הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
.jpg)
.jpg)
הרפורמה המשפטית (נקראת גם המהפכה המשפטית או ההפיכה המשטרית) היא יוזמת חקיקה של ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. הרפורמה מצמצמת את עצמאות מערכת המשפט, ובכלל זה היועצים המשפטיים, ובית המשפט העליון, ומחזקת את הרשות המבצעת, הלוא היא הממשלה.
את התוכנית הציג שר המשפטים וסגן ראש הממשלה יריב לוין ב-4 בינואר 2023, בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.[1] בתוכנית המקורית נכללו אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ ולא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[2][3] התוכנית הוצגה שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע.
נגד החקיקה עלתה תנועת מחאה נרחבת, שביקרה בחריפות את מהלכי הרפורמה. רבים מן המוחים, וכן מומחים רבים מהארץ והעולם, ראו בחקיקה ניסיון להפיכה משטרית, שעלולה לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בשיטת המשטר הדמוקרטית בישראל[4] ושינוי אופייה של מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית,[5][6][7] לעומת זאת תומכיה ראו בה תיקון עיוות, להשקפתם, בדמוקרטיה הישראלית.[8]
מומחי כלכלה רבים, בישראל ובעולם הזהירו החל מתחילת ינואר 2023 כי ביצוע צעדי הרפורמה יוביל להשלכות כלכליות קשות על ישראל. חשש אחד הוא כי פגיעה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה ולהקשות על חברות ישראליות לגייס הון. היבט זה יחד עם חשש מפגיעה בזכויות אדם בעקבות הרפרומה הוביל להזהרה מפני פגיעה בחברות הייטק בישראל וכן לחשש מ"בריחות מוחות". חשש נוסף שמתבסס על מחקרים של זוכי פרס נובל דאגלס נורת', אנדריי שלייפר ודרון אג'מולו נוגע לנזק ארוך טווח עקב ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, שנחשב גורם מרכזי לנחשלות כלכלית. החשש הוא שהסרת המגבלות על הממשלה תוביל להגברת החקיקה הפרסונלית וכי המנגנון הבירוקרטי יהפוך בלתי מקצועי וכי הנזק הצפוי מכך עלול להמשך עשרות שנים[9] לאחר קידום מהלכי חקיקה של הממשלה בנושא, גופים פיננסים רבים בעולם הורידו המלצות השקעה בישראל והורידו את דרוג האשראי שלה, תוך ציון מפורש של הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט כנימוק לכך, לצד היבטים אחרים.
ב-23 במרץ 2023 אושר בכנסת חוק הנבצרות הנחשב חלק מרפורמה זו.[10][11] ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ראשי המשק, ההסתדרות החדשה וועד רשות שדות התעופה, הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא. ביוני 2023, בעקבות אי הסכמות בין הקואליציה והאופוזיציה לגבי בחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, הופסקו השיחות ומהלכי החקיקה של הרפורמה התחדשו.
ב-24 ביולי 2023 אושר בכנסת החוק לצמצום עילת הסבירות. זאת, על אף אזהרת הרמטכ"ל כי חקיקה חד-צדדית כזו תביא לפגיעה חמורה בכשירותו של צה"ל.[12] בעקבות עתירות נגד החוק, בית המשפט העליון פסל את החוק ב-1 בינואר 2024, בנימוק שהכנסת השתמשה לרעה בסמכות המכוננת, ובנימוק שהחוק חותר תחת היסודות הדמוקרטיים של המדינה. ב-3 בינואר 2024 קבע בית המשפט העליון ברוב של 6 מתוך 11 כי תוקפו של חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה, משום שהחוק בתחולתו המיידית הוא חוק פרסונלי ונועד לשרת תכלית פרסונלית מובהקת.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל נטען כי הרפורמה המשפטית הוקפאה. במהלך שנת 2024 התברר כי הרפורמה נמשכת, ומלווה בצעדים נוספים, כמו מניעת מינויים חיוניים של שופטים, ובמיוחד מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.[13] היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וכן שופטי בג"ץ, דיווחו כי הממשלה מנסה לשתק את מערכת המשפט,[14] ולבצע "רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[15][16] ואכן, הממשלה פעלה בגלוי להצרת צעדי היועמ"שית, והתעלמה מסמכויותיה המוגדרות על פי דין.[17]
בינואר 2025 הכריז לוין במשותף עם שר החוץ, גדעון סער, על מתווה חדש לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, לחקיקת "חוק יסוד: החקיקה" ולהגבלת הביקורת השיפוטית על חקיקה.[18]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת הרשויות בישראל
בשנת 2011 הציע חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[19] בשנת 2013 ניסה לוין לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[20] בריאיון שנערך איתו בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה ופירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[21] ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בעמדת לוין והצהיר כי בכוונתו להעביר בכנסת חוקים שנפסלו בידי בג"ץ.[22]
בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, שמטרתה להניח הצעת חוק שתסדיר את יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים יכולה הכנסת לעקוף פסילה של בג"ץ. החוק המתוכנן יועד גם להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[23]
עיקרי התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 בינואר 2023, לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט. בנאומו פירט את 4 המטרות המרכזיות של הרפורמה: "אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון".[24] רבים ממתנגדי התוכנית ראו בה הפיכה משטרית, משום שהיא מגדילה מאוד את כוחה של הממשלה ומחלישה את מערכת המשפט, עד כדי פגיעה באופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. עיקרי הרפורמה שהוצעה על ידי לוין הם אלה:
מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחוקק פסקת התגברות.
- בית המשפט העליון לא יוכל לדון בחוקי יסוד.
- פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון רק בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.
- יוגבל משך הדיון על פסילת חוק.
מינוי שופטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוועדה לבחירת שופטים תורחב מתשעה חברים לאחד עשר; שבעה מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים. שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיא בית המשפט העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
- יבוטלו הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
- הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון יהיה רוב רגיל, במקום רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים בערכאות נמוכות יותר נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
- ייערך שימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
- תבוטל שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית המשפט העליון.[25]
ביטול עילת הסבירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יבוטל השימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל, אחד משריה או ראש הממשלה, בהתאם לחוק ולכללי המנהל.[26]
היועצים המשפטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדי הממשלה ימונו בידי הממשלה והשרים. חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה, ותינתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.
