דניאלה מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דניאלה מיכאלי (נולדה ב-1952) היא כוריאוגרפית, במאית תיאטרון ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלי נולדה וגדלה ברחובות. למדה ריקוד, נגינה בפסנתר ופיתוח קול מילדות. למדה בין השאר אצל דליה חרל"פ, עליזה שדה, דבורה ברטונוב, מיה ארבטובה ורינה שחם, בסטודיו בת דור ועם להקת בת שבע. היא בוגרת תיכון דה שליט בעירה. בתחילת 1971 התגייסה לצה"ל[1] ושירתה בצוות הווי של חיל האוויר.

הכשרה מקצועית ותחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדה בפריז בבית הספר להכשרת מורי ריקוד והתעמלות הרמונית – Ecole Irène Popard, 1970.

רקדה בלהקה הקאמרית למחול מודרני בהדרכת הכוריאוגרפיות רינה שחם ורוני סגל[2]. סיימה תואר ראשון בתיאטרון בשנים 1977-1974 בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. בקיץ 1973 עברה השתלמות אצל הכוריאוגרף ג'יימס וורינג באוניברסיטת בפאלו, סטייט יוניברסיטי ניו יורק. למדה שיעורים פרטיים וקבוצתיים בטכניקות פלדנקרייז, אלכסנדר, שיטת פאולה ושיטת בייטס. ב-1976 עברה סדנת תיאטרון עם ג'ו צ'ייקין במשכנות שאננים. הופיעה כפנטומימאית בתוכנית "קלפים" של יורם בוקר[3] ולהקת "מיני מיים" במסגרת תיאטרון חיפה (1977).

עבודתה הראשונה של מיכאלי ככוריאוגרפית הייתה על המחזה "קריזה" מאת איציק ויינגרטן ויהושע סובול, בבימוי נולה צ'ילטון בתיאטרון חיפה (1976). בהצגת "קריזה" מיכאלי גם רקדה וגם שיחקה בהצגה[4]. ב-1977 הייתה עוזרת במאי של רנה ירושלמי שעשתה כוריאוגרפיה ליצירת המחול "הדיבוק" במסגרת להקת בת שבע. דניאלה מיכאלי הייתה חברה ב"קבוצת הפרויקט" של תיאטרון חיפה קריית שמונה בהדרכתם של פרופ' נולה צ'ילטון ועודד קוטלר. לפרויקט השתייכו באותה עת גם חוה אורטמן, ארנון צדוק, דליק ווליניץ, איציק ויינגרטן, עפרה ויינגרטן, אורי חכמון, אלברט (בבר) עמאר ואירית בן-צור. דניאלה מיכאלי שיחקה, עיצבה את התנועה והדריכה בריקוד ובתנועה במסגרת "קבוצת הפרויקט" בקריית שמונה[5] ובתל אביב עד 1990, בין השאר בהצגות "ערב של אגדה", "אופניים לשנה"[6], "נעים"[7], "סופ-משחק בקרית-גת", "שייקספירימנט" ו"סורגים".

ב-1990 עברה קורס לכוריאוגרפים ומוזיקאים מקצועיים בהדרכת מרק קופיטמן ורוברט כהן (אנגליה), במרכז סוזן דלאל. בנוסף לקחה חלק בסדנאות שונות לאורך השנים, ביניהן: קורס דרמה ותרפיה בהנחיית דיאנה ג'יראלדה (ארצות הברית). ב-1997 עברה סדנת פסיכודרמה בהנחיית חנן שניר. ב-1999 עברה סדנת טאי צ'י, סדנת בייטס ואלכסנדר בוויילס, אנגליה, ומספר סדנאות במסגרת סדנאות הבמה. משנת 1977 עושה עבודות כוריאוגרפיה בתיאטראות שונים בישראל, בטלוויזיה, בקולנוע ובאופרה.

בקולנוע עיצבה תנועה לסרטים "החולמים (סרט)" (1988) ו"ללקק ת'תות" (1992), בבימויו של אורי ברבש, שאת התסריט להם כתב בני ברבש, (הסרט החולמים נכתב יחד עם פרופ' ערן פרייס). שיחקה בסרטה של מיכל בת אדם "מאיה" (2010).

עבדה עם זמרים על עיצוב תנועה בהגשת שיר במופעים ובטלוויזיה. בטלוויזיה עיצבה תנועה לתוכניות: "החיים על פי י' שוורץ" (עם שלמה בראבא), "צפיר הנפש" (עם טוביה צפיר), "מוצ"ש" (עם ספי ריבלין), "רק בישראל". עשתה כוריאוגרפיה ושיחקה בתוכנית הטלוויזיה "מתגלגלים". העמידה שירים לחוה אלברשטיין, טל אמיר ומיקי קם. העניקה ייעוץ אמנותי לשתי תוכניות עבור פסטיבל ישראל לאחינועם ניני. ביימה את התוכנית של "טררם", מיסודו של המוזיקאי דורון רפאלי.

