גלריה נורה

גלריה נורה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג גלריה לאמנות
כתובת שדרות בן מיימון 9, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים נורה וילנסקי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1942
תאריך פתיחה רשמי 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′26″N 35°12′53″E / 31.773861111111°N 35.214861111111°E / 31.773861111111; 35.214861111111
האתר הרשמי
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלריה נורה היא הגלריה הראשונה בירושלים,[1] ואחת מהגלריות הראשונות בישראל. נורה (אלאונורה) וילנסקי (1980-1899) הייתה יוזמת ומקימת הגלריה. בתה, דינה חנוך, ניהלה את הגלריה, עד למותה ב-2021.

תולדות הגלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלריה החלה לפעול משנת 1942 בביתו של הצייר לודוויג יונס ברחוב ממילא, (רחוב אגרון) זמן קצר לאחר מותו. היא נשאה אז את השם "גלריה יונס" והוצגו בה בין היתר תערוכות של האמנים: מרסל ינקו, משה מוקדי, יעקב שטיינהרדט, לאופולד קרקואר, איזידור אשהיים, מירון סימה ויעקב פינס.

ב-1954 עברה הגלריה לאכסנייתה הנוכחית, בביתה של נורה וילנסקי בשדרות בן מיימון שברחביה בירושלים, ושם הגלריה שונה ל״סטודיו נורה גלריה לאמנות״. במהלך השנים קיצרה וילנסקי את השם ל״גלריה נורה״. עד מותה של וילנסקי ב-1980, נערכו בגלריה 223 תערוכות של אמנים שונים מישראל ומארצות אחרות.

מבקר האמנות של ה"ג'רוזלם פוסט", מאיר רונן, כתב זמן קצר לאחר מותה של וילנסקי: "אלאונורה וילנסקי, או פשוט נורה כפי שהייתה ידועה לכמה דורות של אוהבי אמנות, הלכה לעולמה בגיל 80... במשך 38 שנה, כמה דורות של אמנים ישראלים וזרים מצאו בה תמיכה, עידוד ופרסום, וכן אלפי ירושלמים ביקרו בקביעות בגלריה... נורה לא הציגה "איזמים" או מגמות מסוימות. גישתה הייתה תמיד פתוחה, והיא עמדה על כך להציג איכות וכשרון באווירה של טעם טוב. אין גלריה ישראלית אחרת שהצליחה להיות יותר חמה ופחות מאולצת, ואשר הציגה בקביעות מבחר כה רחב ומגוון. נורה הייתה הראשונה שהציגה את פימה, בקון ומורי בצלאל כגון: שטיינהרדט, אשהיים, פינס, סימה, קרקואר. היא גם הציגה לראשונה אמנים מחו"ל... פסגת תערוכותיה הייתה תערוכתה של סוניה דלוניי, חלוצת האמנות המופשטת... הסתלקותה של נורה נראית כסיום תקופה... היא הייתה אחת מתושבי טרום המדינה רחבי הלב שהטביעו את חותמם על חיי ירושלים".[2]

ב-1980 נערכה לכבוד וילנסקי אזכרה בבית האמנים בירושלים, במהלכה פנו אוהבי הגלריה לבתה, דינה חנוך, בבקשה להמשיך את הגלריה. מאז, חנוך היא מנהלת הגלריה, בה נערכו למעלה מ-500 תערוכות: תערוכות קבוצתיות וכן תערוכות יחיד. מבין האמנים שהציגו בגלריה: סוניה דלוניי (אנ'), קטה אפרים מרכוס, מרדכי אבניאל, אליזבט אפשטיין, לאה גרונדיג, דיולה צילצר, פרנץ ברנהיימר, יוסף קונסטנט, הרמן שטרוק, בוריס לקר, דבי קמפל ויוסף בודקו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנון רמון, ד"ר מול ד"ר גר, שכונת רחביה בירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1998, עמ׳ 175
  2. ^ תרגום חפשי מאנגלית, "ג'רוזלם פוסט" 15 בפברואר 1980.