גזפרום-מדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גזפרום מדיה
Gazprom media logo.gif
סוג חברה ציבורית
מייסדים רומן אברמוביץ'
שנת הקמה 1998
חברת אם גזפרום
משרד ראשי מוסקבה, רוסיה
בעלות גזפרום בנק
ענפי תעשייה תקשורת
מוצרים עיקריים עסקי התקשורת
שווי שוק 52.3 מיליארד רובל רוסי (2012)
הכנסות 12.2 מיליארד רובל רוסי (2012)
רווח תפעולי 12,200,000,000 רובל רוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 7.7 מיליארד רובל רוסי (2012)
אנשי מפתח דמיטרי צ'רנישנקו (נשיא)
אלכסיי מילר (יו"ר דירקטוריון)
http://gazprom-media.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גזפרום מדיה (רוסית: Газпром-Медиа Холдинг) היא חברת החזקות בתחום התקשורת הנחשבת לגדולה מסוגה ברוסיה. החברה מחזיקה בבעלותה 38 ערוצי טלוויזיה (ביניהם הערוצים NTV, ‏ТНТ ‏וערוץ Match TV‏), 10 תחנות רדיו, 3 חברות אינטרנט, חברת NTV Plus המספקת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויינים, 4 עיתונים, 23 מאגרי אינטרנט ו-4 חברות פרסום.

מאז ה-1 בספטמבר 2016 נמצאת ברשימת הסנקציות של מחלקת האוצר של ארצות הברית[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזפרום-מדיה הוקמה בינואר 1998 על ידי חברת האם "גזפרום". בעת הקמתה היא החזיקה בבעלותה את חברת הרדיו והטלוויזיה "פרומותיאוס" (Прометей АСТ) ואת העיתון "עמל" (Труд)‏[2]ובנוסף גם החזיקה מניות בעיתון "טריבונה", 30% ממניות ערוץ NTV‏, 3% ממניות הטלוויזיה הציבורית ומאות כלי תקשורת אזוריים.

החברה עלתה לכותרות והתחזקה מאוד לאחר שממשלת רוסיה השתלטה על עסקיו של האוליגרך ולדימיר גוסינסקי[3]. בשנים 2001-2002 החברה השתלטה על חברת "מדיה-מוסט" של גוסינסקי. זה החל בחודש יוני 2000, כשגוסינסקי נעצר בהוראת משרד התובע הכללי כחשוד בהונאה, באמצעות חברת האחזקות שלו "מדיה-מוסט", בעודו שרוי במאבק מול חברת גזפרום על השליטה בערוץ NTV. לאחר שגוסינסקי שוחרר ואולץ לעזוב את רוסיה. הוא עבר לספרד וסיפר שאולץ למכור את "מדיה מוסט" ל"גזפרום-מדיה" על פי מחיר שייקבע וב-11 במאי 2001, "גזפרום מדיה" הפכה רשמית לבעלים של NTV. בסיומו של התהליך גזפרום-מדיה הייתה לבעלים של תחנת הרדיו "הד מוסקבה" (Эхо Москвы), ערוץ הבידור ТНТ (‏26% ממניות הערוץ), ערוץ NTV, ההוצאה לאור "שבעה ימים" (Семь дней) ותחנת הרדיו "ספורט FM" שנסגר לבסוף בשנת 2005.

במרץ 2008 החברה רכשה את פורטל הווידאו Rutube[4] ובמאי אותה שנה מכרה לידי חברת National Media Group את מניותיה בעיתון "איזבסטיה"[5] החברה גם ניהלה מגעים לרכישת מניות בחברת הלוויין "טריקולור" (Триколор ТВ)[6][7].