הופיעה כפנטומימאית בפסטיבל הפנטומימה הראשון בישראל שהתקיים בקרית שמונה ב-1979. ביימה את טקס פרסי אקו"ם נוצת הזהב 1997. ביצעה עבודות לתיאטרון בהן שילבה משחק, מוזיקה וריקוד כגון "ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר" - הצגת יחיד על פי שירי משוררות בפסטיבל עכו של 1985[8], ו"שלאף שטונדה" - הצגת יחיד על פי ספרה של יהודית קציר בבמוי יורם פאלק, שזכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו 1991.

שיחקה בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, בבימויה של נולה צ'ילטון, שהציגה בפסטיבל עכו 1995. שיחקה בהצגה "הסתברות" מאת תמר שחף, בבימויו של רועי הורוביץ בתפקיד נועה גיל, שהציגה בתיאטראות בית ליסין ותמונע, 1999. השתתפה כשחקנית ורקדנית בתוכניות טלוויזיה רבות, ביניהן "שמיניות באוויר", "מתגלגלים”, "כן לציפור", "קשר משפחתי" ובסרט טלוויזיה על המשוררת לאה איילון.

כבמאית ביימה בין השאר את המחזה "הקץ של העץ" מאת יענקל'ה יעקובסון, שזכתה בשמונה פרסים להצגה "הקץ של העץ", בכלל זה פרס הבימוי לדניאלה מיכאלי, פסטיבל חיפה להצגות ילדים, 1996. ביימה את האופרה קאמרית "הגילגול" מאת רון וידברג שזכתה בציון לשבח בפסטיבל עכו 1996, בה שיחקו יובל זמיר, אלי גורנשטיין, טל עמיר, רובין ויזל קפסוטו וששי קשת/יהויכין פרידלנדר. ביימה את "הסערה" מאת שייקספיר באוניברסיטת תל אביב; ביימה את "הכבש השישה עשר" בתיאטרון אורנה פורת, 2005, ביימה את "פצפונת ואנטון", מאת אפרים סידון על פי אריך קסטנר, שעלה בתיאטרון אורנה פורת 2004 ו-2006, ביימה את "סיפור פשוט" על פי עגנון בתיאטרון חיפה 2009. יצרה את הכוריאוגרפיה "אני אשתגע" ללהקת "קול ודממה" של משה אפרתי (1995). ביימה ועשתה כוריאוגרפיה למחזות רבים שכתב אפרים סידון. ביימה את הפסטיגל בשנת 1996.

ביימה את הצגות יחיד של נעם מאירי, ("מומיק" על פי דוד גרוסמן), חוה אורטמן ("מה בעניין שמחה יחזקאל?"), גיל אלון ("מים" על פי מרוז'ק), דבורה ברטונוב ("עם כיבוי האורות") ו"חשבונית הנפש" של משה איבגי על פי טקסט של דני הורוביץ.

לימדה תנועה לתיאטרון בבית הספר לאמנויות תל אביב. לימדה תנועה וריקוד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הדריכה תנועה לזמרים בבית הספר רימון למוזיקה ובאופרה הישראלית החדשה. ביימה והדריכה שחקנים בבתי ספר למשחק. הדריכה תלמידים ומורים במסגרת מת"ן ומיל"ב. הייתה חברה במדור למחול של המועצה לתרבות ואמנות, חברת הוועדה האמנותית של חשיפה בינלאומית במחול וחברת הוועדה האמנותית של התיאטרונטו משנת 2012.

ניהלה את פרויקט המחול "הרמת מסך" 1995-1994. בשנים 2004-2000 מנהלת אמנותית של פסטיבל חיפה להצגות ילדים. בשנים 2008-2005 מנהלת אמנותית פסטיבל עכו. בשנת 2010 הייתה המנהלת האמנותית של פסטיבל אישה בחולון. לקראת סוף שנת 2018 תעלה בצוותא הצגה בבימויה מאת איש התיאטרון והמטפל בגשטלט ואמנויות אביאל הדרי.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלה מיכאלי הייתה נשואה למוזיקאי ישראל בורוכוב (אנסמבל "מזרח מערב", ממייסדי להקת "הברירה הטבעית"), להם שני ילדים[9], נגני ג'אז, מלחינים ומעבדים: אברי בורוכוב, קונטרבסיסט ואיתמר בורוכוב, חצוצרן. בן זוגה הנוכחי הוא הפיזיולוג אבי לבנת.

בני דודיה הם המוזיקאים יובל וגיל דור. אביה, הכימאי פרופסור יצחק מיכאלי, עבד במכון ויצמן. אמה, מרים מיכאלי, מניצולי רכבת ההצלה של ישראל קסטנר, עבדה כספרנית במכון ויצמן ועוסקת בהוראת שיטת אלכסנדר. כילדה הרבתה לבקר עם הוריה במקומות שונים בעולם, שם התוודעה לסגנונות שונים ומגוונים של מחול ותיאטרון.