תהליך החקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינוי שופטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[27]
הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:
הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
- (א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
- (ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
- (ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.
עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.
מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק יסוד.
הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, וקובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.
ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב-20 בפברואר 2023.[28]
מגבלות על פסילת חוקים עקב אי-חוקתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה[29] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[30] לפי ההצעה, פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%. הפסילה תתאפשר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים אחד מאלה:
- (א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד;
- (ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.
בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות, כלומר חוק שנכתב בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי היסוד.
השהיית החקיקה וחידושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 במרץ, לאור התעצמות המחאות ושביתת ההסתדרות הודיע בנימין נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן עם האופוזיציה בבית הנשיא.[31] השיחות התקדמו באיטיות וללא תוצאות במשך שלושה חודשים, וביוני עמדו להיערך בכנסת בחירות לוועדה לבחירת השופטים. בהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה הוסכם שייבחרו מועמד אחד של הקואליציה ומועמד אחד של האופוזיציה, אך לאור סירובה של חברת הכנסת טלי גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה החליטה הקואליציה שהמועמד שלה, יצחק קרויזר, יסיר את מועמדותו והקואליציה תצביע נגד שני המועמדים (של הקואליציה ושל האופוזיציה), וכך יידחו הבחירות (וכינוס הוועדה) בכחודש.[32] ואולם כמה חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד המועמדת מטעם האופוזיציה, קארין אלהרר, והיא נבחרה לבדה. בעקבות זה הוקפא כינוס הוועדה,[33] סיעות האופוזיציה נסוגו מההידברות,[34] והקואליציה הכריזה על שיבה לחקיקת הרפורמה.[35]
צמצום עילת הסבירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-4 ביולי אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיש לקריאה ראשונה[36] את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – עילת הסבירות), שכוללת הוספה של הסעיף הבא לחוק היסוד: "על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור". בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "אין באמור כדי להגביל את סמכותו של בית המשפט לדון או להוציא צו בשל עילות אחרות של ביקורת מינהלית, ובכלל זה עילת המידתיות".[37]
ב-11 ביולי אושרה ההצעה בקריאה ראשונה ברוב של 64 חברי כנסת מהקואליציה מול 56 חברי כנסת מהאופוזיציה.[38] ב-24 ביולי אושרה ההצעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהוסרו ממנה המילים "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק". ההצעה אושרה ברוב של 64 חברי כנסת של הקואליציה וללא מתנגדים, לאחר שחברי הכנסת מהאופוזיציה החרימו את ההצבעה.[39]
לאחר אישור החוק קראו האיחוד האירופי ומספר מדינות באירופה[40][41][42] לממשלת ישראל לפעול להשגת הסכמה רחבה בנוגע לחקיקה, והביעו דאגה מהחקיקה. הבית הלבן יצא בהכרזה דומה וכינה את החקיקה "מצערת".[43] החקיקה גררה גם תגובות של חברות דירוג אשראי בין-לאומיות, שהביעו חשש באשר להשלכות החוק על כלכלת ישראל.[44]
לאחר החקיקה הוגשו עתירות נגד התיקון לחוק. החוק נידון בבית המשפט העליון ב-12 בספטמבר 2023 בדיון מיוחד שבו השתתפו כל 15 שופטי בית המשפט העליון. ב-1 בינואר 2024 פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון, שפסל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. ההכרעה הייתה ברוב של 8 מול 7 שופטי העליון. 12 מתוך 15 השופטים קבעו שלבג"ץ יש סמכות לבטל חוק יסוד בנסיבות קיצוניות וחריגות, כאשר נפגעו היסודות הדמוקרטיים הגרעיניים פגיעה אנושה. לדעת 8 שופטים משופטי העליון, תיקון החוק לצמצום עילת הסבירות מהווה פגיעה כזו.
מעמד הייעוץ המשפטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 באפריל 2024, אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ייצוג משפטי נפרד לממשלה לתגובה לעתירה לבג"ץ נגד חוק הגיוס,[45] אך הבהירה כי הייצוג הנפרד מיועד לדרג הפוליטי ולא למשרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, לרבות צה"ל. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הסתייג מהחלטה זו וכתב מכתב ליועמ"שית שנכתב בו בין היתר "מדובר בדרישה לא חוקית ולא חוקתית".[46] ב-29 באפריל 2024 התקבלה החלטת ממשלה המנוגדת להנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ולפיה הייצוג של משרדי הממשלה מול בג"ץ – בסוגיית חוק הגיוס – לא ייעשה על ידי לשכת היועצת המשפטית לממשלה אלא על ידי עורך דין פרטי. ב-1 במאי פרסמה היועצת המשפטית לממשלה הודעה שבה נכתב בין היתר "התנהלות הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה ׳הרפורמה המשפטית׳, להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק".[47]
קידום התוכנית לאחר טבח שבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נפסקה המחאה נגד הרפורמה המשפטית למשך מספר חודשים.[48] אולם, מאמצי הממשלה לקידום התוכנית נמשכו, לרבות קידום צמצום עילת הסבירות והחלשת מעמד הייעוץ המשפטי, וכן נמשכו מהלכי הממשלה לשינוי חוק הגיוס. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תיארה מהלכים אלה כ"ניסיון לבצע רפורמה שקטה וסמויה מהעין וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות".[15][47] באוגוסט 2024 קרא לוין לחברי הקואליציה להמשיך בקידום הרפורמה המשפטית, ואמר: "שום דבר לא יזיז אותי מהדרך".[49]
