רומן אברמוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומן אברמוביץ'
Рома́н Абрамо́вич
אברמוביץ', 2007
אברמוביץ', 2007
לידה 24 באוקטובר 1966 (בן 55)
סראטוב, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
ישראלישראל ישראל
פורטוגלפורטוגל פורטוגל
מקום מגורים לונדון, מוסקבה, תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה הרוסית ע"ש גובקין לנפט וגז
  • האוניברסיטה הממלכתית למשפטים של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים
תפקיד
  • מושל צ'וקוטקה (17 בדצמבר 20003 ביולי 2008)
  • יושב ראש פרלמנט (22 באוקטובר 20082 ביולי 2013)
  • חבר הדומה הממלכתית (10 בינואר 200017 בדצמבר 2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אירינה אברמוביץ' (1991, 1991מרץ 2007)
  • דשה ז'וקובה (2007, 20082017) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רומן ארקדיביץ' אברמוביץ'רוסית: Рома́н Арка́дьевич Абрамо́вич; נולד ב-24 באוקטובר 1966) הוא אוליגרך רוסי-ישראלי, איש עסקים, פילונתרופ ופוליטיקאי.

ברשימת עשירי העולם של המגזין העסקי פורבס לשנת 2022 דורג במקום ה-350, עם הון אישי של 6.9 מיליארד דולר[1]. הוא נחשב מהעשירים שבאוליגרכים הרוסים[2].

בין השנים 2003–2022 אברמוביץ' התפרסם ברחבי העולם כבעלים של צ'לסי, מועדון כדורגל מעוטר מהפרמייר ליג באנגליה. הוא הבעלים העיקרי של חברת ההשקעות הפרטית, מילהאוס קפיטל, אשר מנהלת נכסים של למעלה ממיליארד דולר.

בעבר שימש כמושל צ'וקוטקה, כיושב ראש הפרלמנט, וכחבר הדומה הממלכתית. אברמוביץ' הוא ראש חבר הנאמנים של איגוד הקהילות היהודיות בחבר המדינות.

בשנת 2022 עלה לכותרות עקב סנקציות על רכושו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, והשתתפותו בשיחות השלום בין המדינות[3][4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סראטוב שברוסיה הסובייטית לאירנה וארקדי אברמוביץ, משפחה יהודית ממוצא ליטאי. איבד את אמו כאשר היה בן שנה וחצי. אביו עבד, ולכן לא יכל לטפל בו, ומסרו לטיפול סבתו טטיאנה. כשהיה בן ארבע נהרג אביו בתאונת בנייה ואברמוביץ' שנתייתם וסבתו עברו לגור עם משפחת דודו לייב בעיר אוכ'טה, בצפון-מערב רוסיה, במחוז קומי. בגיל שמונה עבר עם סבתו לגור בקרבה לדוד אחר, אברם, במוסקבה[5][6].

ב-1983 סיים את לימודי התיכון וב-1985 התגייס לצבא הסובייטי, שם שירת שנתיים כפקח תנועה בחיל היבשה. טרם הגיוס למד במוסד אוניברסיטאי, המקורות חלוקים על הפרטים מלבד שלא השלים את לימודיו.

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמוביץ' החל את דרכו בעולם העסקים כסוחר בתקופת "הפרסטרויקה" והתפרקות ברית המועצות. הוא סחר בעצים, סוכר, מוצרי מזון ומוצרי צריכה אחרים. במקביל פתח עם אשתו הראשונה אולגה עסק ביתי לייצור בובות. העסק התפתח במהרה לחברה מצליחה. בתוך שנים ספורות התפשטו עסקיו לענף הנפט ולחוות חזירים.

בסוף שנת 1994 פגש את האוליגרך בוריס ברזובסקי, איש אקדמיה שהפך לסוחר מכוניות מצליח, והשניים החליטו להיכנס כשותפים לעסקי הנפט ברוסיה. אברמוביץ' תרם את כישוריו העסקיים, וברזובסקי ניצל את קשריו עם בכירי שלטון. השניים פתחו חברת החזקות בשם "רוניקום" במקלט מס, והקימו תחתיה חמש חברות בת. אברמוביץ' עמד בראש השלוחה של החברה השווייצרית שמשרדיה נמצאו במוסקבה[7].