עבודות בהן באה לידי ביטוי שפתה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה מתאפיינת בבחירת טקסטים מסוגננים (שירה או פרוזה) ומתומצתים, שילוב של תנועה, טקסט ועבודה מוזיקלית; ברובם יש מרכיב של story-telling.

ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר

תיאטרון תנועה בביצוע דניאלה מיכאלי, אותו יצרה אותו על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ובעיקר יונה וולך. המופע עוסק בעולם נשי פנימי. בכורה בפסטיבל עכו בספטמבר-אוקטובר 1985[10].

עמנואל בר-קדמא כתב על המופע בידיעות אחרונות:

"לו הייתה ידו של הגורל רכה קצת יותר הייתה גם יונה וולך עולה אמש על הבמה וקדה קידת-תודה בצידה של דניאלה מיכאלי, שקראה להצגתה "ססיליה, קריסטינה, קורנליה וכל השאר", על שם גיבורות שיריה של וולך. אבל המשוררת לא הייתה שם, וההצגה היפה הייתה למעין מצבה לזכרה של יונה וולך ז"ל שהלכה לעולמה השבוע.

זהו כמעט כל הטקסט בהצגה : שירים של יונה ושיר של דליה רביקוביץ ועוד שיר של לאה גולדברג. מסגרת לערב, שדניאלה מיכאלי ממלאת אותו. גוף, תנועה וקול. אומנית בחסד, עושה הכל במידה הנכונה. מחליפה דמויות במעברים רכים. הנערה הרומנטית הופכת אשת קריירה, העיניים הכמהות מתחדדות למבטים מדיפי סקס קר, שאפתני. והנה הדמות הופכת עקרת בית מרושלת וכעת היא אשה מתקופה אחרת. היא רוקדת פלמנקו מרוחק, חוזרת אל המצוקה המוכרת של האשה, המכה את הבן שלא נולד לה, אבשלום ששערו נאחז בדפנות רחמה.

ההצגה הזאת נותנת את הכל, שאפשר כי יינתן לדימוי הנשי." [11]

בעקבות ההצלחה, הוזמנה מיכאלי להעלות את ההצגה בבית לסין[12].

בואי בואי מותק בואי בואי

מיכאלי יצרה וביימה ביחד עם הכוריאוגרפית והרקדנית אליס דור-כהן, על פי טקסטים אישיים ושירי לאה איילון. שרו ורקדו, עוסק ביחסים בין נשים. בכורה בפסטיבל עכו 1990. אליקים ירון כתב על העבודה במעריב:

"... במקרה של דניאלה מיכאלי ואליס דור-כהן, הגבול בין שחקניות ורקדניות מאוד נזיל כאן, וזה כוחן העיקרי ...מופע תיאטרוני, שהרקדניות המבצעות אותו מעניקות לו איכויות נוספות... נשיות היא שם המשחק. במנטליות, בחן, בגעגועים, בקשיים, באווירה, בנוכחותו של הגבר (שכמובן אינו מופיע על הבמה). וזה גם סוד הקסם שלהן... פרק בפני עצמו הוא ההומור שלהן: ישיר, גלוי, פשוט וכובש." [13]

שלאף שטונדה

עיבוד של יורם פאלק (שגם ביים) ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר. זוהי מונודרמה על חווית הנעורים לעומת הזמן שחולף וההזדקנות. חווית הנעורים מתוארת באמצעות סיפור אהבתם של הילדה ובן דודה בחופשת קיץ בבית סבם וסבתם שעל הר הכרמל. ההזדקנות באה לידי ביטוי בהלווייתו של הסבא, שהיה דמות מרכזית בחיי הגיבורים. הקיץ חולף, האהבה נעלמת, מגיע החורף ועמו הזיקנה, הפנים הדהויים והשיער המאפיר.

הציגה בתיאטרונטו השני, ב-1991. זוהי הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי שזכתה במקום הראשון בתיאטרונטו, ביחד עם אירנה סלזניובה. זו הפעם הראשונה שעשתה כמבצעת משהו שהעיקר שבו הוא טקסט ולא תנועה. בנימוקי חבר השופטים (אהוד מנור, חנה מרון וציפי פינס) נכתב:

"לשחקנית דניאלה מיכאלי בהצגה "שלאף שטונדה", על פי סיפור של יהודית קציר.

בשילוב מעולה של טקסט ותנועה, מצליחה דניאלה מיכאלי לצקת חיים בדמויות שאינו מופיעות על הבמה, אך קיימות עליה בכל עצמתן.

זה תיאטרון יחיד ההופך כבמטה קסמים לתיאטרון רבים, חם מעורר הזדהות ועל הקסם הנדיר הזה הוענק פרס ראשון לדניאלה מיכאלי."

ההצגה רצה בתחילה בבית ליסין ואחר-כך כהפקה פרטית של אירית נאמן, רצה במשך כשלוש שנים כ-250 פעמים. הוזמנה להעלותה מחדש בתיאטרונטו 2012 ומאז מופיעה בה בקפה תיאטרון הקאמרי וברחבי הארץ.

