דולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דולמן בנחל גמלא

דּוֹלְמֶן הוא מבנה מגליתי, כלומר בנוי מאבנים גדולות, שמקורו לרוב בתקופות הטרום־היסטוריות המאוחרות וההיסטוריות הקדומות. הדולמנים מקושרים לרוב לקבורה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדולמנים עשויים ממספר אבנים גדולות (מגליתיות) הערוכות במבנה, (לעיתים מבנה פשוט של שתי אבנים מאונכות שעליהן אבן ראשה מאוזנת, ולעיתים מבנים מורכבים בהרבה) יש שסוברים שהם במקור היו מכוסים באבנים נוספות או באדמה, אשר שימשו כתא קבורה. אלה התפזרו עם השנים, ונותר רק המבנה המגליתי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם דולמן הוא "שולחן אבן" (בברטונית: "דול" – שולחן, "מן" – אבן).[1][2] מילים בשפות אירופיות אחרות, כגון "Hünenbetten" בגרמנית ו-"Hunebed" בהולנדית מרמזות כי אלה נחשבו למיטותיהם של ענקים. דולמנים רבים אופייניים לתקופה הנאוליתית באירופה, והיו בשימוש עד לתקופת הברונזה.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולמן בצורת T מהולנד.

בעולם מצויים אלפי דולמנים, ובמיוחד בארצות צפון אירופה כגרמניה, הולנד ואירלנד. הממצא הדל מסביב לדולמנים מקשה על תארוכם וזיהוי מקימיהם, וכן זיהוי מניעי המקימים. שרידים אנושיים, מלווים לעיתים בחפצים, נמצאו בדולמנים או בסמוך אליהם, שניתן לתארך מדעית באמצעות תיארוך פחמן. עם זאת, לא ניתן היה להוכיח כי שרידים אלה הם מהתקופה בה הוצבו האבנים במקור.[3] בדרך כלל כולם נחשבים לקברים או לתאי קבורה, למרות היעדר ראיות ברורות לכך. ייתכן שהדולמנים שימשו לקבורה ראשונית בלבד, מתוך אמונה בהבדל בין גופה עם בשרה לעצמות בלבד, ולאחר כילוי הבשר עברו העצמות לקבורה משנית.[1]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולמן בשמורת גמלא
דולמן בכניסה לקיבוץ שמיר

בארץ ישראל מספר רב של דולמנים, ובמיוחד מצויים מאות דולמנים ברמת הגולן. שדה שבו כ־700 דולמנים נמצא ליד העיר העתיקה גמלא ודולמנים רבים מצויים ליד ובתוך קיבוץ שמיר. על תקרת אחד מהם התגלו בשנת 2017 עיטורים.[4]

הדולמנים בגולן פרוסים על שטח של 1,050 קמ"ר. גבולות השטח הם נחל סער בצפון, הנחלים רוקד ועלן במזרח, הירמוך בדרום ובקעת הירדן במערב.[5] הדולמנים מופיעים לפעמים בקבוצות, כאשר רוב הדולמנים הם חלק ממכלול מורכב יותר בו הם מקושרים זה לזה.[5] לעיתים קרובות, ממוקמים הדולמנים במורדות הגולן, סמוך לנחלים. קיימת השערה כי השיפוע של המדרון איפשרה לגלגל את האבנים הגדולות או למקם אותן במקומות גבוהים הבולטים לעין.[5] בין השאר, התגלו בדולמנים שבגולן כלי חרס וכלי מתכת מתקופת הברונזה הביניימית.[5] ההשערה היא שהדולמנים בגולן, וגם בגליל, הוקמו בתקופת הברונזה הקדומה, ככל הנראה בשלבים ב'–ג'.[5] נראה שבאותה תקופה, רוב האוכלוסייה שישבה בגולן חיה בישובי קבע כמו ערים וכפרים. יחד עם זאת, הייתה גם אוכלוסייה אגרו־פסטורלית שחיה בסימביוזה עם תושבי הקבע, משוער שחברה זאת היא זאת שבנתה את הדולמנים.[5]

אחד הדולמנים המוכרים ביותר בישראל הוא זה שנמצא במרכז גלגל רפאים שברמת הגולן.[6]

התיאור המקראי של הגלעד כחבל ארץ של גלי־אבנים או גלי־עד (בראשית, ל"א, מ"ומ"ח) מתייחס, ככל הנראה, לדולמנים הרבים בו, שהיוו גלי אבנים לעדות ולהנצחת שם האבות לעד.[7]

קיימת השערה, לפיה הדולמנים הקדומים שבישראל והסביבה הם תחילת התפשטות הדולמנים באגן הים התיכון ובאירופה.[1][2] תפוצת הדולמנים, במסגרת יחסים ימיים בין הלבנט לאגם הים התיכון והחוף המערבי האירופאי, מקבלת חיזוק מדמיונם של הדולמנים הראשונים במערב לאלה שבלבנט (כמו הפתח העגול באבני הסתימה).[8] התפוצה הגיעה לנהר האברוס ולאיבריה הקווקזית, לדרום קפריסין, רודוס וכרתים, מזרח אוויה, סיציליה, מלטה, סרדיניה, דרום קורסיקה, האיים הבלאריים, הרי האטלס, דרום ומערב איבריה, הריביירה הצרפתית, חופי מפרץ ביסקאיה ודרום אנגליה והיברניה.[7]

במזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola apps kpdf2.svg
ראו גם – אתרי הדולמן בגוצ'אנג, בהוואסון ובגאנגהווה

בקוריאה קיימים דולמנים יפים ומרשימים אשר נבנו במהלך האלף הראשון לפנה"ס. כ־40% מכלל הדולמנים בעולם נמצאים בקוריאה, רובם באתרי הדולמן בגוצ'אנג, בהוואסון ובגאנגהווה.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 יונתן רטוש, "עבר" במקרא או ארץ העברים, בית מקרא טז, 1971, עמ' 550
  2. ^ 1 2 ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 111
  3. ^ Lewis, S. (2009) Guide to the Menhirs and other Megaliths of Central Brittany, Nezert Books, מסת"ב 978-952-270-595-2
  4. ^ תגלית מפתיעה בגליל: מבנה אבן ענק ומעוטר בן למעלה מ-4,000 שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 במרץ 2017
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 ליפז ויניצקי, זמנם של הדולמנים בגולן ובגליל – עיון מחודש, ארץ־ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כא, 1990, עמ' 167–173
  6. ^ מה באמת התרחש ב"גלגל רפאים" המסתורי, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
  7. ^ 1 2 ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 112
  8. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 111–112
  9. ^ Gochang, Hwasun and Ganghwa Dolmen Sites