גלית ליס
 | |
| לידה | 28 במאי 1967 (בת 56) |
|---|---|
|
www | |
גלית ליס (נולדה ב-28 במאי 1967, י"ח באייר ה'תשכ"ז) היא כוריאוגרפית, מורה, מייסדת ומנהלת אמנותית של בית הספר ״גילה״ לתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בקיבוץ החותרים בשנת 1967. בשנת 1977 עברה המשפחה לקיבוץ בית העמק, אז החלה את לימודי הריקוד באולפן למחול בקיבוץ געתון, בניהולה של יהודית ארנון.
בשנת 1981 נסעה עם משפחתה לשליחות בת שלוש שנים בפרו והתגוררה בעיר טרוחיו ובלימה הבירה, שם רקדה בלט קלאסי בסטודיו של המורה Steela Puga[1], שהייתה תלמידתה של הרקדנית הקובנית Alicia Alonso.
בשנת 1984 חזרה עם משפחתה ארצה ועברה להתגורר בראשון לציון. ליס החלה ללמוד במרכז למחול ביכורי העיתים בתל אביב, וכן רקדה בלהקת המחול העירונית של ראשון לציון ״גוונים״, בניהולה של אילנה שגב.
בתום שירותה הצבאי פנתה ללימודים גבוהים באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, וכן רקדה בלהקת הסטודנטים של ירושלים בניהולו של דן בירון.
ליס בוגרת לימודי תואר ראשון B.Dance ותעודת הוראה מהאקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים (1992), תואר שני M.Mus במחול וקומפוזיציה מהאקדמיה למחול ע“ש רובין בירושלים (2007), וכן השתתפה בתוכנית ״אמנים לשינוי חברתי״ של בית הספר מוסררה לצילום מדיה ומוזיקה חדשה ע"ש נגר (2008).
חיה בזוגיות ואמא לשלושה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליס החלה את דרכה כיוצרת עצמאית במחול בשנת 2008, לאחר שנים רבות בהן לימדה מחול מודרני וקומפוזיציה, יצרה למגמות מחול ועסקה בניהול ארגוני מחול ואמנות.
ליס שימשה בתפקידי ניהול כרכזת המחול במרכז הקהילתי בית דני בשכונת התקווה בתל אביב (1995-1997), רכזת בית ספר למחול במרכז ביכורי העיתים בתל אביב (1998–1999), ובמתא"ן - מפעל תרבות ואמנות, שימשה כראש תחום מחול (2003–2005) וכרכזת מחול (2000–2002).
כרקדנית השתתפה ביצירה "שביר" מאת הכוראוגרפית נעה דר, עמה הופיעה בפסטיבל "הרמת מסך" בשנת 1993 ובגרמניה[2].
משנת 2008 ליס יוצרת עם נשים מבוגרות בגילאי 60–88 שאינן רקדניות (non-dancers), ויצירותיה מוצגות בפסטיבלי מחול בארץ ובעולם. כחלק מהאג'נדה האמנותית והחברתית שלה, היא מבקשת למתוח את גבולות הז׳אנר המחולי הבימתי מעבר לתפיסות ולסטראוטיפים המקובלים בחברה, ולנסח מחדש את הרלוונטיות של כל גוף באשר הוא. היא פועלת ליצירת מרחב אמנותי לנשים בגיל השלישי, ולקידום הרעיון של חיים בחברה המאפשרת התפתחות ומימוש עצמי בגוף בוגר.
הצטרפה כחברה בעמותת הכוריאוגרפים בשנת 2009.
גילה – בית ספר לתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליס היא היוזמת והמנהלת של בית ספר "גילה" בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר, במסגרתו היא מפתחת את "שפת גילה" – מתודולוגיה ייחודית לעבודה עם הגוף הבוגר דרך חקירת האסתטיקה הפיזיולוגית הייחודית שלו. זוהי עבודה בעלת עקרונות סומטיים וקינסטטיים, המבקשת למצוא דרכים לשכלול תנועתי, זיכרון של תנועה בודדת ושל רצפים תנועתיים. החקר התנועתי מגיע מתוך איתור איכויות תנועה ספציפיות ו"מופעי גוף גנריים" המשקפים מגבלות גופניות. המודעות למגבלות מאפשרת שיפור ושכלול היבטים פיזיולוגיים.
בית הספר הוקם בעקבות המופע הראשון שיצרה ליס עם נשים מבוגרות בשנת 2008 שנקרא "גילה", בעקבותיו התקבלו פניות רבות של נשים שציינו כי הן רוצות לרקוד אך אינן מוצאות מסגרת מתאימה לגילן. בשנת 2009 ליס יזמה את סדנאות "גילה" בתנועה ואמנות הבמה לנשים בגיל הבוגר, שעם השנים הפכו לבית ספר "גילה" הפועל כיום במרכז קהילתי צהלה בתל אביב. לבית הספר מגיעות נשים מכל הארץ בגילאי 50–88, רובן ללא כל רקע בריקוד. במהלך השנים נוצרה קהילה של נשים שהמשותף להן היא התשוקה לרקוד, סקרנות למחקר גוף ולתהליכי יצירה[3][4].