הקץ של העץ

סיפור בחרוזים מאת יענקל'ה יעקובסון אודות ינשוף אינטלקטואל ועורב קשה יום המנהלים ריב שכנים על עץ משותף. זהו משל חברתי סאטירי. בהצגה שיחקו אורי הוכמן, עמי סמולרצ'יק, ניר רון ויהויכין פרידלנדר.

ההצגה גרפה שמונה פרסים בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 1996, בכלל זה פרס הבימוי לדניאלה מיכאלי. נימוקי חבר השופטים היו:

"ההצגה "הקץ של העץ" הינה דוגמא מצוינת לעבודה בה מתחברים מרכיבים שונים לידי יצירה מקורית, תוססת ומשעשעת המבטאת באמצעות משל - שיש בו מין הסמוי ומין הגלוי – אמיתות על הוויתנו הישראלית. מחזה שנון וכתוב היטב של יענקל'ה יעקובסון העושה שימוש עכשווי ומדויק בשפה העברית, חובר לעבודת בימוי מבריקה של דניאלה מיכאלי, מבוצע על ידי ארבעה שחקנים מוכשרים ומסורים המעצבים דמויות שונות בסגנון מדויק, מלא חן והומור, וגורמים במשחקם לעונג אמיתי... כל אלה יוצרים הרמוניה של תיאטרון במיטבו השובר את החיץ בין ילדים למבוגרים, ומאפשר לכולם ליהנות מהצגה טובה מצחיקה וחכמה."

שירת העצבים

קברט סאטירי מאת אפרים סידון בבימויה של מיכאלי, שזכה בפרס התיאטרון הישראלי להצגת הבידור לשנת 2008. ההצגה הועלתה לראשונה כבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים והמשיכה ורצה בצוותא. משחקות בו שש שחקניות בוגרות הסמינר ופסנתרנית. המופע מותח ביקורת על תופעות שונות שבעוכרי החברה הישראלית של שנות האלפיים, כגון ילדים רעבים, תאונות דרכים ונשיא שטוף זימה. במופע מוצג מבחר שירי ארץ ישראל בהגשה שונה. בין השירים "חורף 73" מאת שמואל הספרי, "אלף בית" ו"אצלנו בחצר" מאת נעמי שמר, "לא נפסיק לשיר" מאת חיים חפר ו"פתאום עכשיו" מאת תרצה אתר.

כשהאוניה שוקעת

רעיון, בימוי וכוריאוגרפיה: דניאלה מיכאלי. כתיבה ופזמונים: זאב שצקי, מוזיקה: רויטל מונטה. סיפור שקיעת הטיטניק "האוניה שלא טובעת", סיפורם של מי שביהירותם האמינו שכסף או פלאי הטכנולוגיה, מספיקים כדי לחמוק מהגורל. הטייקונים שקפאו באוקיינוס האטלנטי כשבבטנם שמפניה וקוויאר... התזמורת שהמשיכה לנגן עד הסוף... קריאת SOS הראשונה בהיסטוריה... השרירות האכזרית של הטבע שבמהלומת קרחון אחת שמה קץ לשאיפותיהם ולעתידם של אלפים.

עלתה לראשונה עם תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב במסגרת פסטיבל עכו 1992 ובגרסה שנייה עם תלמידי ניסן נתיב 2010 כהצגת שנה ג', המשיכה בצוותא כהצגת פרינג' וזכתה בצוותא בשני קיפוד הזהב 2012, על עבודה קבוצתית ועיצוב תלבושות (מורין פרידמן).

צבי גורן כתב על ההצגה באתר הבמה:

