאנג רכובה על סוס, שיצק חוזה מ' מנדוסה בשנת 1971, הוצב בראשית המאה ה-21 במרכז מקאטי, בלב מנילה.
ארגון־גג פיליפיני שהוקם בשנת 1984, ושמאגד ארגוני נשים ברחבי המדינה ומקדם מיזמים בעד שוויון זכויות, מלחמה בסחר בנשים, תרבות אונס, צנזורה, ועוד, נקרא GABRIELA, על שמה של סילאנג, ומשמש ראשי תיבות (באנגלית) לתיאור "אספה כללית המאגדת נשים בעד רפורמות, יושרה, שוויון, מנהיגות, ופעולה".
אסטרואיד 7026 Gabrielasilang, שהתגלה על ידי אלינור הלין נקרא על שמה. ההכרזה על השם ניתנה בנובמבר 2019.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "MINOR PLANET CIRCULARS/MINOR PLANETS AND COMETS, M.P.C 117229" (PDF). 8 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
