געתון (קיבוץ)
 | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 343 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
| - אוכלוסייה | 694 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.4% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   געתון  באדום - געתון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| http://www.gaaton.org.il | |
גַּעְתּוֹן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי בגליל המערבי, ממזרח לעיר נהריה וממערב לעיר מעלות-תרשיחא.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ הוקם בשנת 1948 על ידי חברי גרעין העלייה "אחד במאי" מהונגריה. גרעין "שדה", שהתהווה מלהבות צעיר מירושלים, רחובות וחולון, היה ההשלמה הראשונה של קיבוץ געתון ב-1953. כמו כן קלט הקיבוץ עולים מאמריקה הלטינית.
שמו ניתן לו על שם היישוב "געתון" הנזכר בתלמוד עם היישובים שאכלסו עולי בבל בגבול הצפוני, ונשתמר כנראה בשם ח'רבת גיעת'ון הסמוכה. בסמוך, לחורבת געתון, גבעה טבעית שטוחה כ-2 ק"מ ממערב לקיבוץ ובה שרידי מחנה ואמת מים מהתקופה ההלניסטית, שרידי ח'אן ומרתפים חצובים מן התקופה הערבית[2]. את השם קיבל גם הנחל העובר סמוך לקיבוץ, נחל געתון, החוצה את העיר נהריה לרוחבּה. השדרה המרכזית של העיר נקראת "שדרות הגעתון" ובקצה שלה נשפך הנחל לים התיכון.
חברת הכנסת יעל רון בן משה נולדה בגעתון והיא חיה בו.
בקיבוץ "כפר מחול" ובית הספר למחול בו פועלת להקת המחול הקיבוצית, שנוסדה על ידי חברת הקיבוץ יהודית ארנון, ומנוהלת אמנותית על ידי חבר ובן הקיבוץ רמי באר.
ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית חינוך אופק שבקיבוץ עברון.
בקיבוץ געתון פועלת תנועת הנוער השומר הצעיר.
חדר האוכל של הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של געתון- געתון באתר הרשות לפיתוח הגליל
- געתון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מיכאל יעקובסון: סקירה על אדריכלות חדר האוכל בגעתון שהוסב לאולמות מחול, אתר 'חלון אחורי', 14 במאי 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ כל מקום ואתר, רעננה, ישראל: משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 2000, עמ' 76
| ||||||||||||||||||