ליס מוזמנת להרצות ולהעביר סדנאות ברחבי העולם על עבודתה עם הגוף המבוגר ועל המתודולוגיה של שפת "גילה" לגוף הבוגר[5][6][7][8][9][10].
שפת "גילה" – עקרונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לעבוד עם מה שיש – הקשבה לגוף ולמגבלות הפיזיות הנולדות עם השנים, ומינופן לצורך פיתוח השפה התנועתית והבימתית.
- מחקר גוף – עבודה אישית של כל משתתפת על פי הקצב האישי שלה. העבודה נעשית דרך "אימפרוביזציה חוקרת" בעקבות הצעות שניתנות בשיעור על ידי המורה, לפיתוח והעשרת השפה התנועתית של כל משתתפת.
- נוכחות פרפורמטיבית – נוכחות הגוף במרחב מתוך עבודה על "איכות תנועה" רב שכבתית הכוללת: התכווננות (Attention) – הגוף כחומר; כיוון (Direction) – הגוף ביחס למרחב; כוונה (Intention) – הלך הרוח, הדיבור הפנימי; ודינמיות.
- עוגנים תנועתיים – מושג מתוך "שפת גילה" העוסק בגוף כחומר דרך שימוש בדמיון, דימויים, תחושה והחושים השונים.
- מי אני – עיסוק בחומרים ביוגרפים הקשורים לעולמן הפנימי והאישי של המשתתפות ועיבודם לבמה.
- מחקר גוף בשילוב תהליך יצירה – חיבוריות של כל האלמנטים הנלמדים בשיעור. זהו תהליך אישי המאפשר העמקה של החומר הנלמד, תוך שימוש בשפה המארגנת אותם לכדי רעיון. תהליך זה מאפשר שכלול תנועתי, העמקת ידע ופיתוח מחשבה יוצרת.
- שילוב השפה האמנותית עם עקרונות הפלסטיות של המוח – עבודה תנועתית הכוללת גישה סנסורית, מוטורית וקוגניטיבית.
מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ACTING OUR AGE – קו-פרודוקציה של גלית ליס (ישראל) ויעל פלכסר (אנגליה), עלתה בבכורה באנגליה ובישראל בשנת 2023[11]. על היצירה: בפרויקט משתפים פעולה רקדנים ופרפורמרים מאנגליה ומישראל בגילאים שונים (26–76), אשר מקיימים מרחב משותף של שיח על החוויות שעיצבו את זהותם האישית והמקצועית.
- כחולות / Blue Zone (עם אורית גרוס) – בכורה במסגרת פסטיבל ישראל 2020 בניהולו האומנותי של איציק ג׳ולי הבכורה והפסטיבל התקיימו במהלך מגפת הקורונה[12][13][14][15]. על היצירה: בכחולות, אנסמבל של 13 נשים בגילאי 65–80 מציבות את העבר וההווה זה לצד זה. מתוך התפרקות של רעיונות קולקטיביים ולצד תנועתיות המאתגרת את הגוף המבוגר עולות שאלות בנוגע לנאמנות, לזהות, לגוף, למקום ולבית. הרקדניות חושפות את הביוגרפיה הקבוצתית שחקוקה בגופן וקשורה ברעיונות חברתיים-לאומיים ובאתוס הציוני שלרגליו התחנכו, ובו בזמן פורמות אותה ומפנות מקום לארוס ולגוף האישי[16][17][18][19][20].
- GO (עם אורית גרוס) – בכורה בשנת 2017 במרכז סוזן דלל בתל אביב. היצירה הופיעה במרכז סוזן דלל וברחבי הארץ, וכן בפסטיבל הבינלאומי למחול TANZ-THEATRE[21] בהנובר, גרמניה[22][23]. על היצירה: GO הוא מניפסט לגוף הבוגר! במהלכו נעים זה לצד זה טייס קרב, בלרינה, וגוף נשי מבוגר. מתוך יחסים שנבנים ונפרמים בין הדימויים לבין הגוף הפיזי, עולות שאלות על נוכחות, רצון חופשי, כפייה והשתלטות[24][25][26][27].
- 557 – בכורה במסגרת פסטיבל ״הרמת מסך״ 2014 במרכז סוזן דלל, ניהול אמנותי איציק ג׳ולי[28][29][30][31]. על היצירה: בעולם בו נבחנות מחדש מוסכמות אמנות המופע, העבודה מבקשת להניח את הגוף המבוגר והיומיומי - המבצע פעולות פשוטות שאינן מצופות מנשים בגיל הבוגר, כערך אסתטי העומד בפני עצמו, אשר משרת את רוח היצירה ושפתה.
