גלשן מלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגלשן מלאי
גלשן מלאי
גלשן מלאי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: גלשנאים
משפחה: גלשניים
סוג: Galeopterus
מין: גלשן מלאי
שם מדעי
Galeopterus variegatus
לינאוס, 1758
תחום תפוצה
בחום - תפוצת הגלשן המלאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלשן מלאי (שם מדעי: Galeopterus variegatus) הוא מין של גלשן (המכונה לעיתים בשם השגוי "למור מעופף"), החי באינדונזיה, מלזיה, תאילנד וסינגפור. הוא מין הגלשן היחיד בעולם מלבד הגלשן הפיליפני שחי באיי הפיליפינים.

הגלשן למעשה אינו מין של למור, וגם אינו יכול לעוף - הוא פשוט דואה מעץ לעץ וכך משיג את מזונו ונמלט מפני טורפים. הוא שוכן עצים, פעיל בלילה וניזון מחלקי צמחים רכים כגון עלים צעירים, נבטים, פירות ופרחים. אחרי תקופת היריון של 60 יום, צאצא יחיד נתלה על הבטן של אמו בעזרת קרום עור גדול שגדל עליה (בדומה לחיות הכיס). הגלשן המלאי תלוי בקיום היערות, ואם חלק נרחב מהיערות יכרתו - הוא ייכחד.

אורכו של הגלשן המלאי מראש ועד זנב הוא 34-38 ס"מ, אורך זנבו הוא 24-25 ס"מ ומשקלו 0.9 עד 1.3 ק"ג.

הגלשן המלאי מוגן על ידי חוק לאומי. נוסף לכריתת היערות ואיבוד סביבת המחיה, ציד לצורך פרנסה מהווה איום עיקרי. צריך מידע נוסף על הצטמצמות אוכלוסייה, אבל כעת הסכנה מתרחשת לאט מספיק על מנת שהגלשן יהיה תחת מצב השימור "ללא חשש" ברשימה האדומה של IUCN.

מיון ואבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי אוכלוסיות של הגלשן המלאי, שלא נפרדות באופן ברור מורפולוגי האחת מן השנייה; האחת, שבה הגלשנים גדולים יותר, נמצאת במדף יבשתי ליד איי סונדה, ובחלק היבשתי של דרום-מזרח אסיה. האחרת, האוכלוסייה של גלשנים קטנים יותר, נמצאת בלאוס ובאיים הסמוכים. כפי שצוין לעיל, הגלשנים באוכלוסייה של לאוס קטנים יותר מהגלשנים באוכלוסיית סונדה בכ-20%. בשונה מהחלוקה שהוזכרה לעיל, יש לגלשן המלאי ארבעה תת-מינים:

מחקר גנטי שבוצע לאחרונה[דרוש מקור] מהווה בסיס להשערה שתת-המינים של מלזיה, החלק היבשתי, ג'אווה וסומטרה שייכים למין שונה מהסוג Galeopterus.

התנהגות ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלשן המלאי מטפס טוב על עצים, אך הוא חסר-אונים על הקרקע. "כנפיו" עשויות העור מתחילות מצווארו, ומתמשכות לאורך אצבעותיו, אצבעות רגליו וציפורניו. חלק זה בגוו משמש אותו לגלישה מעץ לעץ, והוא יכול לגלוש כ-100 מטרים בעזרת "כנפיו". הוא יכול לנווט בעת גלישה, אך רוח וגשם יכולים להקשות עליו את הגלישה. הוא בדרך כלל גולש באזורים פתוחים או בחופה (החלק העליון) של יער הגשם, במיוחד ביערות גשם טרופיים. הגלשן צריך מרחק מסוים כדי לנחות על העץ בשלום וכדי למנוע פציעה.

בדרך כלל, הגלשן ניזון מעלים, ניצנים, פרחי קוקוס, פרחי דוריאן, פירות ומוהל[2] מסוגים מסוימים של עצים. הוא ניזון גם מחרקים בחלק מבורנאו. מקורות המזון תלויים בסביבת המחיה, בסוגי הצמחייה ובזמינות.

הגלשן המלאי נמצא בדרך כלל בחופת יער הגשם. הוא עשוי לבקר בכמה וכמה מיני עצים בלילה אחד, או במין אחד בלבד. ניתן גם לראות אותו מלקק קליפות עץ של מיני עצים נבחרים כדי להשיג מים, מזון, מלחים ומינרלים.

תפוצה וסביבת חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו של הגלשן משתרעת על פני דרום-מזרח אסיה, מאזור סונדה לצפון לאוס, קמבודיה, וייטנאם, תאילנד, מלזיה, סינגפור, ברוניי, אינדונזיה (קלימנטן, סומטרה, באלי, ג'אווה), ואיים סמוכים נוספים. לעומתו, הגלשן הפיליפיני נמצא רק בדרום הפיליפינים.

הגלשן המלאי מותאם לכמה וכמה סביבות מחיה הכוללות צמחייה, כולל גינות, יערות גשם, יערות הרריים, יערות נשירים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלשן מלאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלשן מלאי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ במקור sap. תרגום מהספר "חיי הציפורים", מודן 2003, מאת דייוויד אטינבורו.