"הצגה רעננה ומרתקת ברעיונות שופעים המרכיבים את סיפור הטביעה הקולוסלית, תנועה מעוצבת לפרטי פרטים, טקסטים ושירים מדודים היטב, עיצוב מדויק וחי מאוד של הדמויות הרבות. חמישים דקות של פיוט בימתי שיודע להשתמש בהומור טוב כדי לספר סיפור השט על גלים של חדווה אל סופו הטראגי." [14]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות אותן ביימה ולהן עיצבה את הכוריאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי מלחין/עורך מוזיקלי תיאטרון שנת הפקה/ שנות הצגה
שדות ירוקים (מופע מוזיקלי) גרסאות כיסוי לג'ואן באאז, ארבעת האחים, המשחרים, בוב דילן, ברל אייבס, לאונרד כהן ועוד צביקה כספי א.ק. 13 וטדי הפקות 1984
ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר (תיאטרון תנועה בביצוע דניאלה מיכאלי) דניאלה מיכאלי על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ויונה וולך ישראל בורוכוב בכורה בפסטיבל עכו 1985
ציפור הנפש עיבוד של רחל שיין ארגמן, דניאלה מיכאלי-בורוכוב ומיכל ורד לספרה של מיכל סנונית ישראל בורוכוב אביב גלעדי ואלי מנטבר 1986
הערב מחזבל (קברט סאטירי עם טוביה צפיר, מיקי קם, אסנת וישינסקי ומומי לוי) אפרים סידון הועלה לראשונה במסגרת פסטיבל ישראל סוף שנות השמונים
מר זוטא ועץ התפוחים צביקה קורמן על פי ספרה של אורית רז דורי בן-זאב נאוה הפקות ראשית שנות האלפיים
בואי בואי מותק בואי בואי דניאלה מיכאלי ואליס דור-כהן על פי טקסטים אישיים ושירי לאה איילון פסטיבל עכו 1990
עורכים בקרקס (בביצוע מיקי קם ואבי פניני) שלמה משיח סינמטק תל אביב 1992
כשהאניה שוקעת זאב שצקי רויטל סלומון מונטה בפעם הראשונה החלה כהצגת סיום של תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב והמשיכה בפסטיבל עכו, בפעם השנייה החלה כהצגת סיום של תלמידי ניסן נתיב והמשיכה בצוותא 1993, 2012-2010
מומיק על פי מומיק מאת דוד גרוסמן עדי רנרט תיאטרונטו, הצגת יחיד של נעם מאירי 1993
מים על פי סלאבומיר מרוז'ק ישראל בורוכוב הצגת יחיד בביצוע גיל אלון
מה בעניין שמחה יחזקאל? (מונודרמה של חוה אורטמן) אורן נאמן, חוה אורטמן ודניאלה מיכאלי רויטל סלומון מונטה תיאטרונטו 1994
עם כיבוי האורות מחול לדבורה ברטונוב לרגל יום הולדתה השמונים עיצוב פסקול: אלכס קלוד פרויקט "הרמת מסך" 1994
שכל זה לא יצא מכאן על פי ז'אק פרוור רויטל סלומון מונטה סטודיו למשחק ניסן נתיב 1995
הגילגול (אופרה קאמרית מקורית) רון וידברג (על פי הסיפור "הגילגול" מאת פרנץ קפקא) רון וידברג פסטיבל עכו 1996
הקץ של העץ יענקל'ה יעקובסון רויטל סלומון מונטה פסטיבל חיפה להצגות ילדים 1996
פינוקיו קרלו קולודי בנדה הפקות חנוכה 1997
הסערה ויליאם שייקספיר שוש רייזמן תיאטרון אוניברסיטת תל אביב 1998
המגילה שנשתכחה דניאלה מיכאלי ורויטל סלומון מונטה על פי ספרו של אנדרי אוסצ'וב "מגילת זכויות האדם" מוזיקה: רויטל סלומון מונטה, עיבודים: עודד גדיר תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים 2002-1999
וסרמן אילנה לופט על פי סיפורו של יורם קניוק רויטל סלומון מונטה תיאטרון אורנה פורת 2000-1996
שלום לבמה (הצגת יחיד של דבורה ברטונוב) אלכס קלוד תיאטרונטו 2001
חשבונית הנפש דני הורוביץ הצגת יחיד של משה איבגי במסגרת התיאטרונטו 2001
הרקדן יענקל'ה יעקובסון שלמה גרוניך תיאטרון אורנה פורת 2004-1997
דרכו של עורב יאקי מחרז עדי כהן נאווה הפקות 2002
עופרה ויינגרטן – "מין סטנד-אפ על אהבה" יואל ריפל, בני ברבש, עופרה ויינגרטן קובי משעל 2004
פצפונת ואנטון אפרים סידון על פי ספרו של אריך קסטנר שלמה גרוניך תיאטרון אורנה פורת 2009-2005, 2014-2011
הכי יפים בעולם דניאלה מיכאלי, מתוך מיטב היצירות של הספרות העברית: א.ב. יהושע, בני ברבש, יהודית קציר, סמי ברדוגו ואיציק ויינגרטן שלמה גרוניך תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים 2004
הכבש השישה עשר מיקי גורביץ' על פי יונתן גפן יוני רכטר תיאטרון הבימה 2005
עופ עופ עופרה יואל ריפל, בני ברבש, עופר קניספל, עופרה ויינגרטן, דניאלה מיכאלי, קובי משעל הצגת בידור של עופרה ויינגרטן 2006
הפסנתר של אמא דניאלה מיכאלי רפי קדישזון הצגת יחיד של לבנת שלם-שמר
אנטומיה של תשובה יוספה אבן-שושן פסטיבל קריאה "פותחים במה" בבית ליסין 2007
שירת העצבים אפרים סידון רפי קדישזון, עדי דויטש צוותא 2008
אחרון הפועלים יהושע סובול חנה הכהן בית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים 2009
סיפור פשוט עיבוד של שלמה ניצן ויצחק גורמזאנו גורן לרומן בשם זה של ש"י עגנון רויטל סלומון מונטה תיאטרון חיפה 2009
ליזי אפרים סידון רפי קדישזון צוותא 2011
התנ"ך בחרוזים אפרים סידון עדי דויטש חני – העמותה לקידום תיאטרון מובחר 2012
בגן של ביאליק דניאלה מיכאלי טל בלכרוביץ' תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים 2013
לי, לה, לא עלינו אפרים סידון רפי קדישזון צוותא 2013
מלך הילדים (מחזמר) יוני להב על פי ספרה של לאה נאור על חייו של לוין קיפניס משה זורמן קופרודוקציה של מכללת לוינסקי ותיאטרון הספרייה, מקהלת לוינסקי, מקהלת בת קול ושחקנים בוגרי בית צבי 2013
פסטיבל החיות גיל צרנוביץ על פי ספרה של ג'ו הוג'קינסון "The Talent Show" איתמר בורוכוב תיאטרון אורנה פורת 2014