בסקירות שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב שהקואליציה והממשלה מקדמות "רפורמה שקטה" להחלשת הדמוקרטיה, באמצעות קביעת עובדות בשטח במגוון תחומים ובראשם: החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה ושומרי סף נוספים, פוליטיזציה של מינויים, פגיעה במערכת המשפט ובמשטרה, החלשת התקשורת ופגיעה בחופש העיתונות. המאפיין הבולט הוא החלשת היכולת של שומרי הסף לבלום פגיעה בזכויות וצבירת עוד כוח על ידי הממשלה.[50]
ב-14 בדצמבר 2024 פרסם יריב לוין פוסט בפייסבוק, שבו הוא מדבר על נושא הרפורמה המשפטית בפרט, ועל מערכת המשפט בכלל. בסופו של הפוסט הוא מציין שהוא לא הצליח להגיע להסכמות עם השופטים, ושהוא מרגיש שבג"ץ כופה עליו דברים שאמורים להיות בסמכותו. עקב זאת, סיים ואמר: "הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך. גם לנו יש זכויות".[51]
בינואר 2025 הכריזו לוין וגדעון סער, על מתווה חדש לשינוי מערכת המשפט והסדרי החקיקה. לפי ההצעה יגדל כוחה של המערכת הפוליטית בוועדה לבחירת שופטים – תבוטל השתתפותם של נציגי לשכת עורכי הדין ובמקומם ימונו שני עורכי דין שיבחרו על ידי פוליטיקאים – נציג לקואליציה ונציג לאופוזיציה. בנוסף, שופטי עליון יוכלו להתמנות בלי רוב מיוחס של שבעה חברים בוועדה, כפי שנקבע בתיקון חקיקה מ-2008. בנוגע לחוקי יסוד, המתווה מציע מגבלות על חקיקתם, ובמקביל, מחריג אותם מביקורת שיפוטית, למעט במקרה שבו הם פוגעים בשוויון בבחירות – שאז הם יוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.[18]
ב-9 במאי 2024 סיים את תפקידו נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אורי שהם, לראשונה מבלי שמונה לו מחליף, וזאת בשל אי הסכמות בין מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן שדרש למנות לתפקיד שופט בית משפט עליון בדימוס, ללוין שרצה למנות לתפקיד את השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן. על רקע זאת שלח הנציב היוצא שהם מכתב חריף לשופטים שבו האשים את לוין בפגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט.[52] במרץ 2025 שינתה הכנסת את הרכב הוועדה לבחירת הנציב, כך שלא תידרש הסכמת נשיא בית המשפט העליון למינוי.[53]
ב-5 מרץ 2025 החל לוין במהלך להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[54]
ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת תיקון לחוק-יסוד: השפיטה, לפיו ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיגדל משקלם של הפוליטיקאים בוועדה. תחילתו של התיקון בתחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש, ועד לתחילתו הוועדה לא תבחר שופטים.[55]
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובת הציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – המחאה נגד הרפורמה המשפטית, התמיכה ברפורמה המשפטית
מיד לאחר הכרזת הרפורמה ב-4 בינואר 2023 פרצה מחאה נרחבת נגד מהלך זה. המוחים טענו שהרפורמה המוצעת מכילה חוקים שיפגעו ביכולתה של מערכת המשפט לבקר באופן עצמאי את הכנסת והממשלה.[56][57] מנגד, תומכי הרפורמה סברו שחוקי הרפורמה יתרמו להחזרת האיזון בין הרשויות.
חילוקי הדעות בין תומכי ומתנגדי הרפורמה העמיקו את הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית, וגופי הביטחון הזהירו שישראל נחלשת.
ביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2023 פרסם ארגון מפקדים למען ביטחון ישראל מכתב לנשיא המדינה, שבו כונתה הרפורמה "מהפכה משטרית שתביא לבכייה לדורות" ונטען כי כרוכים בה "סיכונים ממשיים לחוסן הלאומי, למעמדה [של ישראל] בקרב העמים, לביטחונה, לכלכלתה ולחיבור החיוני לעם היהודי בתפוצות".[58]
במרץ 2023 הזהיר ראש שב"כ רונן בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[59] גם ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער, פנה לנתניהו וכתב: "המשבר הפוליטי-חברתי בישראל מעודד את איראן, את חזבאללה ואת חמאס להסתכן בפעולות נגדה, ואף לעשות זאת במקביל. אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה".[60][61] על רקע זה, ב-25 במרץ, ערב ההצבעה בכנסת של שינוי הוועדה לבחירת שופטים, קרא שר הביטחון יואב גלנט מעל דוכן הכנסת "זהו רגע האמת. אני קורא לממשלה – תעצרו הכול, אל תעבירו השבוע את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ". למחרת היום הכריז נתניהו על פיטוריו של גלנט (אך לא צורף להכרזה מכתב פיטורין כנדרש, ועקב המחאה הציבורית שפרצה מהלך הפיטורין נגדע).[60][62]
כעשרת אלפים איש חתמו על מכתב המצהיר כי יפסיקו להתנדב לשירות המילואים בישראל,[63] וכמאה חברי גופי ביטחון בדימוס שלחו מכתב לראש הממשלה נתניהו ובו הודיעו על השעיית התנדבותם בכל המערכות אם לא תיעצר חקיקת חוקי הרפורמה.
ביולי, לקראת ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, פנה ראש אמ"ן במכתב לנתניהו וכתב כי איראן וחזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית של ישראל.[64][65]
נתניהו מצידו, סירב לקבל סקירה ביטחונית מהרמטכ"ל לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות,[66] וכן סירב לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני, כששר הביטחון יואב גלנט ביקש לסקור בפני השרים את השלכות הרפורמה.[67]
אקדמאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2023 חתמו אלפי חברי סגל באוניברסיטאות על מסמך גילוי דעת נגד הרפורמה.[68] 139 כלות וחתני פרס ביטחון ישראל חתמו על עצומה המבקשת לעצור את תהליך הרפורמה.[69]
במרץ 2023 כ-100 פרופסורים חתמו על עצומה בעד רפורמה.[70][71][72] בהמשך הצטרפו פרופסורים ודוקטורים נוספים, וחתמו על העצומה בעד רפורמה,[73] בסה"כ כ-500 פרופסורים ודוקטורים מהאוניברסיטאות השונות. חלקם הסתייגו באופן פומבי מחלקים ממנה.[דרוש מקור]
אנשי משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה בחריפות לרפורמה[74] וכינתה אותה "תוכנית לריסוק מערכת המשפט".[75]
בפברואר 2023 ערכה ועדת החוקה דיון בדלתיים סגורות ביזמת חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שבו השתתפו נציגים מצה"ל, שב"כ, המוסד והמל"ל. בדיון נטען כי בעקבות הרפורמה עלולים חיילי צה"ל, בעיקר מזרועות היבשה, להיחשף לתביעות בין-לאומיות בגין פשעי מלחמה על פעילויות כמו בניית גדר ההפרדה ואבטחתה; השתתפות בהפקעת אדמות; ירי חי לעבר מפגינים; תקיפת יישובים אזרחיים מהאוויר (כולל סיכול ממוקד) וכדומה. המשפטנים הצבאיים שהשתתפו בדיון אמרו כי מערכת המשפט הבין-לאומי מכבדת את בג"ץ, מקבלת את טיעוניו לגבי חוקיות פעולות צה"ל ביהודה ושומרון, ולכן דוחה תביעות שמגישים פלסטינים נגד אנשי מערכת הביטחון. לדבריהם, כל פגיעה בעצמאות בג"ץ תפגע במוניטין הבין-לאומי של בג"ץ, ובעקבות זאת במשרתים בצה"ל ואף בדרג המדיני.[76]