- אשת חיל (עם איריס נייס הדר) – בכורה במסגרת פסטיבל ״בין שמים לארץ״ 2012, בניהולם האמנותי של רונן יצחקי ודניאלה מיכאלי[32]. על היצירה: היצירה נוגעת בהיבט האוניברסלי של האישה החיה בתוך מרחב אישי וחברתי. סעודת השבת והמסורת היהודית מייצגות את המסגרת המאורגנת והמובנת אשר ניתן גם לפרקה.
- צילה – בכורה בשנת 2012 במרכז סוזן דלל בתל אביב[33][34] .על היצירה: מופע בינתחומי המהלך על חבל דק שבין הדוקומנטרי לאמנות הבמה. מבוסס על סיפורה של צילה חיון, אישה באמצע חייה שנפצעה אנושות ושבה אל החיים.
- גילה – בכורה במסגרת פסטיבל אישה 2008, בניהולה האמנותי של ריבי פלדמסר ירון[35][36][37][38][39]. על היצירה: המופע עוסק בחיים דרך משקפי הזיקנה. זהו המופע הראשון של ליס עם נשים מבוגרות ״לא רקדניות״, והשתתפו בו תלמה דים, פרופ׳ רות בן ישראל – כלת פרס ישראל לחקר המשפט, השחקניות חנה ריבר, מרים גבריאלי ומירי לרמן באר. תהליך העבודה על היצירה גילה תועד בסרטו הדוקומנטרי של הבמאי עופר ינוב, פלטשקעס[40]. הסרט הוקרן בפסטיבל דוקאביב 2011, בסינמטקים שונים, בטלוויזיה ובפסטיבלים לקולנוע ברחבי העולם.
פרויקטים קהילתיים ותערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- I'm Here – מהלך פרפורמטיבי עם נשים מאזור Vysočina בצ׳כיה ונשים מישראל. הפרויקט נעשה בשיתוף עם המרכז לפיתוח כוריאוגרפי SE.S.TA ועלה בבכורה בצ׳כיה - לראשונה בפסטיבל KoresponDance 2022[41][42][43][44] ובגרסתו השנייה במסגרת ה -Prague Quadrennial 2023[45].
- טוות / Weaving – מהלך פרפורמטיבי עם נשים מבוגרות מישראל ומגרמניה, בכורה בתיאטרון Theatre DansArt בבילפילד, גרמניה, בדצמבר 2022[46].
- BALANCE - סדנה ומופע מסכם לנשים מבוגרות במסגרת פרויקט סדנאות אמן ב־DanSArt Theatre בבילפילד, גרמניה[47].
- החזירו לנו את התרבות - בית ספר "גילה" באקט מחאה בעקבות סגר הקורונה, ספטמבר 2020[48].
- יופי אין סופי – פריחה, תנועה והזמן החולף – תערוכה בגלריית הקצה - המרכז לאמנות תרבות וחברה בגליל, נהריה, אוצרת: לי רמון, 2009[49]. במסגרת התערוכה הוצגו תמונות סטילס של הצלם אלי פסי ווידאו דאנס של אמן הווידאו ניב משה בן דוד מתוך המופע גילה.
- נגישות – תערוכה של קבוצת 'אמנים לשינוי חברתי', אוצר: גבי יאיר, 2008. במסגרת התערוכה הוצג ווידאו דאנס של אמן הווידאו ניב משה בן דוד וגלית ליס מהמופע גילה.
פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2022 זכתה ליס בפרס רוזנבלום לאומנויות הבמה של עיריית תל אביב-יפו, לאמנים בעלי הישגים מבטיחים[50]. באותה השנה גם נבחרה כאחת מגיבורי השנה של קשת ומפעל הפיס[51].