בשנת 1995 מספר חברות נפט סיביריות בהחזקת המדינה מוזגו לחברה "סיבנפט", בין היתר בזכות מאמצי ברזובסקי. ב-1997 השיגו אברמוביץ' וברזובסקי גרעין שליטה ב"סיבנפט". המהלך התאפשר בזכות "תוכנית הלוואות" ממשלתית שנויה במחלוקת, במסגרתה לוותה המדינה מכל אחד מהשותפים 100 מיליון דולר והעמידה את גרעין השליטה כערבות. בעקבות חדלות הפירעון של המדינה השיגו השניים שליטה בחברה, קיימו מכרז למכירתה, והחברה עברה לידיהם תמורת שווי החוב. לפי עיתון "הטיימס" הלונדוני אברמוביץ' נעזר באוליגרך בדרי פטרקצישווילי למימון חלקו ברכישת "סיבנפט". תחקיר שהזמין הפרלמנט הרוסי בעקבות העסקה העריך כי התשלום עבור החברה נפל ב-2.7 מיליארד דולר מהערכת שוויה והמליץ להעמיד את אברמוביץ לדין[8][9].

אחרי סיבנפט, היעד הבא של אברמוביץ' היה תעשיית האלומיניום ברוסיה שהופרטה. באותה עת התחוללו "מלחמות האלומיניום", שבמהלכן נרצחו מנהלי מפעלי אלומיניום, סוחרי מתכות ועיתונאים, כאשר קבוצות נאבקו על השליטה בתעשייה. אברמוביץ' איחד מספר מפעלים, עם שותפים שונים בהם מיכאל צ'רנוי[10], ליצירת חברת האלומיניום "רוסאל"[11]. בתחילת 2001 אישר הקרמלין את הקמת החברה המאוחדת, שהחזיקה 70% מתעשייות האלומיניום במדינה והייתה ליצרנית השנייה בגודלה בעולם[12].

בשנת 2001 רכש אברמוביץ' מברזובסקי ופטרקצישווילי את חלקם ב"סיבנפט" תמורת תשלום של 1.3 מיליארד דולר[13].

בנובמבר 2003 נפגש בחשאי עם לאוניד נבזלין, נציגה של חברת הנפט יוקוס ומבעליה, לדון במיזוגה של סיבנפט לתוך יוקוס[14]. בפגישה סיכמו הצדדים כי אברמוביץ' יקבל 3 מיליארד דולר במזומן ו-26% ממניות יוקוס תמורת חלקו בסיבנפט. אברמוביץ' חזר בו מהסיכום לאחר שיו"ר יוקוס ובעל השליטה, מיכאיל חודורקובסקי, נעצר על ידי הקרמלין בחשד להונאה ועל יוקוס הוטלו מיסים בגובה עשרות מיליארדי דולרים. בין 2004 ל-2007 נתפסו רוב נכסי יוקוס והועברו לבעלות המדינה[15][16].

בספטמבר 2005, מכר אברמוביץ' בחזרה לממשלה הרוסית את סיבנפט תמורת 13.1 מיליארד דולר[17].

ביוני 2006 רכש נתח של 41.3% ביצרנית הפלדה הרוסית אווראז תמורת כ-3.4 מיליארד דולר[18].

באוגוסט 2006, מכר אברמוביץ' את מניותיו ברוסאל לאליגרך אולג דריפסקה[19].

ב-2007 תבע ברזובסקי את אברמוביץ' בבית המשפט באנגליה. בכתב התביעה טען כי אברמוביץ' איים עליו שאם לא ימכור לו את אחזקותיו בזול, בפרט את חלקו ב"סיבנפט", רכושו יולאם ומקורביו ייעצרו[20]. בכתב ההגנה שהגיש לבית משפט בלונדון ב-2008, הודה אברמוביץ' ששילם לברזובסקי ולפטרקצישווילי על מנת שיפעילו את השפעתם על הממשל הרוסי[21]. בית המשפט הגבוה בלונדון דחה את התביעה ופסק לזכות אברמוביץ' הוצאות משפט[22]. פטרקצישווילי מת בנסיבות לא ידועות ב-2008, וברזבסקי מצא את מותו בנסיבות מסתוריות ב-2013[23].

השקיע כ-120 מיליון דולר ב-20 חברות סטארט-אפ ישראליות החל מרפואה ואנרגיה מתחדשת ועד רשתות חברתיות.[24]

בתחום הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הפך אברמוביץ' לבעל השליטה בקבוצת הכדורגל האנגלית, צ'לסי, לאחר השקעה של 140 מיליון שטרלינג בה 80 מיליון ליש"ט לכיסוי חובות המועדון[25]. עם מעבר הבעלות לאברמוביץ', צ'לסי השקיעה רבות ברכישות של שחקני כדורגל מן הדרג הראשון בעולם. התוצאה הייתה הצלחה: בעונת 2004/2005 ובעונת 2005/2006 זכתה צ'לסי באליפות אנגליה, והישגיה הנוספים הכניסו את צ'לסי לרשימת מועדוני הפאר בעולם.