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[77] במכתב ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[78] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[79] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[80] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[81]
יועצים משפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[82][83] התנגדו לרפורמה המוצעת, וחלקם תיארו אותה כהפיכה משטרית.[84] 17 משרדי עורכי דין מהגדולים בישראל יצאו נגד הרפורמה.[85]
פרופ' יואב דותן, שתמך במשך שנים בריסון משפטי, ראה ברפורמה "מתקפה כוללת על כלל מערכות קבלת ההחלטות בישראל", וסבר כי "ההתקפה על המערכת המשפטית זה צעד ראשון בשינויים מרחיקי לכת הרבה יותר".[86] הוא הוסיף: "אני בדרך כלל נחשב לאחד המבקרים החריפים של מערכת המשפט בישראל – גם מי שמתנגד לאקטיביזם שיפוטי צריך לצאת עכשיו לרחובות. כל מי שחרד לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית חייב לצאת לרחובות עד שהדבר הזה ייעצר. חשוב להגן על מערכת המשפט מול הגל המסוכן של אנשים שבאים להחריב את הישראליות כמו שאנחנו מכירים אותה".[87]
פרופ' מנחם מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, ממבקרי ביהמ"ש העליון והאקטיביזם השיפוטי, כינה את הרפורמה המשפטית "פתח לעריצות", והזהיר כי תגרום למעבר למשטר שבוזז את משאבי המדינה.[88]
185 חברי סגל בכיר למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה חתמו על עצומה שבה הם מביעים התנגדות נחרצת לרפורמה.[89]
היו גם משפטנים שתמכו במהלכי הרפורמה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, עודד מודריק, הביע תמיכה ברוב חלקיה, תוך הצעת שינויים והסתייגויות.[90][91] 150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, וכן הפרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין (שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה) ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[92]
פורום קהלת פעל לקידום הרפורמה, אך באוגוסט 2023 פורסם כי גורמים בפורום קהלת סוברים שיש לעצור את החקיקה ולהתמקד בנושאים שאינם שנויים במחלוקת.[93] פרופ' גדעון ספיר, ממקימי הפורום, אמר בריאיון כי "הלכו כאן רחוק מדי", והוסיף שהוא מתנגד לשליטה של הקואליציה במינוי שופטים ולשינוי שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון.[94] מייסד פורום קהלת משה קופל אמר כי "אני לא רוצה את הרפורמה ככתבה וכלשונה. אני רוצה את רובה אך לא ככתבה וכלשונה."[95] לדבריו, החקיקה בעניין פסקת ההתגברות היא "רעיון מטופש" ו"דבר מדאיג".[96]
כלכלנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[97][98] באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תרחיש שלפיו, אם תימשך חקיקת המהפכה המשפטית, צפויה פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות – בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה – בתרחיש המחמיר.[99]
270 כלכלנים ומרצים לכלכלה וניהול,[100] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר,[101] חתמו על מכתב המתריע מפגיעה כלכלית. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב טען בתחילה שלא ניכרת תזוזת משקיעים,[102] אך מאוחר יותר הזהיר ממשבר כלכלי.[103]
האנליסט האחראי על דירוג ישראל בסטנדרד אנד פורס סבר כי השינוי במערכת המשפט וההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.[104] בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט, והביע חשש מפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.[105] חברת השירותים הפיננסיים ברקליס פרסמה סקירה המתייחסת לשינויים במערכת המשפט ולאפשרות של הסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי.[106] שתי הסקירות השוו את המתרחש בישראל לשחיקה הדמוקרטית שהתרחשה בפולין ולירידה במצבה הכלכלי של פולין.
במרץ פרסמה חברת דירוג האשראי הבין-לאומית מודי'ס אזהרה חריגה למשקיעים בעקבות השינוי המתוכנן במערכת המשפט הישראלית, וכן אזהרה ישירה כי תחזית דירוג האשראי של ישראל עלולה להיפגע מהשינוי במערכת המשפט.[107] באפריל שינתה מודי'ס את התחזית של ישראל (בדירוג A1) מ"חיובי" ל"יציב", "כדי לשקף את הדעה שלנו כי המשילות בישראל הידרדרה, כפי שממחישה ההצעה לתיקון מערכת המשפט".[108]
לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות הצהירה מודי'ס כי חלק מהדאגות שהביעה בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות.[108] מורגן סטנלי, הבנק השלישי בגודלו בארצות הברית,[109] וסיטי בנק הסירו את המלצתם להשקיע במדינת ישראל.[110] בנוסף, סיטי בנק ו-S&P הורידו את תחזית הצמיחה של ישראל.[111]
באוגוסט 2023 העלה בנק ישראל, בדו"ח היציבות הפיננסית לחודשים ינואר עד יוני, את רמת הסיכון מבינונית-נמוכה לבינונית עד גבוהה, בציינו כי "אי הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין שתרם לעלייה באינפלציה".[112]
בפברואר 2024 חברת דירוג האשראי מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל מדירוג A1 לרמה A2 בליווי תחזית דירוג שלילית, על רקע השפעת מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה.[113] בדו"ח ציינה החברה שגם המחלוקות בציבור בנוגע לרפורמה המשפטית היוו גורם שלילי שהשפיע על הורדת הדירוג. כלכלני החברה שיבחו את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט, שהוכיחה כי ביכולתה לספק מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים גם בתקופת מלחמה, וכן את ארגוני החברה האזרחית שלקחו חלק במחאה נגד הרפורמה המשפטית.[114] בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, מרמה של A2 לרמה Baa1, עם תחזית שלילית. בדו"ח צוין שאחד הגורמים הוא המשבר במערכת המשפטית, ובעיקר העובדה ששר המשפטים יריב לוין מעכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ שמחייבת אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.[115]
מחאה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המחאה נגד הרפורמה המשפטית
זמן קצר אחרי ההודעה על הרפורמה ב-4 בינואר 2023 החלו הפגנות ומחאות נגד הרפורמה. עם התגברות המחאה צמצמה הקואליציה את היקף החקיקה לצורך קיום שיח בבית הנשיא, אולם לאחר שהמשא ומתן הופסק אישרה הכנסת את החוק לצמצום עילת הסבירות. בית המשפט העליון דן בכך ופסל את החוק לצמצום עילת הסבירות.
