בתי הדין לעבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בתי הדין לעבודה
Israel National Labor Court Jerusalem2007.jpg
בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
מידע כללי
תחום שיפוט יחסי עבודה
משרד אחראי משרד המשפטים
הקמה 1969
ראש השופטת ורדה וירט לבנה
2018
מטה מרכזי ירושלים

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בשורה תחתונה יושבים מימין לשמאל: שרת המשפטים איילת שקד, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, נשיא בית הדין הארצי לעבודה (עד מרץ 2018) יגאל פליטמן. עומדים: כאמל אבו קאעוד, אילן איטח, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה (ממרץ 2018) ורדה וירט לבנה, לאה גליקסמן כוכבי, רונית רוזנפלד ורועי פוליאק. אפריל 2016

הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957[1]. בשנת 1957 הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון, שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה[2]. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך שר המשפטים דב יוסף[3] ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי שר העבודה יגאל אלון בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969[4].

תחומי שיפוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כס המותב באולם הדיונים הגדול בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים

בתי הדין לעבודה דנים בחמישה תחומים:

  • כל תביעה אזרחית (ללא הגבלת סכום) שעילתה בסכסוך בין עובד למעסיק או במשא ומתן לקבלה לעבודה.
  • יחסי עבודה: התאגדות עובדים, שביתות, יחסים שבין ארגוני עובדים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים.
  • קופות גמל: סכסוך שבין עמית בקופת גמל ובין הקופה.
  • ערעור על החלטת גורם רגולטורי שבית הדין לעבודה הוסמך לדון בה, ובפרט ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי.
  • עבירות פליליות בתחום דיני העבודה.

מבנה מערכת בתי הדין לעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:

  • בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
  • בית הדין הארצי: מהווה ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין האזוריים. בנושאים מסוימים, בית הדין הארצי הוא הערכאה הראשונה.
  • בתחום משפט העבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו[5]. עם זאת ניתן לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי, בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבג"ץ. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[6]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[7].

בעניינים אחרים, כמו בדיונים על פי חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה לבג"ץ נדחית על הסף[8].

הרכב השופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף לשופט מקצועי (משפטן), יושבים בדין כשופטים גם נציגי ציבור שמונו לתפקידם בידי שר העבודה והרווחה, לאחר היוועצות בוועדה בה יושבים שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, נציגי המשרדים, נציג ההסתדרות, נציג נשיאות הארגונים העסקיים ומנהלת תחום נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה[9]. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.

נכון לשנת 2019 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה 9 שופטים ו-26 נציגי ציבור, ובבתי הדין האזוריים 73 שופטים ורשמים ו-317 נציגי ציבור.

נשיאי בית הדין הארצי לעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר דיוקן שם תקופת הכהונה
1 צבי בר-ניב.png צבי בר-ניב 19691 בינואר 1986
2 מנחם גולדברג ז"ל.jpg מנחם גולדברג 4 ביוני 198615 ביולי 1997
3
Stephen Adler.jpg
סטיב אדלר 15 בספטמבר 199715 בנובמבר 2010
4 NILI ARAD.jpg נילי ארד 16 בנובמבר 2010 - 18 בדצמבר 2013
5 Yigal Plitman (cropped).jpg יגאל פליטמן 19 בדצמבר 201326 במרץ 2018
6 Varda Wirth Livne.jpg ורדה וירט לבנה 27 במרץ 2018 – מכהנת

מנגנון ההידברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי[10], והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של גישור שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד[11].

בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים אליעזר ריבלין ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד 'מגשר'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי מנכ"ל ארגון הימין הכלכלי 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים[12]. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס רונית רוזנפלד, ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת אפרת לקסר[13]. המלצות הוועדה צפויות להיות מוגשות עד תחילת פברואר 2018. הנשיאה וירט ליבנה הדגישה מספר פעמים את לחשיבות פרקטיקה זו, שלדבריה מפחיתה את המתחים הקיבוציים במשק הישראלי, וחוסכת למשק אלפי ימי שביתה בעלויות של מיליארדי שקלים[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בתי הדין לעבודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה, דבר, 4 באוגוסט 1957
  2. ^ "חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת, מעריב, 2 בנובמבר 1967
  3. ^ הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה, דבר, 6 ביולי 1964
  4. ^ רפאל אלדור, ערכאה חדשה תופעל בספטמבר, מעריב, 31 במרץ 1969
  5. ^ חריג: סעיף 26(ג) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי פסק דין בערעור לפי סעיף 26(ב) לחוק בית הדין לעבודה דינו לעניין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי, ובמצב כזה ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי.
  6. ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
  7. ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
  8. ^ בג"ץ 2750/10 חן נ' בית הדין הארצי לעבודה, סעיף 23
  9. ^ ניצן צבי כהן, ‏"נציגי הציבור מבטאים את הרגש של השטח": המודל הייחודי של בתי הדין לעבודה מציין 50 שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בספטמבר 2019
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  13. ^ ניצן צבי כהן, ‏בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בדצמבר 2018
  14. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הידברות במקום שביתה": נשיאת בית הדין לעבודה מגבה את ההליך שספג ביקורת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בינואר 2019