במרץ 2004 חתמה חברת סיבנפט על חוזה אימוץ תלת-שנתי בסך של 58 מיליון דולר עם מועדון הכדורגל הרוסי צסק"א מוסקבה. אף על פי שהחברה הסבירה שמדובר בהחלטה מנהלתית, יש שראו בעסקה מעקף של תקנון אופ"א המגביל בעלים להחזקה במועדון יחיד, ובעסקה אמצעי לטיפוח דמותו של אברמוביץ' ברוסיה דרך הכדורגל.[דרוש מקור] בסוף יוני 2004 זכה בתואר "האדם המשפיע ביותר בכדורגל הרוסי" מטעם המגזין הרוסי "פרו ספורט". במאי 2005 זכתה צסק"א בגביע אופ"א והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בגביע אירופי.

אברמוביץ' ידוע כמעריץ פורמולה 1 ולעיתים ביקר במסלולי המרוצים. בשנת 2004, לאחר שבעל החברה, ברני אקלסטון, נראה נותן לאברמוביץ' סיור על המסלול במונקו גראנד פרי, נפוצו שמועות שאברמוביץ' שוקל להשקיע כספים בענף. באפריל 2012, מועדון הכדורגל צ'לסי וקבוצת הפורמולה 1 סאובר חתמו על הסכם שיתוף פעולה[26].

בפברואר 2022, אברמוביץ' הודיע על העברת הקבוצה לנאמנים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה וחשש מהקפאת נכסיו בבריטניה עקב עיצומים[27]. ב-2 במרץ 2022 הודיע אברמוביץ' כי החליט למכור את צ'לסי וכי כל הרווחים מהמכירה יתרמו ליתומי המלחמה באוקראינה. ב-10 במרץ הוקפאו נכסיו בבריטניה, ואפשרותו למכור את המועדון נבלמה[28][29].

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 ברזובסקי ואברמוביץ' היו מעורבים בקידומו של ולדימיר פוטין כיורש לנשיא ילצין (אברמוביץ' אף התגורר בדירה בתוך הקרמלין באותה עת). אולם לאחר בחירתו של פוטין לנשיא, תקף ברזובסקי בחריפות את הרפורמה החוקתית שהציע פוטין, שתעניק לו סמכויות נרחבות. ב-7 בנובמבר 2000, ברזובסקי, עזב את המדינה, לא התייצב לחקירה שנפתחה נגדו והודיע כי לא יחזור לרוסיה[30]. אברמוביץ' מצידו נשאר ברוסיה ושמר על קשרים טובים עם פוטין[31].

בשנת 1999 נבחר אברמוביץ' לנציג מחוז צ'וקוטקה בפרלמנט הרוסי. לאחר בחירתו החל לתרום לתושבי המחוז, במיוחד לילדים, ובדצמבר 2000 נבחר למושל צ'וקוטקה, בהחליפו את אלכסנדר נאזרוב[32]. מאז השקיע מאות מיליוני דולרים במחוזו. בין הפרויקטים שבהם השקיע בצ'וקוטקה נמצאים בניית מכללה ומלונות בעיר אנאדיר וחידוש הפעלתו של שדה התעופה המקומי[33]. כמו כן הוא השתמש בצ'וקוטקה למתן מקלט מס לחברת סיבנפט, ובאמצעות שליטתו בחברה, הוא ארגן חיפושי נפט נרחבים ברחבי המחוז[34]. הוא הושבע לקדנציה שנייה כמושל צ'וקוטקה בסוף שנת 2005[35]. באוקטובר 2008 נבחר לחבר הפרלמנט של צ'וקוטקה וכשבוע לאחר מכן מונה ליושב ראש הפרלמנט של המחוז האוטונומי צ'וקוטקה.

במאי 2021 הגיש בלונדון תביעת דיבה נגד העיתונאית קתרין בלטון, מחברת הספר "אנשי פוטין", ונגד הוצאתה לאור. בספרה טענה בלטון שאברמוביץ' נתמנה למושל מחוז צ'וקטוקה בהוראת פוטין, שרכישת צ'לסי נעשתה בהנחיית פוטין, וכי עושרו של אברמוביץ' שייך בפועל לפוטין. בדצמבר 2021 הגיעו הצדדים להסכם פשרה במסגרתו התנצלה הוצאת הספרים על טעויות שנפלו בספר, והתחייבה לתיקונים, בהם הבהרה כי הטענה שאברמוביץ' נשלט על ידי פוטין אינה מגובה בעובדות[36][37][38][39].

סנקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2022, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, הודיעו האיחוד האירופי, אוסטרליה, קנדה והממלכה המאוחדת על שורה של סנקציות אישיות נגד אוליגרכים רוסים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בניסיון לפגוע בכלכלה הרוסית ולשבש את מאמצי המלחמה של פוטין, בכלל זה הוטלו סנקציות גם על אברמוביץ'. הסנקציות כוללות בין השאר הקפאת נכסים ומגבלות תנועה[40][41]. יפן ודרום קוריאה הודיעו שיצטרפו לסנקציות ופורטוגל, שאברמוביץ’ אזרחה, הודיעה שהסנקציות יכובדו גם בשטחה[42]. בעקבות חשש להטלת הסנקציות העביר את יאכטת הענק שבבעלותו מברצלונה למונטנגרו[43].