תגובה בין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, הביע את הדאגה על פגיעת הרפורמה במוסדות הדמוקרטיים והבהיר כי אם הערכים הדמוקרטיים יפגעו, יהיה קשה לתמוך בישראל.[116] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו כי "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים – נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[117] הבית הלבן ציין את הצורך בהסכמה רחבה לחקיקה, וכינה את החקיקה שהתקבלה "מצערת".[43] בשיא המחאה, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, קרא לעצור את חקיקת הרפורמה.[118] גם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הזהיר כי אם הרפורמה תעבור, ישראל עשויה להתנתק מתפיסת הדמוקרטיה.[119] האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה, צרפת וגרמניה הביעו דאגה דומה, והודיעו כי הם עוקבים אחרי ההתפתחויות בישראל.[40][41][42]
בעקבות הרפורמה המשפטית, מדד "V-dem" החליט להוריד את דירוגה של ישראל מ"דמוקרטיה ליברלית" ל"דמוקרטיה אלקטורלית", לראשונה מזה 50 שנה.[120][121]
שמות חלופיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוויכוח העז על השינויים במערכת המשפט בישראל וסיבות נוספות הולידו לתוכנית שמות חלופיים, ביניהם "הרפורמה המשפטית"[122] (או "הרפורמה במערכת המשפט"[123]), "המהפכה המשפטית"[124] ו"רפורמת לוין".[125] בנאום הצגת התוכנית כינה אותה שר המשפטים יריב לוין בשם "רפורמת המשילות".[2][3] מאוחר יותר השתמש במונח "הרפורמה המשפטית".[126]
רבים ממתנגדי הרפורמה רואים אותה כ"הפיכה משטרית" (כלומר, "הפיכה עצמית"). לטענתם, הרפורמה ומדיניות הממשלה מובילות יחד למשטר של דמוקרטיה חלולה, ולנזק בלתי הפיך לדמוקרטיה בישראל. ביתר פירוט – הטענה היא כי הרפורמה שואפת להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת, וכי הממשלה פועלת לשינוי המשטר באופן בלתי לגיטימי: פוגעת בחופש העיתונות על ידי התקפות על כלי תקשורת ביקורתיים והרס השידור הציבורי; פוגעת בחופש האקדמי[127][128] ; פוגעת בחופש הביטוי[128]; מחלישה את כוחה של הכנסת מול הממשלה; מבצעת מינויים פוליטיים למשרות של שומרי סף; מצרה צעדים של ארגוני החברה האזרחית; הופכת את המשטרה לגוף פוליטי.[129] מומחים רבים כינו תהליך זה "ההפיכה המשטרית[130] (או "ההפיכה השלטונית"[131]) בטענה שהיא תוביל לשינוי המשטר בישראל.[132]
מתווה הנשיא הרצוג
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpeg)
בנאום לאומה ביקש נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, להגיע לפשרה. הנשיא הציג בדבריו את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט, ומאידך הדגיש את הדאגה בקרב מתנגדי הרפורמה, החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה. הנשיא סיפר שדן בנושא עם מנהיגים מכל שדרות העם, וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[133] מתווה הנשיא כלל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן:
- חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
- החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה רחבה.
- חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט, שיוכל לבטלם.
- פסקת ההתגברות – תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט.
- פתרון בעיית העומס השיפוטי – הוספת תקנים רבים.
- אמון במערכת המשפט – תוצע תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
- הרכב הוועדה לבחירת שופטים – גם למערכת הפוליטית וגם למערכת המשפטית לא יהיה רוב בוועדה. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בין נציגי הכנסת יהיה גם נציג לאופוזיציה.
- עילת הסבירות – יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות כדי לבקר פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת.
הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן שיופיע באופן תקדימי לפני הוועדה.
עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה, ב-9 במרץ 2023 נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה, שבו קרא לעצור את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר. לדבריו: "מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור מהעולם ומהר. הוא שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים."[134] ב-15 במרץ 2023 הציג הנשיא מתווה משלו, שאותו כינה "מתווה העם" לשינויים במערכת המשפט.[135][136]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעם גדרון ויניב רוזנאי, דמוקרטיה בנסיגה: פופוליזם, קיטוב וההפיכה המשטרית, סדרת "אתגרי הדמוקרטיה", אוניברסיטת רייכמן והוצאת דביר, 2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפורמת המשפט בארבעה פרקים, מסמך הבסיס של התוכנית כפי שנחשף על ידי הארץ (ארכיון)[137]
שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57)- לי נעים, הקרב על פסקת ההתגברות: שופטי העליון בדימוס יוצאים להילחם, בימין נחושים ללכת עד הסוף, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2022
- יובל אראל, פסקת ההתגברות: מה החוק אומר ומהי המשמעות המשפטית? | N12 עושים סדר, באתר מאקו, 8 בנובמבר 2022
- ערד ניר, המשל ההונגרי: תקשורת שדועכת בשיטת הסלמי, באתר מאקו, 29 באוגוסט 2023
- אסף רוזנצוייג ויובל פרומר, כמו חוק התקשורת של אורבן: הדמיון המדאיג של רפורמת התקשורת בישראל, באתר מאקו, 20 ביולי 2023
ניו יורק טיימס ורויטרס, מזהים תהליכים: כיצד השתנו פניה הדמוקרטיים של הונגריה, באתר הארץ, 12 בינואר 2023- לי נעים ויוסי מזרחי, שקיעתה של הדמוקרטיה: האם ישראל בדרך להיות פולין או הונגריה?, באתר מאקו, 27 בפברואר 2023
- סדרת הכתבות | דמוקרטיה.סוף, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (10 חלקים)
- מבחן בג"ץ | איך הפך ביהמ"ש העליון לשנוי במחלוקת?, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (4 חלקים)
- תמר אלמוג, כיצד הפך בית המשפט העליון לגוף כה שנוי במחלוקת?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בספטמבר 2019
- ברוך קרא, הרס מערכת המשפט או הסדר טיעון: במה יבחר נתניהו? תלוי בקואליציה שיוכל להקים, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2022