הצגות להן עיצבה כוריאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי במאי מלחין/עורך מוזיקלי תיאטרון שנת הפקה / שנות הצגה
קריזה (אנשים במצוקה) ליקט וערך: איציק ויינגרטן, שירים: יהושע סובול נולה צ'ילטון שלמה בר תיאטרון חיפה 1976
אופניים לשנה עריכה: איציק ויינגרטן נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה 1977
המושבה שלנו יהושע סובול על פי תורנטון ויילדר נולה צ'ילטון תיאטרון צה"ל 1978
ערב של אגדה (אגדות מזרחיות) איציק ויינגרטן איציק ויינגרטן תיאטרון חיפה, במה 2 1978
סוף משחק בקרית גת עיבוד של נולה צ'ילטון ואיציק ויינגרטן לסיפורו של ג'ון אוארבך נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה 1978
נעים עיבוד של נולה צ'ילטון ל"המאהב" של א.ב. יהושע נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה, במה 3 1978
הכפיל עדנה מזי"א על פי דוסטויבסקי נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה
אחרון הפועלים יהושע סובול גדי רול חנה הכהן תיאטרון בית ליסין 1981
נשים מוכות נולה צ'ילטון נולה צ'ילטון תיאטרון אוניברסיטת תל אביב 1981
מסיבת פורים של אדם בן כלב על פי יורם קניוק נולה צ'ילטון המרכז התיאטרוני בנווה צדק 1981
מחלקה 3, כיתה 1 דליק ווליניץ איציק ויינגרטן המרכז התיאטרוני בנווה צדק 1981
שייקספירימינט עיבוד של עודד קוטלר ל"רומיאו ויוליה" של שייקספיר עודד קוטלר תיאטרון חיפה 1981
קשר אייר (מחזמר) יהונתן גפן איציק ויינגרטן רפי קדישזון ודני ליטני תיאטרון בית ליסין 1982
גימפל תם (מחזמר) עיבוד של יואב לורך ויהודה מורלי לסיפורו של יצחק בשביס זינגר יהודה מורלי רפי קדישזון תיאטרון החאן 1982
טרדפורד טנזי הטורפת קלייר לקהאס דוני ענבר כריס מונקס ועדי וייס תיאטרון בית ליסין 1983
זהבה ושלושת בעליה משה שדות אירית מיטלפונקט יעל גרמן פסטיבל עכו 1984
מוכרים בלבד חגית רכבי וג'ון הולדן ישראל גוריון ודן צאמלי המרכז התיאטרוני בנווה צדק 1985
נטושים הלל מיטלפונקט יוסי מר-חיים תיאטרון בית ליסין 1986
חוות החיות עיבוד של פיטר הול לג'ורג' אורוול גדי רול ריצ'רד פייזלי, פולדי שצמן תיאטרון הקאמרי 1986
המסע של אמא טאבורי ג'ורג' טאבורי ג'ק מסינגר שוש רייזמן תיאטרון הקאמרי 1987
באמצע היום עירא דביר איציק סיידוף מישה בלכרוביץ' תיאטרון הקאמרי 1987
צד בצד סטיבן סונדהיים עמית גזית עיבוד רפי קדישזון תיאטרון החאן 1988
כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים (כחלק ממקבץ מחזות בשם "חקירה") דניאלה כרמי נולה צ'ילטון אלדר לידור תיאטרון הקאמרי 1988
הריון גורן אגמון איציק ויינגרטן אלדד לידור תיאטרון הקאמרי 1988
תאודור הרצל פנינה גרי פנינה גרי אורי וידיסלבסקי תיאטרון אורנה פורת 1989-1988
שחק אותה סם וודי אלן אילן אלדד הפקה עצמאית 1989
שירה עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון יורם פאלק אורי וידיסלבסקי תיאטרון הקאמרי 1989
עלי כינור חנן שניר, עדה בן-נחום חנן שניר ציפי פליישר תיאטרון הבימה 1989
החלילן מהמלין (הצגת ילדים) אלן כהן אדריאן מיטשל דומיניק מולדוואני תיאטרון הקאמרי 1989
הן לא תיקחהו עמך קאופמן והרט עמית גזית תיאטרון חיפה 1989
פיקניק בחוסמסה חיים נגיד ג'ק מסינגר אורי וידיסלבסקי קופרודוקציה של תיאטרון הקאמרי ומת"ן 1989
מראה מעל הגשר ארתור מילר איציק ויינגרטן אורי וידיסלבסקי תיאטרון הבימה 1990
המתלבט חנוך לוין חנוך לוין דן הנדלסמן תיאטרון הקאמרי 1990
שלאף שטונדה (הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי) עיבוד של יורם פאלק ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר יורם פאלק אבנר קנר תיאטרונטו, תיאטרון בית ליסין ואחר-כך הפקה פרטית של עירית נאמן; חודשה ב-2012 במסגרת התיאטרונטו 1991, 2012
וינה על הים עדנה מזי"א נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה 1991
פויגלמאן על פי רומן של אהרון מגד יורם פאלק תיאטרון יידישפיל 1991
אבטיח מצליח עיבוד של זכריה טובי לדוד דנינו זכריה טובי מישה בלכרוביץ תיאטרונטו, תיאטרון החאן 1992