בפברואר 2022 שיגרו נציגי ארגונים ומוסדות בישראל, מכתב קריאה לשגריר ארצות הברית להימנע מהטלת סנקציות אמריקאיות עליו. בין החתומים על המכתב היה יו"ר "יד ושם" דני דיין[44]. ב-22 בפברואר 2022 הכריז יד ושם שאברמוביץ' התחייב לתרום עשרות מיליוני שקלים למוסד[45]. עם פרסום דבר הסנקציות הכלכליות שהטילה בריטניה על אברמוביץ', הודיע המוסד על השעיית התרומה[46].

ב-14 במרץ 2022 שודר תחקיר בתוכנית התחקירים "פנורמה" של ה-BBC בה נטען כי אברמוביץ' עשה את הונו באמצעות עסקאות מושחתות של מיליארדי דולרים. התחקיר התבסס על מסמכים של רשויות החוק ברוסיה הנוגעים לאברמוביץ', שבהם נטען כי הוא הוציא במרמה מממשלת רוסיה מיליארדי דולרים באמצעות הטיית מכרז ממשלתי למכירת חברת הנפט סיבנפט ב-1995. בזכות המכרז הוא שילם עבור סיבנפט כ-250 מיליון דולר, וכעבור עשור, ב-2005, מכר אותה בחזרה לממשלת רוסיה עבור 13 מיליארד דולר, בהסכמת פוטין[47].

ב-18 במרץ 2022 הודיעה מחלקת המסחר של ארצות הברית על קרקוע מטוס הגאלפסטרים 650 של אברמוביץ', כחלק מצעדים נגד מאה מטוסים ברישום רוסי. מחלקת המסחר הזהירה כי חברות וגופים ברחבי העולם שאספקת שירותי תדלוק, תחזוקה, תיקון או אספקת חלקים למטוסים אלו, תהיה בגדר הפרה של הסנקציות ויגררו צעדים מצד הרשויות בארצות הברית נגד המפרים אותן[48]. ב-13 באפריל פורסם כי מקלט המס ג'רזי הקפיא נכסים של אברמוביץ' בסך 7 מיליארד דולר, המהווים מחצית מהונו[49]. ב-24 במאי פורסם כי רשויות המס באי ג'רזי פתחו בחקירה כיצד צבר את ההון אותו הוא מחזיק במקלט המס[50].

עיסוקים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין לננו טכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב על שם רומן אברמוביץ', בשלבי בניה. אביב 2022

בשנת 2007 ירד מקום ב"רשימת עשירי הסאנדיי טיימס" המתגוררים בבריטניה למקום השני, לאחר שהעיתונים טענו שהונו של לאקשמי מיטאל הוכפל פי ארבעה במהלך השנה, וכך עקף את אברמוביץ'. אברמוביץ' נכלל ברשימה על אף שחזר להתגורר במוסקבה והכריז על משכנו הרשמי בצ'וקוטקה[51].

לאברמוביץ' מטוס בואינג 300–767 פרטי המכונה "הבנדיט" בשל צבעו. בספטמבר 2007 פורסם כי אברמוביץ' הזמין גם מטוס מסוג איירבוס A380, שמחירו כ-300 מיליון דולר. בכך יהפוך לבעלים הפרטי הראשון של מטוס מסוג זה[52].

באפריל 2010 קנה יאכטה בשם "אקליפס" בעלות משוערת של 1.2 מיליארד דולר, והיא היאכטה השנייה בגודלה בעולם[53]. אורכה של אקליפס כ-162.5 מטרים והיא בעלת מערכות הגנה מפני פגיעת טילים, ומערכת לייזר כהגנה כנגד פפראצי.

פסל שעווה של אברמוביץ' בכניסה לקניון מול הים באילת

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'רוזלם פוסט מיקם את אברמוביץ' במקום ה-25 ברשימת היהודים המשפיעים לשנת 2021, וכינהו "מגה פילנתרופ" ו"תומך נלהב וותיק של תרבות יהודית ברחבי העולם". אברמוביץ' השתמש במעמדו כבעלי מועדון הכדורגל צ'לסי, לחנך ולעורר אוהדים להילחם בגזענות שנאה. הוביל ומימן קמפיין גלובלי ייחודי ומקיף, תחת השם 'אמור לא לאנטישמיות', שהוקדש להעלאת המודעות לאנטישמיות. הקמפיין כלל שותפים כמו הקונגרס היהודי העולמי, ADL, האמון החינוכי לשואה, ועידת נשיאי הארגונים היהודיים האמריקאים הגדולים, המוזיאון היהודי, מוזיאון המלחמה הקיסרית וחיל האוויר המלכותי[24].