- חן מענית, איך תיראה מערכת המשפט אחרי הבחירות?, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2019
- אורי פסובסקי, מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2023
- משה גורלי, הסלבס החדשים: מומחי משפט חוקתי, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2023
- ניצן כהן, ריסוק מערכת המשפט תמיט אסון כלכלי - סיפורה של כרוניקה ידועה מראש | טור שישי, באתר אייס, 16 בספטמבר 2022
- מיכאיל קרייני, ״המחנה השלישי״ בזירת המאבק על הרפורמה המשפטית: הערבים-פלסטינים, פורום עיוני משפט מז, תשפ"ג
- ברק מדינה, ״מדינה יהודית ודמוקרטית והעדפת אינטרסים של יהודים: גילוי וכיסוי״ בבלוג שיח.זכויות@מינרבה, 17 ביולי 2023
- פרופ' איתי אטר, נדב פורת הירש, השפעותיהן של יוזמות החקיקה של הקואליציה לפגיעה במערכת המשפט על משקי הבית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בדצמבר 2023
- דפנה ליאל, השיג את מטרתו: מהלך ההטעיה של יריב לוין עבד, באתר מאקו, 26 במרץ 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חזקי ברוך, נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2023
- ^ 1 2 לי נעים, לוין הציג את הרפורמה במערכת המשפט: פסקת התגברות ברוב של 61 ושינוי בוועדה לבחירת שופטים, באתר מאקו, 4 בינואר 2023
- ^ 1 2 פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
- ^ תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 24 ביוני 2023
- ^ גיא רולניק, מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו. האישום: ניסיון הפיכה משטרית, באתר TheMarker, 22 ביולי 2023
- ^ מנדלבליט: "ביטול עילת הסבירות – הפיכה משטרית", באתר "סרוגים", 20 ביולי 2023
- ^ esty, מה זה אומר הפיכה משטרית, מה כבר ידוע, מה השלבים, מה התוכניות, מי עומד מאחוריה ועוד, באתר ריסטארט - ישראל, 2023-03-21
- ^ הרב איתן קופמן, 3 סיבות למה אסור להתפשר על הרפורמה המשפטית, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2023
- ^ מכתב המרצים והמרצות, סוף ינואר 2023
- ^ איתי מק, חוק הנבצרות הוא חוק הדיקטטור, באתר העין השביעית, 8 במרץ 2023
- ^ ממשלת הפיכה משטרית על מלא בחקיקה דורסנית: לקראת משטר סמכותני-רודני ומדינת הלכה למעשה באתר מדעני.יות למען הדמוקרטיה הישראלית
- ^ אור הלר, אלון בן דוד, מוריה אסרף, הרמטכ"ל לרה"מ: "ההתבטאויות נגד צה"ל פוגעות בכשירות הצבא", באתר חדשות 13, 24 ביולי 2023
- ^ עידו באום, הצעות חוק פרטיות על ספידים: הממשלה מנצלת לרעה את אחיזתה בכנסת, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2024
- ^ עידו באום, שופטי בג"ץ הבינו — לוין רוצה לשתק את הדמוקרטיה, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2024
- ^ 1 2 גלעד מורג, היועמ"שית: העם חזק, הדמוקרטיה שברירית. יש רפורמה שקטה וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות, באתר ynet, 27 במאי 2024
- ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית במכתב חריף: הממשלה ממשיכה ברפורמה המשפטית באמצעות חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 1 במאי 2024
- ^ יקי אדמקר, "צריך רוב בממשלה": האופוזיציה הפילה את ההצעה על הדחת היועמ"שית שיזמה הקואליציה, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 טובה צימוקי, מורן אזולאי, הצעת לוין-סער: הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה, העליון יוגבל בביטול חוקים, באתר ynet, 9 בינואר 2025
- ^ ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
- ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
- ^ גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019
- ^ יובל קרני, נתניהו: בית המשפט אינו כל-יכול, נעביר חוקים שנפסלו בעבר, באתר ynet, 13 במאי 2019
- ^ מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
- ^ רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות, בעיתון מקור ראשון, 4 בינואר 2023
- ^ ניצן שפיר, מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
- ^ מנהל האתר, מהי עילת הסבירות, באתר אשדוד נט, 4 בפברואר 2023
- ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
- ^ סיון חילאי, הכנסת אישרה בקריאה ראשונה: הקואליציה תשלוט בבחירת השופטים, בג"ץ לא יתערב בחוקי יסוד, באתר ynet, 21 בפברואר 2023
- ^ מתן וסרמן, לילה לבן במליאה: פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות עברו בקריאה ראשונה, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2023
- ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק), ה"ח הכנסת 949 מ-5 במרץ 2023
- ^ שירות כלכליסט, נתניהו הודיע על השהיית החקיקה, ויו"ר ההסתדרות - על הפסקת השביתה, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2023
- ^ משה גורלי, לוין הבין שאיבד את הוועדה לבחירת שופטים, וכנראה את הרפורמה, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2023
- ^ חזקי ברוך, תבוסה לקואליציה: קארין אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2023
- ^ דרמת ענק בכנסת: נציגת האופוזיציה אלהרר נבחרה לוועדה לבחירת שופטים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2023
- ^ יוני גבאי, הרפורמה חוזרת: אחרי החלטת האופוזיציה להקפיא את המו"מ נתניהו אומר: "נתחיל בצעדים", באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2023
- ^ החוק לביטול עילת הסבירות אושר לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, לפיד וגנץ: "דריסה של הדמוקרטיה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2023;
לקראת ההצבעה בכנסת: זו עילת הסבירות - ונוסח הצעת החוק לביטולה, באתר ynet, 9 ביולי 2023 - ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - עילת הסבירות), במאגר החקיקה הלאומי
- ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, ביטול עילת הסבירות אושרה ההצעה בקריאה ראשונה, חברי אופוזיציה קראו: "בושה", באתר ynet, 11 ביולי 2023
- ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, האופוזיציה החרימה את ההצבעה: עילת הסבירות בוטלה, ברוב של 64 מול אפס, באתר ynet, 24 ביולי 2023
- ^ 1 2 אוריאל בארי, ממשלת בריטניה: "קוראים לישראל להימנע מפילוג", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
- ^ 1 2 אוריאל בארי, צרפת על הרפורמה: "אישור החוק מתרחק מקונצנזוס", באתר "סרוגים", 25 ביולי 2023
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, דאגה במערב: ישראל מתרחקת מהאוריינטציה הדמוקרטית שלה, באתר ynet, 26 ביולי 2023
- ^ 1 2 רויטרס ובן סמואלס, הבית הלבן: ההחלטה לבטל את עילת הסבירות מצערת, יש לחתור להסכמה רחבה, באתר הארץ, 24 ביולי 2023
- ^ גד ליאור, סוכנות הדירוג מודי'ס: "החקיקה תוביל להשלכות שליליות לכלכלת ישראל", באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ ביני אשכנזי, בהרב-מיארה אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס, באתר וואלה, 21 באפריל 2024
- ^ מתי טוכפלד, מזכיר הממשלה פוקס במכתב חריף למשנה ליועמ"שית: "דרישתכם לא חוקית ולא חוקתית", באתר ישראל היום, 30 באפריל 2024
- ^ 1 2 נטעאל בנדל, היועמ"שית במכתב חריף: הממשלה ממשיכה ברפורמה המשפטית באמצעות חוק הגיוס, באתר ישראל היום, 1 במאי 2024
- ^ חן מענית, ההפיכה הוקפאה בגלל המלחמה, אבל הפגיעה בדמוקרטיה רק התגברה, באתר הארץ, 8 בינואר 2024
- ^ מיכאל האוזר טוב, לוין בכנס ימין: "רבים מבינים היום את הצורך בשינוי במערכת המשפט. שום דבר לא יזיז אותי מהדרך", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2024
- ^ עו"ד ענת טהון אשכנזי, עו"ד דפני בנבניסטי, צעדי הממשלה המאיימים על המוסדות הדמוקרטיים בישראל | הרפורמה הלא שקטה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 באוגוסט 2024
- ^ יריב לוין, פוסט בפייסבוק, באתר פייסבוק, 14/12/2024
- ^ אבישי גרינצייג, אורי שהם | ללא מחליף: נציב תלונות הציבור אורי שהם מסיים את כהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 במאי 2024
- ^ חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025, ס"ח 3377 מ-5 במרץ 2025
- ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי, שילה פריד, "דמוקרטיית גיזְלוּת": לוין פתח בהליך הדחת היועמ"שית, באתר ynet, 5 במרץ 2025
- ^
שלבי החקיקה של חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת;
טל שלו, חוק שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר בקריאה שניה ושלישית, באתר וואלה, 26 במרץ 2025 - ^ פרופ' אסף שרון, ד"ר מאיה מארק, ההפיכה היא חלק מחזון כולל. אם לא נתמודד איתו - הפסדנו, באתר ynet, 25 ביולי 2023
- ^ פרופ' יובל נוח-הררי, רגע של בהירות מבעיתה, באתר ynet, 24 בפברואר 2023
- ^ מכתב "מפקדים למען ביטחון ישראל" לנשיא המדינה
- ^ דנה ויס, ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר מאקו, 23 במרץ 2023
- ^ 1 2 "חייבים לעצור את החקיקה": גלנט נגד המהפכה המשפטית, באתר גלובס, 25 במרץ 2023
- ^ דיווח: אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
- ^ יואב לימור, פיטורי גלנט: זעזוע לביטחון המדינה, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2023
- ^ מתן וסרמן, 10,000 חיילי מילואים הודיעו על הפסקת ההתנדבות: "צבא העם יש רק בדמוקרטיה", באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2023
- ^ אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ אמ"ן הזהיר את נתניהו כי איראן וחיזבאללה מזהים נקודת חולשה היסטורית, באתר הארץ, 28 ביולי 2023
- ^ ירון אברהם, נתניהו סירב לפגוש את הרמטכ"ל לסקירה ביטחונית לפני ההצבעה, באתר מאקו, 24 ביולי 2023
- ^ יואב לימור, נתניהו סירב לכנס את הקבינט: העימות החריף בין גלנט לרה"מ לפני ההצהרה הדרמטית, באתר ישראל היום, 26 במרץ 2023
- ^ תמר טרבלסי חדד, אלפי אנשי אקדמיה הצטרפו למחאה: "הממשלה יוזמת הפיכה משטרית", באתר ynet, 25 בינואר 2023
- ^ עצומת חתני וכלות פרס ביטחון ישראל נגד הרפורמה
- ^ נוסח העצומה התומכת ברפורמה מקיפה במערכת המשפט
- ^ 120 פרופסורים בעד מהפכת המשפט: "רפורמה חיונית", באתר "סרוגים", 2 במרץ 2023
- ^ מאה פרופסורים נוספים הצטרפו לעצומה בעד רפורמה במערכת המשפט, באתר רוטר
- ^ 100 פרופסורים נוספים חתמו על העצומה בעד הרפורמה המשפטית, באתר עכשיו 14, 10 במרץ 2023
- ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, נשיאת העליון במתקפה חסרת תקדים על נתניהו ולוין: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ יואב זיתון, האזהרות מהדיון החסוי נחשפות: "תחת בג"ץ ה'חדש', כולם יסתכנו בתואר פושע מלחמה", באתר ynet, 21 באוגוסט 2023
- ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
- ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה, 10 בפברואר 2023;
בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה - ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023; בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
אילנה דיין, מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר מאקו, 9 בפברואר 2023 - ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ 103FM, פרופ' למשפטים מזהיר: "אם לא תהיה פשרה ברפורמה, ישראל תהיה במשבר חוקתי", באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
- ^ ענבר טויזר, הפגנת הסטודנטים נגד הרפורמה המשפטית: 4 תלמידי בצלאל נעצרו, באתר מאקו, 16 בינואר 2023
- ^ אריאל ויטמן, "השמועות שיריב לוין מפיץ על בית המשפט נכונות, אבל אין להן אחיזה במציאות כבר 30 שנה", באתר גלובס, 20 במאי 2023
- ^ נינה פוקס, שופטי עליון, מדענים, כלכלנים: המצטרפים לעצומות נגד המהפכה המשפטית, באתר ynet, 17 בפברואר 2023
- ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, 7 בינואר 2023
- ^ פרופ' עודד מודריק, השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
- ^ ירון אברהם, קריאה מכיוון מפתיע: פורום קהלת נגד המשך החקיקה | פרסום ראשון, באתר מאקו, 6 באוגוסט 2023
- ^ תמר טרבלסי חדד, מועמד הקואליציה לעליון נגד המהפכה המשפטית: "הלכו כאן רחוק מדי", באתר ynet, 23 במרץ 2023
