לדלג לתוכן

גיבתון שחור-ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגיבתון שחור ראש
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: גיבתוניים
סוג: גיבתון
מין: גיבתון שחור-ראש
שם מדעי
Emberiza melanocephala
סקופולי, 1769
תחום תפוצה

השוואה בין תחומי התפוצה של גיבתון שחור-ראש וחום-ראש

  גיבתון שחור-ראש, חורף
  גיבתון שחור-ראש, מקייץ
  גיבתון חום-ראש, חורף
  גיבתון חום-ראש, מקייץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Emberiza melanocephala

גיבתון שחור-ראש (שם מדעי: Emberiza melanocephala) הוא ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים ואחד הגדולים במשפחה.

אורכו 16–18 ס"מ ומשקלו 28–33 גרם. זנבו ארוך. ראשו של הזכר שחור, ומכאן שמו. רוב גופו של זכר הגיבתון, לרבות גחונו, גרונו ועורפו, צהובים. גבו וזנבו ערמוניים. הנקבה אפורה עם פסים חומים. כמו שאר המינים במשפחה, הוא עף בלהקות גדולות כדי לחפש את המזון המועדף עליו - זרעים וגרגירי תבואה.

הגיבתון שחור-הראש מקנן בעיקר לאורך החוף המזרחי של הים האדריאטי. קיימות גם אוכלוסיות מקננות גדולות בסלובניה, איטליה, ואלבניה. מקנן גם בישראל ובאיראן. אזורי הקינון הצפוניים מגיעים עד סיביר. בחורף רוב הפרטים נודדים למערב ומרכז הודו[2]. הנדידה הארוכה ביותר שנמדדה על ידי טיבוע עומדת על 7,000 ק"מ. כמו כן תועדה נדידה של 1,000 ק"מ בשבעה ימים.

חי בגנים, כרמים וסבכי שיחים. ניזון מזרעים ומצמחים. עונת הרבייה היא ממאי עד יוני. הזכר בונה את קנו בשיחים צפופים. הקן מורכב מדשא, עלים, צמר ועשבים שונים. הנקבה מטילה 4–5 ביצים, והביצים נדגרות במשך 13–15 ימים על ידי בני הזוג לסירוגין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיבתון שחור-ראש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיבתון שחור ראש באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מגדיר הציפורים של ישראל - גיבתון שחור-ראש, באתר פורטל צפרות
ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.