אברמוביץ' הוכר על ידי הפורום לתרבות ודת יהודית על תרומתו של יותר מ-500 מיליון דולר למטרות יהודיות ברוסיה, ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, ליטא, ישראל ובמקומות אחרים במהלך 20 השנים האחרונות. יזם נטיעת 25,000 עצים, לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה, בתוספת אנדרטה מחווה וירטואלית ליהדות ליטא[24]. תרם לשיקום בית הקברות היהודי באלטונה, כיום שכונה בעיר המבורג. הפרויקט מבוצע על ידי בני ברית פורטוגל הבינלאומית בשיתוף עם חב"ד המבורג[54].

בספטמבר 2020 פורסם ב-BBC כי חברות בבעלות אברמוביץ' תרמו כמאה מיליון דולר לעמותת אלע"ד[55].

יחד עם מייקל קדורי ויעקב ספרא, אברמוביץ' הוא אחד המיטיבים העיקריים של הקהילה היהודית בפורטוגל ושל בני ברית פורטוגל[56].

בשנת 2015 תרם אברמוביץ' כ-30 מיליון דולר לאוניברסיטת תל אביב להקמת מרכז חדשני למדעי הננו וטכנולוגיה, השואף להפוך לאחד המתקנים המובילים במזרח התיכון.

בין תרומותיו האחרות של אברמוביץ' נמצא המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אליו תרם יותר מ-60 מיליון דולר למיזמים שונים בתחום הרפואה המתקדמת. בהם הקמת מרכז חדש לרפואה גרעינית, המשתרע על פני 2,000 מ"ר, ומימון מיזמים בחקר הסרטן ורפואת ילדים[57]. ב-2020, ערב התפרצות הקורונה בישראל, מימן את הרחבת יחידת הטיפול הנמרץ של שיבא לקומות התת-קרקעיות, והנחת תשתיות לעיתות חירום[58].

תרומה שנתן אברמוביץ' לקק"ל לתוכנית שיקום יער מקיפה במדבר הנגב הדרומי, מסייעת להילחם במדבר העולה באזור ומקדמת את תיירות הטבע לאזור.

אברמוביץ' תורם ללא הרף ליוזמות אמנות ותרבות יהודיות, כגון פסטיבל התרבות העכשווית בתל אביב, M.ART[24].

מגורים ואזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים התגורר אברמוביץ' לסירוגין ברוסיה, בבריטניה ובישראל[59].

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2018 סירבו הבריטים להאריך את אשרת השהייה שלו בבריטניה. אחת ההערכות לגבי הסירוב הבריטי להארכת אשרת השהייה של אברמוביץ' היא שמדובר בתגובה להרעלת המרגל הרוסי סרגיי סקריפאל ובתו בבריטניה בתחילת מרץ באותה השנה. התגובה הבריטית כללה גירוש דיפלומטים רוסיים וכן הצרת צעדיהם של אנשי עסקים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שאברמוביץ' הוא הבולט שבהם[60].

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2015 רכש את מלון ורסנו ומגרש סמוך בשכונת נוה צדק בתל אביב תמורת כ-100 מיליון שקל, במטרה להקים בית מגורים יוקרתי לו ולמשפחתו[61]. במאי 2018 אברמוביץ' עלה לישראל לאחר שפגה אשרת השהייה שלו בבריטניה, ומתגורר בה עד היום. בכך הפך לאיש העשיר ביותר המתגורר בישראל[62][63]. ביוני 2020 רכש אברמוביץ' אחוזה בעיר הרצליה בשווי 226 מיליון שקלים, ובכך ביצע את עסקת הנדלן הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל[64].

בקשה להיתר שהייה בשווייץ בשנת 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברמוביץ' הגיש בקשת רישיון שהייה בקנטון ואלה ביולי 2016 ותכנן להעביר את תושבות המס שלו לעיריית שווייץ. שלטונות הוואלה הסכימו לבקשה והעבירו את הבקשה לאישור מזכירות המדינה לשווייץ. כשהגיעו לשם, חוקרי משרד המשטרה הפדרלית של שווייץ הביעו חשדות והתנגדו לבקשה. כתוצאה מכך, אברמוביץ' חזר בו מבקשתו ביוני 2017[65].

לאחר סאגה משפטית בת שלוש שנים, בשנת 2021 הרשויות השווייצריות ניקו את רומן אברמוביץ' מכל חשד[66].

