רחוב אגרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט רחוב.svg
רח' אגרון
Agronst.
חזית מלון פאלאס ורחוב אגרון
חזית מלון פאלאס ורחוב אגרון
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה ממילא, מחנה ישראל
קרוי על שם גרשון אגרון, ראש העיר, מייסד Palestine Post
רחובות מסתעפים בן שמעון, המערביים, זמנהוף, מנשה בן ישראל, ג'ורג' אליוט
אתרים מלון וולדורף אסטוריה ירושלים, גן העצמאות (ירושלים), בית הקברות ממילא, ברכת ממילא, מרכז אמיר, המרכז ליהדות מסורתית על שם פיוקסברג, מנזר הלזריסטים
קואורדינטות 31°46′35″N 35°13′11″E / 31.7764°N 35.2196°E / 31.7764; 35.2196
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אתר שיני הדרקון ברחוב אגרון

רחוב אגרון הוא רחוב במרכז ירושלים. הרחוב מתחיל בצומת הרחובות דוד המלך ושדרות ממילא ונמתח לכיוון דרום מערב עד כיכר צרפת. ראשיתו של הרחוב בדרך העתיקה שהובילה מירושלים לכיוון עזה. דרך עזה המודרנית ממשיכה את רחוב אגרון אחרי כיכר צרפת.

הרחוב קרוי על שם גרשון אגרון, ראש עיריית ירושלים, עיתונאי ועורך, מייסד העיתון "Palestine Post", שהפך לימים ל"ג'רוזלם פוסט".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האזור משנת 1946, בה מסומן הרחוב בשם "רחוב ממילא" (באנגלית: Mamilla Street)

הרחוב נסלל בסוף המאה ה-19 כחלק מתהליך היציאה מהחומות של הקהילה הנוצרית בירושלים, שלאורכו נבנו מנזר הלזריסטים ומנזר אחיות הרוזרי מצידו הדרומי, בשנות ה-70 של המאה ה-19. צידו הצפוני של הרחוב גבל כמעט כולו בבית הקברות ממילא, למעט הפינה הצפון מערבית, שם שכנה השכונה הנוצרית אל-אמירה. הרחוב היה המשכו של רחוב ממילא, שנמשך עד שער יפו, ונקרא גם בשם "רחוב ממילא"[1].

בשנת 1912 עברה הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים לבית שרכשה ברחוב אגרון 18. הבית, נבנה במקור ב-1868 כבית מגורים של המיסיונר הגרמני פרדיננד וסטר, והוא ממשיך עדיין לשמש את שגרירות ארצות הברית[2].

בשנת 1929 נחנך מלון פאלאס המפואר בצידו הדרום מזרחי של הרחוב[3].

בשנת 1958 החלה הקמתו של גן העצמאות, בחלק משטח בית הקברות ממילא, והוא נחנך באוקטובר 1959[4].

בינואר 1960 הוחלף שמו של הרחוב מרחוב ממילא לרחוב אגרון, על שם על שם גרשון אגרון, שנפטר שנה קודם[5].

בשנת 1961 נחנך מרכז אמיר והסניף הראשון של רשת "שופרסל" בירושלים, בצידו הצפון מערבי של הרחוב[6].

בשנת 1976, עקב הגידול בנפח התנועה ברחוב, צומצמו המדרכות ברחוב לטובת הרחבת שטח הכביש[7].

אתרים ברחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הרחוב אתרים ומבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית המהווים אבני דרך בתהליך היציאה מהחומות ובפיתוח העיר החדשה. ממזרח למערב:


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות, בתים, אנשים , ירושלים, יד יצחק בן־צבי, 2011, עמודים: 476–482
  2. ^ רות קרק ויוסף גלס, ‏הקונוסולים של ארצות הברית בירושלים (1917-1844), קתדרה 70, ינואר 1994, עמ' 192-161
  3. ^ קשת רוזנבלום, רבותי, האסטוריה חוזרת - ההוד ההיסטורי המומצא של מלון הפאר החדש, באתר הארץ, 3 באפריל 2014
  4. ^ "גן העצמאות" בבירה ייחנך 10 ימים לפני הבחירות, על המשמר, 19 באוקטובר 1959
    מפא"י "חונכת" בשנית את "גן-העצמאות" בירושלים, למרחב, 25 באוקטובר 1959
  5. ^ רחוב אגרון נחנך בירושלים, הארץ, 21 באוקטובר 1960
  6. ^ נתן ריבון, עיצוב פני ירושלים - ויכוחים אסתטיים ולחץ המציאות, הארץ, 28 באוגוסט 1962
  7. ^ עבודות לשיפור התנועה בצמתים מרכזיים בירושלים, מעריב, 15 בינואר 1976