גיא דוידוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיא דוידוב, 2009

גיא דוידוב (נולד ב-11 בינואר 1970) הוא פרופסור מן המנין בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית, אליה עבר בשנת 2007, לאחר שהיה מרצה בכיר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ומתמחה בדיני עבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוידוב סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר לשכת עורכי הדין מ-1997 השלים לימודי תואר שני ודוקטורט מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת טורונטו ב-2002. נושא עבודת הדוקטורט היה: "שלושת הצירים של יחסי עבודה: אפיונם של עובדים בצורך בהגנה", מנחהו בעבודה היה פרופסור פטריק מקלם.

מחקרו של דוידוב מתמקד בדיני עבודה (ובפרט: תכלית הרגולציה בתחום זה), תוך שילוב סוגיות מן המשפט החוקתי (ובפרט: ההצדקות לביקורת חוקתית) ובמידה מסוימת גם בתפקידו של המשפט בעיצוב מדינת רווחה.

באוניברסיטת חיפה, שימש כעורך הראשי של כתב העת "משפט וממשל", ובאוניברסיטה העברית מילא את תפקיד סגן הדקאן בפקולטה למשפטים. הוא חבר בהנהלת האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.

דוידוב נשוי ואב לשניים. אחותו היא שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ד"ר סיגל דוידוב-מוטולה.

ספרים וכתבי עת שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Guy Davidov & Brian Langille (eds.), Boundaries and Frontiers of Labour Law: Goals and Means in the Regulation of Work, Hart, 2006.

מאמרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית

באנגלית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]