אזרחות פורטוגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2021 קיבל אזרחות פורטוגלית בסיוע הקהילה היהודית בעיר פורטו, על בסיס החוק מ-2015 המאפשר קבלת אזרחות לצאצאי יהודים מגורשי פורטוגל וספרד מהמאה ה-15. קבלת האזרחות עוררה סימני שאלה לאחר שנעשתה בזמן קצר יחסית (חצי שנה לעומת כשנתיים בדרך כלל), והעובדה שלא ברור איך אברמוביץ' הוכיח וקיבל אישור שהוא צאצא ליהודים מגורשי פורטוגל[67]. ב-11 במרץ 2022 משטרת פורטוגל עצרה את דניאל ליטבק, רב הקהילה בפורטו, בחשד שסייע לאברמוביץ' לקבל דרכון פורטוגלי תוך כדי מעבר על החוק. לפי הדיווחים, המשטרה חקרה במשך מספר חודשים את השתלשלות העניינים שהובילה להענקת דרכון פורטוגלי לאברמוביץ'[68].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1987–1990 היה נשוי לאולגה ליסובה. בשנים 1991–2007 היה נשוי לאירינה מלנדינה, דיילת אירופלוט, ולהם חמישה ילדים[69]. בשנים 2008–2017 היה נשוי לדוגמנית דשה ז'וקובה[70].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומן אברמוביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Luke Tress, 30 Israelis make Forbes 2022 billionaires list, led by Miriam Adelson, Times of Israel (באנגלית)
  2. ^ אביחי דלאל, דירוג עשירי ישראל: מי האדם הכי עשיר בארץ?, באתר אייס, 5 ביוני 2021
  3. ^ "רומן אברמוביץ' מוכר את צ'לסי: "אתרום את הכספים לנפגעי המלחמה באוקראינה"". הארץ. נבדק ב-2022-04-21.
  4. ^ גלובס, שירות (2022-03-29). "הקרמלין: אברמוביץ' לא הורעל. זוהי מלחמת אינפורמציה נגד רוסיה". Globes. נבדק ב-2022-04-21.
  5. ^ Sergey Altukov, Boris Morozov, Hongxin Li, John Nauright, Roman Abramovich and his principles of management, Sport in Society 23, 2020-09-01, עמ' 1546–1559 doi: 10.1080/17430437.2020.1747157
  6. ^ "עושר בלתי נתפס". הארץ. 2003-12-21. נבדק ב-2022-04-22.
  7. ^ סוכנויות הידיעות, הכל החל בשיט יאכטה בקריביים ובבחור צעיר וביישן בשם אברמוביץ', באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2012
  8. ^ "Roman Abramovich: New evidence highlights corrupt deals". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-03-14. נבדק ב-2022-05-09.
  9. ^ אהרון רוזן, ‏קריאה בפרלמנט הרוסי לחקור גם את רומן אברמוביץ; פוטין במסע ארגעה באירופה, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2003
  10. ^ צ'רנוי וברזובסקי מעמיקים, באתר הארץ, 12 במאי 2008
  11. ^ אליהו חסין, ‏רומן אברמוביץ מנסה להשתלט על תעשיית האלומיניום הרוסית, באתר גלובס, 14 במרץ 2000
  12. ^ אליהו חסין, ‏חב' האלומיניום הרוסית בראשות השותף של צ'רני ורומן אברמוביץ' יוצאת לדרך, באתר גלובס, 4 באפריל 2001
  13. ^ דפנה מאור, רומן אברמוביץ' קנה את סיבנפט ב-200 מיליון דולר ומוכר אותה כעת בחזרה לרוסיה ב-13.1 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2005
  14. ^ דפנה מאור, המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ נפגש בחשאי בישראל עם מספר שתיים ביוקוס, ליאוניד ניבזלין, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2003
  15. ^ סוכנויות הידיעות, רומן אברמוביץ' ביטל סופית את המיזוג בין סיבנפט ליוקוס ויחזיר מזומנים ומניות שקיבל, באתר TheMarker‏, 10 בדצמבר 2003
  16. ^ אקונומיסט, רומן אברמוביץ' נראה כמעט כמו תאומו של חודורקובסקי - אך הגורל מחייך אליו יותר, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2005
  17. ^ רונן לב, ‏אברמוביץ' מוכר לממשלה הרוסית את סיבנפט תמורת 13.1 מיליארד דולר, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2005
    דפנה מאור, רומן אברמוביץ' קנה את סיבנפט ב-200 מיליון דולר ומוכר אותה כעת בחזרה לרוסיה ב-13.1 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2005
  18. ^ רומן אברמוביץ' רכש נתח ביצרנית הפלדה אווראז ב-3.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2006