יבגני אונייגין (אופרה) קונסטנטין שילובסקי על פי רומן מאת אלכסנדר פושקין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי האופרה הישראלית החדשה 1992
מלון מינסק חנן פלד ערן בניאל חנן יובל תיאטרון החאן 1993
המסע לפוליפוניה ריצ'רד פרבר יובל זמיר האופרה הישראלית החדשה 1993
ינופה ליברית: המלחין על פי מחזה מאת גבריאלה פרייסובה ניקולס לנהוף לאוש יאנאצ'ק האופרה הישראלית החדשה 1993, 1996
ענבי זעם עיבוד של פרנק גלאטי לג'ון סטיינבק אילן רונן אהוד בנאי תיאטרון הקאמרי 1993
טוני היפה יהושע סובול יהושע סובול שפי ישי תיאטרון החאן 1994
אהבה בגרוש יהושע סובול גדליה בסר תיאטרון יידישפיל 1994
מסעות בנימין השלישי אהרון אשמן בעיבוד למנדלי מוכר ספרים יורם פאלק תיאטרון יידישפיל 1994
תמול שלשום עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון יורם פאלק פולדי שצמן תיאטרון הקאמרי 1994
מיס ישראל אפרים סידון, דן רונן דן רונן אלדד שרים תיאטרון החאן 1995
מחכים לגודו סמואל בקט נולה צ'ילטון פסטיבל עכו 1995
אני אשתגע (יצירת מחול ללהקת "קול ודממה") דניאלה מיכאלי נעימות שונות במסגרת "נוכחות נשית" של להקת "קול ודממה" 1995
חלום גולדפאדן יעקב רוטבאום על פי איציק מאנגר ואברהם גולדפאדן הלן קאוט-האוסון תיאטרון יידישפיל 1995
בויטרה הלל מיטלפונקט על פי משה קולבק הלל מיטלפונקט אורי וידיסלבסקי תיאטרון הקאמרי 1995
המלאך הכחול פאם ג'יימס פיטר ג'יימס תיאטרון באר שבע 1996
קומדיה של טעויות ויליאם שייקספיר עמרי ניצן קובי אוז תיאטרון הקאמרי 1996
שיקוי האהבה פליצ'ה רומאני עמרי ניצן גאטנו דוניצטי האופרה הישראלית החדשה, ב-2005 סיור לאופרה הגרמנית 1997, 1999, 2005
רצח חנוך לוין עמרי ניצן ערן דינור תיאטרון הקאמרי 1997
השחקן הלל מיטלפונקט הלל מיטלפונקט אורי וידיסלבסקי תיאטרון הקאמרי 1998
המורדים עדנה מזי"א עמרי ניצן ערן דינור תיאטרון הקאמרי 1998
יוליוס קיסר ויליאם שייקספיר עודד קוטלר אורי וידיסלבסקי תיאטרון הבימה 1999
זרים (אתה כיסא, אני מים) יהושע סובול נולה צ'לטון שלמה יידוב תיאטרון הבימה 1999
האיטלקיה באלג'יר עמרי ניצן ג'ואקינו רוסיני האופרה הישראלית החדשה
כטוב בעיניכם ויליאם שקספיר עמרי ניצן יוסי בן נון תיאטרון הקאמרי 2001
בית ברנרדה אלבה פדריקו גארסיה לורקה אילן רונן יוסי בן נון תיאטרון הבימה 2001
יומנה של אנה פרנק אלברט הקט, פרנסס גודריץ' רוני פינקוביץ' עודד זהבי תיאטרון הבימה 2001
טנגו סלאבומיר מרוז'ק מישה לוריא יוסף ברדנשווילי תיאטרון הבימה 2002
הילדה שאני אוהב חגית רכבי ניקוליבסקי (ע"פ סיפורים של יהודה אטלס) חגית רכבי ניקוליבסקי אריאל זילבר תיאטרון חיפה 2004
ילד משלי עמיה ליבליך, חגית רכבי ניקוליבסקי חגית רכבי ניקוליבסקי אלדד לידור תיאטרון באר שבע 2004
חורף בקלנדיה על פי ספרה של ליה נרגד נולה צ'ילטון. כוריאוגרפיה דניאלה מיכאלי ואריה בורשטיין חנה הכהן ועופר שלחין סמינר הקיבוצים 2004
מלכוד 44 אריה סיון חוה אורטמן חנה הכהן סמינר הקיבוצים 2005
המלט ויליאם שייקספיר עמרי ניצן יוסי בן נון תיאטרון הקאמרי 2005
מסע אל תום האלף א.ב. יהושע עמרי ניצן יוסף ברדנשווילי האופרה הישראלית החדשה 2005
מועדון האלמנות העליזות איון מנצ'ל אילן אלדד אלדד לידור תיאטרון הבימה 2005
הרקוויזיטור מודי בר-און אילן אלדד אפי שושני תיאטרון הבימה 2005
החיפושיות חמוטל בן זאב יאקי מחרז אפי שושני תיאטרון הקיבוץ 2008
בדואים רועי רשקס נולה צ'לטון חנה הכהן החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב 2008
אחרון הפועלים יהושע סובול נולה צ'ילטון ודניאלה מיכאלי חנה הכהן סמינר הקיבוצים 2009
משפחת יאסין ולוסי בשמיים דניאלה כרמי על פי ספרה נולה צ'ילטון. כוריאוגרפיה דניאלה מיכאלי ומירי לזר עיבוד של חנה הכהן על פי "החיפושיות" סמינר הקיבוצים 2010
לי, לה, לא עלינו אפרים סידון דניאלה מיכאלי רפי קדישזון צוותא 2013
מחסן השטוזים של דתיה דתיה בן דור יאקי מחרז דתיה בן דור תיאטרון אורנה פורת 2013-2009
דפוקים צדוק צמח רוני ניניו הדג נחש תיאטרון חיפה 2013

