גלגלי ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התעמלות גלגל בזוגות על הקרח, גביע טיסנקרופ, אאכן 2009
המתעמל הרלד גות בהתעמלות גלגל, אאכן 1996

גלגלי ענקגרמנית: Rhönrad) הוא ענף ספורט מסוג התעמלות, בו הספורטאים מופיעים ומתחרים בתרגילי התעמלות תוך כדי שימוש במכשיר ה"גלגל", בעזרת שילוב של כוח, טכניקה וגמישות. מקורו של הענף בגרמניה.

הגלגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלגל עשוי משני חישוקים שווים בגודלם, עשויים פלדה ומצופים בפי.וי.סי, ומחוברים זה לזה על ידי שישה חלקים שווים. ישנן שתי ידיות פנימיות, שתי ידיות צדדיות חיצוניות הנמצאות בצידי הגלגל, שני לוחות או קרשים אליהם מחברים רצועות עבודה, ושני שפרוצים. בנוסף ישנם שני חיבורים מיוחדים אליהם מתחברים לוחות העץ של הגלגל. כל המרחקים בגלגל הרוחב, והמרחקים בין החיבורים הם סטנדרטיים. הגלגלים מיוצרים בגדלים שונים המותאמים לגובהו של הספורטאי, ונעים בין קוטר של 1.30 מטר ועד ל-2.40 מטר, בהפרשים של חמישה סנטימטרים. גלגל של 1.30 מטר יתאים לספורטאי בן 6 שנים, וגלגל בגובה של 2.40 מטר יתאים לגברים בגבהים של 1.85 מטר ויותר.

מקצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלגל נמצא על שולי החישוקים על משטח ברוחב של שלושה מטר רוחב ובאורך של 23 מטרים. במשך התרגיל הכולל ארבעה עד שבעה "פסים", מבצע המתעמל אלמנטים שונים עם ובלי קישורים. בתחרויות מותר למתעמל לבצע שני סיבובים של הגלגל לכל כיוון. המתעמל יכול לבחור להישאר בצידו הפנימי של הגלגל או לצאת ממרכז הגלגל לאחר מינימום סיבובים הקבוע בחוקה. עבודה עם הגלגל בקו ישר מתחלקת לחמש רמות קושי של אלמנטים (O ,A ,B ,C ,D). הרמה הגבוהה ביותר היא D והמתעמל חייב לבנות תרגיל ובתוכו נמצאים 8 אלמנטים שונים. הניקוד וקושי התרגיל נקבעים על סמך מספר האלמנטים ורמת הקושי שלהם.

ספירלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלגל מסתובב על חישוק אחד (דומה למטבע המסתובב על השולחן), על-גבי משטח של 13 מטר על 13 מטר. במשך התרגיל מבצע הספורטאי תרגילים שונים. ספירלה גבוהה: הגלגל נמצא בזווית של כ - 60° מהקרקע - 2 סיבובים של הגלגל בספירלה גבוהה שווים תרגיל אחד - עם או בלי רצועות. ספירלה נמוכה: הגלגל נמצא בזווית של 30° מהקרקע 3–5 שניות של סיבוב הגלגל בספירלה נמוכה שווים לתרגיל אחד, ללא רצועות.

קפיצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיצות בגלגל מתבצעות כאשר הגלגל בתנועה על שני חישוקיו. עד העשור השני של המאה ה-21, בוצע תחום הקפיצות אך ורק על ידי גברים, אך מאז, בתחרויות בינלאומיות משתתפות גם נשים בקטגוריה זאת. כאשר ספורטאי מבצע את הקפיצה חייב להיות הגלגל בתנועה מתמדת עד לקפיצה עצמה בה הגלגל מאט, ומנקודת שיא הגובה מבצע הספורטאי את הקפיצה עצמה. המתעמל "זורק" את הגלגל, רץ לכיוונו, קופץ אליו ולאחר ממנו. גם בקטגוריית הקפיצות ישנה חלוקה לרמת קושי על-פי קטגוריות. קפיצות לדוגמה הן: סלטה קדימה/אחורה, קפיצת ראש/ידיים, ברגים ועוד.

זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ספורטאים המשתמשים בגלגל אחד ומבצעים תרגילים בישר או בספירלות, והאלמנטים הם אותם אלמנטים בניגוד לתרגיל ישר. תחום זה נהוג בהופעות בלבד.

הענף בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 הגיעה קבוצה מגרמניה לזכרון יעקב במסגרת חילופי נוער ספורט עם גלגל אחד. שלמה כהן קנה מהם את הגלגל והקים קבוצה בארץ בזכרון יעקב. אבי נהרי, משה בניזרי (בר-און) וניב לוי היו חלק מצוות המאמנים הראשונים בארץ. בהמשך הקים ווילי וקסלר מועדון נוסף בחיפה בשיתוף עם מחלקת הספורט של עיריית חיפה. בשנת 1987 נערך מופע גלגלים רחב היקף על ידי שלמה כהן בכינוס הפועל ה-14, אשר כלל 60 גלגלים.[1]

בישראל ישנם כיום כ-350 ספורטאים המתאמנים בהתעמלות גלגלי ענק. מועדוני הספורט המרכזיים בארץ נמצאים בזכרון יעקב, חוף הכרמל, קריית טבעון יקנעם עלית ובתמרת. קבוצות האימון בארץ מחולקות לפי גיל (הגילאים בענף 9–30) ורמה (מתחילים שנה ראשונה עד אליפות עולם). בענף ספורט זה הביאו ספורטאי הקבוצות הישגים טובים לישראל בתחרויות ובאליפויות עולם. אלוף ישראל החל משנת 2005 הוא עידו לביטוב.

באליפות העולם שנערכה בשיקגו בשנת 2013 זכו ספורטאי נבחרת ישראל לנוער ב-3 מדליות. אורי מילבאור זכה במדליית זהב בקטגוריית "ישר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מופע גלגלי ענק של הפועל זכרון יעקב ומעיין צבי בתוכנית "הופה היי" באכזיב משנת 1987., נבדק ב-2021-10-23