    שירות רויטרס ובלומברג, ‏אברמוביץ במו"מ לרכישת חב' פלדה רוסית, באתר גלובס, 29 במאי 2006
  19. ^ רונן לב, ‏פוטין אישר עסקת מיזוג רוסית שתיצור את מפיקת האלומיניום הגדולה בעולם, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2006
  20. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏קרב האוליגרכים: תביעת ברזובסקי נגד אברמוביץ' נדחתה, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2012
  21. ^ סוכנויות הידיעות, ‏רומן אברמוביץ' מודה לראשונה: שילמתי מיליארדי דולרים כשוחד לאוליגרכים רוסים, באתר גלובס, 8 ביולי 2008
  22. ^ גלובס, שירות (2012-10-14). "סוף הסכסוך: בוריס ברזובסקי ישלם 56 מיליון דולר לרומן אברמוביץ'". Globes. נבדק ב-2022-04-22.
  23. ^ שירות גלובס, ‏מה הרג את האוליגרך בוריס ברזובסקי, אויבו של פוטין?, באתר גלובס, 24 במרץ 2013
  24. ^ 1 2 3 4 Everything you need to know about mega philanthropist Roman Abramovich, The Jerusalem Post (באנגלית)
  25. ^ אלי שווידלר, יהודי-רוסי, מיליארדר, הבעלים של צ'לסי, באתר הארץ, 3 ביולי 2003
  26. ^ מערכת גלובספורט, ‏שת"פ ראשוני מסוגו בין צ'לסי וקבוצת פורמולה 1, באתר גלובס, 30 באפריל 2012
    רוני חבשוש, ‏הצעצוע הבא של רומן אברמוביץ'?, באתר גלובס, 7 במאי 2012
  27. ^ אוריאל דסקל, המהלך של אברמוביץ': סוף עידן בצ'לסי או התרחקות אסטרטגית?, כלכליסט, ‏26 בפברואר 2022
  28. ^ מערכת אתר ערוץ הספורט, נכסי אברמוביץ' הוקפאו, מכירת צ'לסי נעצרה, באתר ערוץ הספורט, ‏10 במרץ 2022
  29. ^ עוזי דן, בשל הסנקציות על אברמוביץ': צ'לסי תוכל להמשיך לשחק אך לא להימכר, באתר הארץ, 10 במרץ 2022
    אסף אוני, ‏בריטניה הוסיפה את רומן אברמוביץ' לרשימת האוליגרכים תחת סנקציות, באתר גלובס, 10 במרץ 2022
    Katharine Murphy, Roman Abramovich among Russian oligarchs targeted by new Morrison government sanctions, The Guardian, ‏1 FEB 2022
  30. ^ נחום טרדאי, ‏ברזובסקי: "אני מעדיף להיות עריק בחו"ל מאשר אסיר פוליטי ברוסיה", באתר גלובס, 16 בנובמבר 2000
  31. ^ נחום טרדאי, ‏אברמוביץ נאבק בנזארוב על נשיאות אוטונומיית צ'וקוטקה, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
    שירות רויטרס, ‏פוטין דחה בקשת אברמוביץ' לחדול מלשמש כמושל מחוז, באתר גלובס, 22 בינואר 2007
  32. ^ נחום טרדאי, ‏אברמוביץ נבחר למושל צ'וקוטקה, מחוז עשיר באוצרות טבע, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2000
  33. ^ נטלי נוגאירד, רומן אברמוביץ' מלך צ'וקוטקה, באתר הארץ, 22 במאי 2003
  34. ^ סופי שולמן, עושר בלתי נתפס, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2003
  35. ^ אברמוביץ' כבר לא מושל, באתר הארץ
  36. ^ תחקיר חושף: איך הפך רומן אברמוביץ' ל"איש הכסף של פוטין", mako, ‏2022-03-18
  37. ^ Roman Abramovich receives apology from HarperCollins over Putin claims, The Jerusalem Post (באנגלית)
  38. ^ Roman Abramovich: Chelsea owner wins apology over Putin book's claims, Sky News (באנגלית)
  39. ^ Roman Abramovich settles libel claim over Putin biography, the Guardian, ‏2021-12-22 (באנגלית)
  40. ^ בריטניה הוסיפה את רומן אברומביץ' לרשימת האוליגרכים תחת סנקציות, גלובס
  41. ^ גלובס, שירות (2022-03-21). "סנקציות בארה"ב: האחוזה של האוליגרך רומן אברמוביץ' על הכוונת". Globes. נבדק ב-2022-04-22.
  42. ^ אוני, אסף (2022-03-18). "מדינות המערב יישרו קו בנוגע לעיצומים על האוליגרכים הרוסים". Globes. נבדק ב-2022-04-22.
  43. ^ רויטרס, חושש מסנקציות? הסופר-יאכטה של רומן אברמוביץ' עזבה את ברצלונה, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2022
  44. ^ עופר אדרת, יד ושם ביקש משגריר ארה"ב למנוע הטלת סנקציות על המיליארדר רומן אברמוביץ', שתרם מיליונים למוסד, באתר הארץ, 26 בפברואר 2022