במרץ 2011 גזפרום-מדיה חנכה את אתר Now.ru המאפשר צפייה בתכנים שונים בתשלום ובשנת 2012 ייסדה החברה את חטיבת Gazprom Media Digital העוסקת בשיווק פרסומות. באותו הזמן החברה הקימה גם את Gazprom-Media Technology העוסקת בשיווק פלטפורמה לצפייה בווידאו על גבי רשת האינטרנט. באוקטובר 2011 החברה מכרה את כל אחזקותיה בתחנת הרדיו NEXT FM לידי מנכ"לית התחנה יוליה יאקובלבנה[8] ובדצמבר אותה שנה רכשה 75% ממניות חברת Comedy Club Production בסכום של 250 מיליון דולר ובכך קיבלה לידיה את הזכויות על תוכני תוכניות הבידור של Comedy Club Group[9].

ב-26 בנובמבר 2013 מנכ"ל החברה מיכאיל לסין הכריז על רכישת חברת Profmedia המחזיקה בבעלות על ערוצי הטלוויזיה TV-3, ערוץ ששי, ערוץ 2x2, תחנות הרדיו Avtoradio, רדיו NRJ, רדיו Romantika ו"הומור FM" (‏Юмор FM‏) וכך גם חברת הקולנוע "צנטרל פרטנרשיפ" (Централ Партнершип)[10][11].

בדצמבר 2014 יו"ר דירקטוריון גזפרום-מדיה מיכאיל לסין התפטר מתפקידו ובמקומו מונה דמיטרי צ'רנישנקו ליו"ר החברה החל מה-13 בינואר 2015[12].

בפברואר 2016 הוקמה חטיבת השקעות בתחום חברות טכנולוגיה בשם Gazprom Media Ventures‏[13].

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר דירקטוריון החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכסנדר קזאקוב (1998 - 2003)
  • אלכסנדר דיבאל (2003, 2004 - 2007)
  • אלכסיי מילר (משנת 2007)

מנכ"לי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בת ואחזקות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה
רדיו
עיתונים
  • שבעה מים (7 дней)
  • Panorama TV
קולנוע
  • NTV-Kino
  • Comedy Club Production
  • Central Partnership Production ‏(Централ Партнершип)
    • Central Partnership Production ‏(Централ Партнершип Продакшн)
  • Good Story Media
אתרי אינטרנט
פרסום
  • Gazprom-Media Technology
  • סוכנות הפרסום גזפרום-מדיה
  • Gazprom-Media Digital
  • אלקסאר-מדיה (Алькасар-Медиа)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Среди попавших под санкции США компаний оказался холдинг «Газпром-медиа»". Lenta.ru. בדיקה אחרונה ב-1 בספטמבר 2016. 
  2. ^ Музей радио и телевидения — Тематические и исторические очерки
  3. ^ Нескучный бизнес — Известия
  4. ^ Lenta.ru: Интернет: Газпром-Медиа Холдинг начал покупку RuTube
  5. ^ Сергей Соболев, Тимур Бордюг. „Газпром-Медиа“ монетизирует волну Газета „Коммерсантъ“ № 209 от 18.11.2008, стр. 19
  6. ^ «Газпром-Медиа» приобрел «цветного» оператора
  7. ^ "Крупнейшие операторы платного ТВ". РИА Новости. 12 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-2012-06-25. 
  8. ^ «Коммерсантъ»: Next FM перешла к следующему собственнику
  9. ^ Екатерина Брызгалова, Александр Голофаст. "Сделка с юмором". // gazeta.ru. אורכב מ-המקור ב-2012-08-17. בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2012. 
  10. ^ "«Газпром-Медиа» купит холдинг «ПрофМедиа»". Lenta.ru. 26 בנובמבר 2013. 
  11. ^ Павел Белавин, Сергей Соболев. «Европа плюс» присядет на «Дорожку» // Коммерсантъ, № 35/П (5308), 03 марта 2014
  12. ^ Дмитрий Чернышенко назначен на должность Председателя Правления ОАО «Газпром-Медиа Холдинг»
  13. ^ Алёна Сухаревская. «Газпром-Медиа» создаст свой венчурный фонд «РБК», 04.02.2016
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Афанасьева, Анна (24 באוקטובר 2016). "НТВ заходит в библиотеку". Газета «Коммерсантъ», № 197. עמ' 10. בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2016. 
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.