גדעון שמיר
 | |
| לידה |
9 בנובמבר 1939 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 2025 (בגיל 85) |
| מדינה |
ישראל |
  | |
גדעון שמיר (9 בנובמבר 1939 – 21 באוקטובר 2025) היה פסנתרן ישראלי ובונה העוגבים היחיד בישראל עד שנת 2022.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמיר נולד בתל אביב למקסים ולדגמרה שפטלוביץ, שהתגוררו בשדרות רוטשילד. אביו מקסים הוא אחד מהאחים שמיר. שמיר למד בבית הספר "בלפור".
למד בגרמניה את מלאכת בניית העוגבים אצל ולקר אורגלבאו (אנג') בלודוויגסבורג ובבית ספר לבניית עוגבים. מלאכת בניית עוגבים היא מורכבת מאוד ומשלבת מספר תחומים: מכניקה, אקוסטיקה, בנייה בעץ, עבודה עם מתכת ודרושים אוזן מוזיקלית ורקע מוזיקלי.[2]
שמיר בנה עוגבים במשך כ־40 שנה. הוא בנה 12 עוגבים הנמצאים כיום ברחבי הארץ,[3] בקונסרבטוריון, באוניברסיטאות ובשימושן של מקהלות. בעבר חשבו לבנות עוגב בבית הכנסת הגדול בתל אביב, אך הרעיון נגנז ונשאר רק מודל של העוגב אצל שמיר בסדנה.
שמיר הרחיב עוגב ישן של חברת Ott עבור בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב. העוגב ממוקם בחדר הבארוק. בחדר זה יש לצד העוגב צ'מבלו, קלאוויקורד, ופורטה-פיאנו. לעוגב המורחב יש 17 רגיסטרים, שתי מקלדות ומקלדת פדל, ומנגנוני נגינה ורגיסטרציה מכניים.[4]
שמיר שיחזר במשך 7 שנים עוגב שהורכב ושוחזר מחלקיהם של כשלושה עוגבים בני כמאה וחמישים שנה, אשר פורקו לפני שנים ואוחסנו במרתפי הכנסייה הפרנציסקנית בעיר העתיקה בירושלים. אורך חזית העוגב כשבעה וחצי מטרים, גובהה כחמישה מטרים ומשקלו כשמונה טונות. לעוגב כ־1800 חלילים, שאורכם נע בין שלושה מטרים לסנטימטרים ספורים, 33 רגיסטרים, פדאלים ושתי מקלדות.[5] העוגב מותקן באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה.[6]
בשנת 2002 סיים שמיר את שיפוץ העוגב במתחם לטרון, בכנסייה הגדולה במנזר השתקנים. העוגב נבנה בשנת 1904 בידי בונה העוגבים האנגלי תומאס קסוון בעבור כנסיית וולינגטון. כיום משמש העוגב לקונצרטים הנערכים באולם הכנסייה, הידוע באקוסטיקה המשובחת שבו.[7]
העוגב שנבנה על ידי שמיר עבור הקאמרטה הישראלית ירושלים, הועמד לרשות הקאמרטה באדיבות קרן התרבות אמריקה-ישראל.[8]
שמיר התגורר ביישוב יובלים וערך סדנאות ביישוב מנוף שבגוש שגב. הוא הציג בסדנה שני עוגבים שבנה, הראשון הוא עוגב קטן יחסית בסגנון הרנסאנס והבארוק המוקדם, שמתאים לביצוע יצירות מסביבות שנת 1600. העוגב השני גדול יותר, וכולל פדלים לנגינה ברגליים. עוגב זה מתאים לנגינת מרבית היצירות הגדולות לעוגב, כולל אלו של יוהאן סבסטיאן באך, פליקס מנדלסון-ברתולדי ומלחיני המאה ה-19.[9]
בשנת 2020 פרסם שמיר כי הוא מחפש מישהו שימשיך את דרכו ואליו יוכל להעביר את הידע שצבר במהלך השנים.[10] בתקופה זו החל המוזיקאי ומכוון הפסנתרים אורי שני ללמוד את המקצוע ולטפל בעוגבים בהדרכת שמיר.
שמיר נפטר ב-21 באוקטובר 2025.[11]
בניית עוגב נייד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 בנה שמיר עוגב בעל שתי מקלדות ידיים ומקלדת רגליים שניתן לפרקו ולהרכיבו מחדש. צוות של שניים עד שלושה אנשים נחוץ לפירוק, הובלה והרכבה של הכלי, אך בכל מקרה פעולה זו מצריכה את נוכחותו של בונה העוגבים עצמו כדי לוודא שכל החלקים אמנם הגיעו וחוברו כהלכה וגם לבדוק שההובלה לא פגעה בכיוון. העוגב מורכב מ-8 מחללות, ובמקלדת הידיים 54 קלידים.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוגב ביתי שבנה שמיר, גדעון שמיר, סרטון באתר יוטיוב- ת. גן, 250 חלילים + 4,000 שעות = עוגב, במחנה, 1 בפברואר 1970, עמ' 23
- אטילה שומפלבי, לא רק לכנסיות: בונה העוגבים בן ה-80 שמחפש יורש, באתר ynet, 17 באוגוסט 2020
- בונה העוגבים שמחפש יורש, באתר mk-Artour, 7 בפברואר 2023
- עופר אדרת, "ראיתי בזה שליחות": בגיל 86 מת בונה העוגבים של ישראל - אחרי מות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ גדעון שמיר - בונה עוגבים, באתר תיירות כרמיאל משגב
- ↑ סדנת העוגבים יובלים
- ↑ סיפור העוגב - "פעמוני ירושלים"- ייצור ומכירה של פעמוני רוח, שבשבות ועוד
- ↑ חדר הבארוק באתר אוניברסיטת תל אביב
- ↑ אודיטריום הכט שיחזור עוגב על ידי גדעון שמיר mushecht.haifa.ac.il/auditorium
- ↑ עוגב באוניברסיטת חיפה עניין - מוזיקה יהודית, לחן מקהלה ועוגב, הילה אהרון בריק
- ↑ לטרון סיור במנזר השתקנים malon.co.il
- ↑ הקאמרטה הישראלית ירושלים
- ↑ עומר שומרוני, סדנת עוגבים בגליל, 2 בנובמבר 2006
- ↑ לא רק לכנסיות: בונה העוגבים בן ה-80 שמחפש יורש, באתר ynet, 17 באוגוסט 2020
- ↑ פוסט של הכתב רובי המרשלג בדף הפייסבוק שלו - על הפטירה
- ↑ עוגב נייד עמותת חובבי העוגב בישראל