  45. ^ Yad Vashem and Roman Abramovich Announce New Strategic Partnership, www.yadvashem.org (באנגלית)
  46. ^ עופר אדרת, יד ושם השעה את קבלת התרומה מהאוליגרך הרוסי רומן אברמוביץ', באתר הארץ, 10 במרץ 2022
  47. ^ סוכנויות הידיעות, חטיפה, הונאה ועסקות מושחתות במיליארדים: התחקיר החדש על רומן אברמוביץ', באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2022
  48. ^ רויטרס, ארה"ב תקרקע את המטוס הפרטי של אברמוביץ' ועוד 99 מטוסים רוסיים, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2022
  49. ^ ג'ונתן בראונינג, בלומברג, מקלט המס ג'רזי הקפיא נכסים של אברמוביץ' בסך 7 מיליארד דולר - מחצית מהונו, הארץ, ‏13.4.22
  50. ^ נמרוד הלפרן, חקירה חדשה נגד רומן אברמוביץ' תבדוק כיצד עשה את הונו, דה מרקר, ‏24.5.22
  51. ^ דפנה ברעם, לונדון, ‏רשימת עשירי בריטניה: רומן אברמוביץ' במקום ה-2, פויו זבלדוביץ במקום ה-24, באתר גלובס, 29 באפריל 2007
  52. ^ רומן אברמוביץ', האיש העשיר ברוסיה, הוא הרוכש הפרטי הראשון של מטוס הסופרג'מבו של איירבוס, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2007
  53. ^ רומן אברמוביץ' התאבזר ביאכטה הגדולה בעולם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 באפריל 2010‏
  54. ^ Mazal News, Descendants of Jews who died centuries ago in Altona will rehabilitate the local cemetery, Mazal News, ‏8 בספטמבר 2021 (בפורטוגזית)
  55. ^ אורי בלאו, חברות הקשורות לרומן אברמוביץ' תרמו לעמותת אלע"ד כמאה מיליון דולר, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2020
  56. ^ Holocaust Museum of Oporto, Bnei Brith
  57. ^ Abramovich gives £14m to Israeli hospital, www.thejc.com (באנגלית)
  58. ^ דן לביא, רומן אברמוביץ' מימן מחלקת חירום בשיבא, www.israelhayom.co.il, ‏2020-05-07
  59. ^ מיכל מרגלית, ‏רומן אברמוביץ' מבקש לבנות את בית המגורים היקר בבריטניה ב-150 מיליון ליש"ט, באתר גלובס, 28 באפריל 2008
  60. ^ שירות גלובס, ‏הביון הבריטי סימן את רומן אברמוביץ' ועוד 5 אוליגרכים כמטרות, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2018
  61. ^ שלומית צור, ‏אברמוביץ' רוכש את מלון ורסנו בנווה צדק ב-100 מ' ש', באתר גלובס, 13 באפריל 2015
  62. ^ נדב צנציפר, רומן אברמוביץ' עלה לישראל, באתר ynet, 28 במאי 2018
  63. ^ שאול אדר, רומן אברמוביץ' בישראל, וזה בדיוק מה שצ'לסי חוששת ממנו, באתר הארץ, 11 ביוני 2018
  64. ^ אריק מירובסקי, ‏רגע לפני הקורונה: רומן אברמוביץ' רכש את האחוזה היקרה בישראל, באתר גלובס, 1 ביוני 2020
  65. ^ הגרדיאן, משטרת שווייץ נגד אזרחות לרומן אברמוביץ': "מהווה סיכון לציבור", באתר TheMarker‏, 25 בספטמבר 2018
    שירות גלובס, ‏משטרת שווייץ: "רומן אברמוביץ' מהווה איום לביטחון הציבור", באתר גלובס, 25 בספטמבר 2018
  66. ^ Roman Abramovich cleared of all suspicions in Switzerland, The Jerusalem Post (באנגלית)
  67. ^ רועי סמיוני, רומן אברמוביץ' הפך לפורטוגלי בתוך חצי שנה. איך? גם הרשויות מנסות לגלות, באתר הארץ, 14 במרץ 2022
  68. ^ אסף אוני, ‏רב קהילה בפורטוגל נעצר בחשד שסייע לאברמוביץ' לקבל דרכון, באתר גלובס, 12 במרץ 2022
  69. ^ המיליארדר רומן אברמוביץ' ואשתו אירינה התגרשו ברוסיה תוך הסכמה הדדית; עמדה לתבוע ממנו 5.5 מיליארד ליש"ט, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2007
    שירות גלובס, ‏תביעת הגירושין הגדולה בהיסטוריה: אשתו של רומן אברמוביץ תתבע ממנו 10 מיליארד דולר, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2006
  70. ^ משה גולן, ‏חייו של רומן אברמוביץ': היאכטה, הדוגמנית וגביע האלופות, באתר גלובס, 25 במאי 2012}
    גרדיאן, סוכנויות הידיעות, המיליארדר רומן אברמוביץ' חוזר לרווקות: נפרד מאשתו השלישית, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2017