- ^ אברהם בלוך, מייסד פורום קהלת: לא רוצה את הרפורמה המשפטית ככתבה וכלשונה, באתר "סרוגים", 25 בינואר 2023
- ^ עדו בן פורת, יו"ר פורום קהלת: פסקת ההתגברות הזו היא רעיון מטופש - ולא תחוקק, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2023
- ^ אסף גלעד, ג'יי.פי מורגן: דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת בעקבות הרפורמה המשפטית, באתר גלובס, 3 בפברואר 2023
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ בנק ישראל, התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023
- ^ מכתב המרצים והמרצות
- ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
- ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ ניצן כהן, מנכ"ל הבורסה: אם הממשלה לא תתעשת - יהיה כאן משבר כלכלי, באתר אייס, 26 ביולי 2023
- ^ רויטרס, S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 13 בינואר 2023
- ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
- ^ אדריאן פילוט, ברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
- ^ מירב ארלוזורוב, האזהרה של מודי'ס: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להפחתת תחזית דירוג האשראי, באתר TheMarker, 7 במרץ 2023
- ^ 1 2 סוניה גורודיסקי, סוכנות הדירוג מודי'ס: "חלק מהדאגות שהבענו בנוגע להשלכות הרפורמה מתבררות כנכונות"; במקביל מפולת בבורסה, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, בנק ההשקעות מורגן סטנלי הוריד את המלצתו לישראל, באתר וואלה, 25 ביולי 2023
- ^ אהרן כץ, סיטי בהתייחסות למצב בישראל: "נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר", באתר גלובס, 25 ביולי 2023
- ^ אדריאן פילוט, כלכליסט, סיטי מוריד תחזית לישראל: "הרפורמה המשפטית תפגע בצמיחה", באתר ynet, 3 באוגוסט 2023
- ^ איציק יצחקי, בעקבות הרפורמה: בנק ישראל העלה את רמת הסיכון של ישראל, באתר ביזפורטל, 2 באוגוסט 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, לראשונה בהיסטוריה: מוד'יס הורידה את דירוג האשראי של ישראל | כל הפרטים, באתר מעריב אונליין, 9 בפברואר 2024
- ^ גד ליאור, הורדת דירוג האשראי של ישראל: מה היו הסיבות להחלטה ואיך היא תשפיע עלינו?, באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ אדריאן פילוט, החלטה דרמטית של מודי'ס: הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות עם תחזית שלילית, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2024
- ^ ג'ודי מלץ, בלינקן פגש נציגים של ארגונים אזרחיים וכינה אותם "כוכב הצפון שלנו", באתר הארץ, 31 בינואר 2023
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר מאקו, 22 בינואר 2023
- ^ ברק רביד, נשיא ארצות הברית ביידן לוואלה!: לאור האיומים על ישראל אסור לרוץ קדימה עם הרפורמה | בלעדי, באתר וואלה, 24 ביולי 2023
ביידן לנתניהו: תעצור את החקיקה המשפטית, היא משסעת את ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
דניאל אדלסון, ynet, המסר הדרמטי של ביידן לנתניהו: עצור עכשיו את החקיקה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2023 - ^ אוריאל בארי, "מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, לראשונה מזה 50 שנה: ישראל כבר לא מוגדרת כ"דמוקרטיה ליברלית", באתר ישראל היום, 20 במרץ 2024
- ^ מיכאל האוזר טוב, ישראל איבדה את דירוגה כדמוקרטיה ליברלית במדד מוביל להערכת דמוקרטיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2024
- ^ הרפורמה המשפטית, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ דיון סוער בוועדת החוקה על הרפורמה במערכת המשפט
- ^ המהפכה המשפטית, באתר רשת 13
- ^ ניצן שפיר, מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
- ^ אנה ברסקי, יריב לוין: "נחוש לעשות הכל כדי להעביר את הרפורמה המשפטית", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2023
- ^ החופש האקדמי והאיומים עליו בעקבות ההפיכה המשטרית המוצעת (וכן מדריך מעשי למרצים) - נייר עמדה #22, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 28 במרץ 2023
- ^ 1 2 אור קשתי, הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב הכריז על סכסוך עבודה בעקבות חידוש ההפיכה המשטרית, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2024
- ^ פרופ' סוזי נבות, עו"ד מירית לביא, תזכורת: המשטרה שייכת למדינה ולא לשר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 07 באפריל 2024
- ^ ריסטארט ישראל - הפגנות, מחאות, פעילויות נגד ההפיכה המשטרית, באתר ריסטארט ישראל
- ^ אטילה שומפלבי, משפטנים נגד לוין: "לא 'רפורמה', לא 'תיקון' ולא 'שינוי'. זו הפיכה שלטונית", באתר ynet, 5 בינואר 2023
- ^ רפורמה משפטית או הפיכה משטרית?, באתר ריסטארט - ישראל
- ^ נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
- ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הרצוג קורא "לזנוח את החקיקה": "המתווה דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", באתר ynet, 9 במרץ 2023;
ynet, הנשיא הרצוג נוקט לראשונה עמדה נגד החקיקה של הקואליציה: ״צריכה לעבור מהעולם״, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023 - ^ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, "מתווה העם" של הרצוג: בלי שליטה של הקואליציה במינוי שופטים, הגבלות על העליון והכנסת, באתר ynet, 15 במרץ 2023
- ^ אתר "מתווה העם"
- ^ מיכאל האוזר טוב, "כשממשלת השינוי נפלה, הטיוטה נשלפה": מסמך תוכנית ההפיכה של לוין נחשף, באתר הארץ, 2 בינואר 2025
| הרפורמה המשפטית בישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גופים | הכנסת העשרים וחמש • ממשלת ישראל השלושים ושבע • ועדת החוקה, חוק ומשפט • הוועדה לבחירת שופטים | ||||
| חוקים | חוק הנבצרות • החוק לצמצום עילת הסבירות (בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)) | ||||
| השפעות | המחאה נגד הרפורמה המשפטית • ליל גלנט • התמיכה ברפורמה המשפטית | ||||
| אישים |
| ||||
| שונות | המהפכה החוקתית • למה שהעם יבחר את השופטים? • פורום קהלת • פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה • הגוש נגד הכיבוש | ||||