בשנת 2008 קיבלה את אות יקירת גמלאי ישראל, מטעם הסתדרות הגמלאים בישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלית ליס
- ביה״ס גילה לגוף הבוגר ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על הרקדנית Stella Puga, באתר EcoRed
- ^ "שביר״ מאת נעה דר, באתר יוטיוב
- ^ בלה רובין, "Galit Liss on Dance “If you can breathe, you can dance” , מחול עכשיו, פברואר 2022
- ^ אודות פרויקט גילה, באתר The Platform
- ^ Art in Health Conference, vize tanze- professional dance network, Brno, Check Republic, vize tance
- ^ TOOL OF EMPOWERMENT Creative Think Thank , Tanz Bremen Germany , 16.5.23
- ^ Yes manifesto for the elderly body, Creating communities through GILA project, Dance Vision Organization, Czech Republic , vize tance, 22.9.22
- ^ Intergenerational Dance, Session NR3, Ceren Oran Moving Borders, Munich,Germany , tanznetz, 28.10.22
- ^ " Brain Body Cognition ", Harvard Medical School , Movement 2018, nova publishers, 27.7.18
- ^ גלית ליס ותלמה דים בראיון בפודקאסט של ארגון אי"ב, באתר יוטיוב, 16.2.22
- ^ - על היצירה Acting Our Age, באתר Flexer & Sandiland
- ^ טריילר היצירה ״כחולות״, באתר יוטיוב
- ^ על היצירה ״כחולות״, באתר פסטיבל ישראל
- ^ יובל סער, כחולות: הבנתי שהגוף שמענין אותי לעבוד עימו הוא דווקא הגוף המבוגר, הלא מיומן, באתר פורטפוליו, 21 ביוני 2022
- ^ ORI J. LENKINSKI, Blue Zone to premiere at Israel Festival next month, Jerusalem Post, AUGUST 2020
- ^ עידית סוסליק, נופים אנושיים של חמלה ופיכחון, באתר העין העכשווית
- ^ רן בראון, מופעי המחול בפסטיבל ישראל חותרים תחת הדעות הקדומות שלנו על מהו גוף תקין, באתר הארץ, 16.9.2020
- ^ ג'וי ברנרד, ״כחולות: איך לפרק את הגוף הציוני הנשי וללדת אותו מחדש , באתר פורטופוליו, 24.7.21
- ^ גלית ליס, במופע המחול שיצרתי, אין מחסומים של גיל. התנועה היא לכולן, באתר טיים אאוט, 28 ביוני 2021
- ^ יואב בירנברג, "אני מקווה שהקהל שרואה אותי רוקדת, שוכח מזה שאני בת 80", באתר ידיעות אחרונות, 11.9.20
- ^ תוכניית הפסטיבל 2019, באתר tanztheater-international
- ^ טריילר היצירה GO, באתר יוטיוב
- ^ כתבה ב״אולפו שישי״, באתר יוטיוב
- ^ Idit Suslik, Do You Think Combat Pilots Have Haemorrhoids? Challenging masculine heroism through ageing feminine corporeality", Performance Research, 2019
- ^ דנה שלו, הקשישות לטיס, באתר ערב – רב
- ^ ORI J. LENKINSKI, PUTTING THE ‘GO’ IN GOLDEN AGE, JERUSALEM Post, DECEMBER 2017
- ^ Jennifer Greenberg, Ready, set, GO!, TimeOut Israel, March 2018
- ^ טריילר היצירה 557, באתר יוטיוב
- ^ ענת זכריה, תנועה של גוף מבוגר, באתר הבמה
- ^ טל לוין, הרמת מסך 2014: להתראות ריקוד, שלום פרפורמנס, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2014
- ^ גבי אלדור, הרמת מסך 2014, באתר יומני המחול
- ^ תוכנית הפסטיבל, באתר בין שמיים וארץ
- ^ טריילר היצירה "צילה״, באתר יוטיוב
- ^ בילי מוסקונה לרמן, הכאב הוא מאוד בודד, באתר בנוגע לרגש-עמותת נט״ל, אפריל 2013
- ^ טריילר היצירה ״גילה״, באתר יוטיוב
- ^ על פסטיבל אישה, באתר הבמה
- ^ מרית בן ישראל, סבתא, תרקדי, תרקדי, באתר עיר האושר, יולי 16, 2009
- ^ מרב יודילביץ׳, פסטיבל משלך, באתר ynet, 05.02.08
- ^ גלית ליס, הרהורים ומחשבות בתהליך היצירה על המופע "גילה", באתר יומני המחול, דצמבר 2011
- ^ על הסרט פלטשקס, באתר Go2Films
- ^ תוכניית הפסטיבל, באתר korespondance
- ^ LUCIE KOCOURKOVÁ, KoresponDance 2022 (3): Okna do duší a bílá v pohybu – tančit může kdokoli a cokoli, OPERA+, 20.07.2022
- ^ KORESPONDANCE, WHERE PERFORMING CORRESPONDS WITH PARTICIPATING, Tanecnie Actuality, 17. 8. 2022
- ^ IZRAELSKÁ UMĚLKYNĚ GALIT LISS: „OTEVÍRÁM TANEČNÍ UMĚNÍ ZRALÝM ŽENÁM“, Taneci Actuality, 1. 6. 2022
- ^ I'M HERE II / GALIT LISS, PQ
- ^ DIE KETTE, DansArt
- ^ תוכניית האירוע
- ^ החזירו לנו את התרבות!, באתר הבמה, 04/11/2020
- ^ סמדר שפי, יופי אין סופי ותערוכה בינונית, באתר הארץ, 09 בינואר 2009
- ^ מידע על פרס רוזנבלום 2022, באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ גיבורי השנה 2022, באתר מאקו