משחק בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי במאי תיאטרון תפקיד שנה
קריזה (אנשים במצוקה) ליקט וערך: איציק ויינגרטן, שירים: יהושע סובול נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה 1976
קלפים (הצגת פנטומימה) יורם בוקר יורם בוקר תיאטרון חיפה, להקת "מיני מיים" 1977
אופניים לשנה עריכה: איציק ויינגרטן נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה, במה 2 תפקידים שונים 1977
סוף משחק בקרית גת עיבוד של נולה צ'ילטון ואיציק ויינגרטן לסיפורו של ג'ון אוארבך נולה צ'ילטון תיאטרון חיפה 1978
סורגים חיים מרין ואיציק ויינגרטן בימוי, רעיון ועריכה: עודד קוטלר תיאטרון חיפה 1980
ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ויונה וולך דניאלה מיכאל פסטיבל עכו הצגת יחיד של דניאלה מיכאלי 1985
חוות החיות עיבוד של פיטר הול לג'ורג' אורוול גדי רול תיאטרון הקאמרי החליפה את אורלי זילברשץ 1986
שלאף שטונדה עיבוד של יורם פאלק ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר יורם פאלק תיאטרונטו, רצה בתחילה בבית ליסין ואחר-כך כהפקה פרטית של אירית נאמן הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי. כשחודשה ב-2012 רצה בתיאטרונטו 1991
מחכים לגודו סמואל בקט נולה צ'ילטון פסטיבל עכו לאקי 1995
הסתברות תמר שחף רועי הורוביץ נעה גיל תיאטרון תמונע 1999
להצחיק את אלוהים אסף אופק נולה צ'ילטון צוותא 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבקה בת צור, טירוניות הוואפל והשוקולדה, דבר, 22 בפברואר 1971
  2. ^ הכל עובר חביבי, מעריב, 31 בדצמבר 1974
  3. ^ יום שני, דבר, 23 בספטמבר 1977
  4. ^ תסתכל מסביב, מעריב, 22 באוקטובר 1976
  5. ^ חכמי חלם, בקט, דבר, 8 במרץ 1978
    תיאטרון מהחיים, דבר, 16 באוגוסט 1978
  6. ^ אופניים לשנה, מעריב, 8 במאי 1979 (מודעה)
  7. ^ חוה נובקאחרי בכורה, דבר, 15 בנובמבר 1978
  8. ^ אלפים באו לפסטיוואל, מעריב, 4 באוקטובר 1985
  9. ^ חיים נגידדניאלה, איפה היית?, מעריב, 8 באוקטובר 1985
  10. ^ שרית פוקסמגרשי השדים, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  11. ^ עמנואל בר-קדמא, ידיעות אחרונות, 3 באוקטובר 1985.
  12. ^ חיים נגידדניאלה מיכאלי תציג בתל אביב, מעריב, 22 באוקטובר 1985
  13. ^ אליקים ירון, מעריב, 16 בנובמבר 1990.
  14. ^ צבי גורן, "כשהאוניה שוקעת – הישג מרתק", אתר הבמה, 13 ביולי 2010.