גן גורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גן גורים
Gan Gurim.jpeg
מידע כללי
מאת רפאל ספורטה
איורים איזה הרשקוביץ (איזה.)
הוצאה
הוצאה תפוח
שנת הוצאה 1958
סדרה
סדרת ספרים לטף: ספריה חינוכית
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003902042, 003933001, 002057837
גן גורים בגן סיפור בחולון

גן גוּרים הוא ספר שירה לילדים מאת רפאל ספורטה, שראה אור בשנת 1958 בתל אביב בסדרת "לטף: ספריה חינוכית" של הוצאת תפוח. סיפור השיר מתאר את התנהלותו היומיומית של "גן ילדים" המאכלס בעלי חיים צעירים: גורים. הגם שכל הדמויות הן של בעלי חיים, הן עוטות מלבושים או חלקי מלבושים. גן הילדים מנוהל על ידי הגננת שהיא דובה לבושת שמלה, שמטפחת ענודה לצווארה. באיור הראשון ובכריכת הספר, השמלה משובצת כחול לבן וצהוב ובאיור נוסף השמלה אדומה ומנוקדת לבן, וסינר למותניה. עוזרתה הבובה לבושה בשמלה כגננת, ואוחזת מטאטא בידה. מגוון בעלי החיים הצעירים יוצר אווירה עליזה ושוחרת שלום, שבה יש מקום לכל בעלי החיים החיים ביחד בגן.

הספר מאויר בצבעוניות נאה על ידי הציירת והמאיירת איזה הרשקוביץ, שנהגה לחתום בשמה הפרטי איזה בלוויית נקודה. איוריה של הרשקוביץ הפכו לחלק חשוב מהכותר ולסימן הכר שלו.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר פותח במילים:

"כאן –
גן.
גן-גורים.
גן-גורים. גן-גורים.
הגננת היא דֻבָּה.
מי עוזרת לה? – הבֻּבָּה.
יש פה עבודה? – יש!!!
עבודה רבה!"

בעמוד הבא מתוארת הגעת הגורים לגן בבוקר; הגורים מוסעים אל הגן יישובים על גבו של אבא פיל גדול הממדים, שעליו מסופר כי "אלף לחם הוא אוכל". בשער הגן המסגנן מחכה השומר, דוֹד גירף -גמל נמר: "הוא מסביר להם פנים, מברך אותם יום יום: בֹּקר טוב! שלום! שלום!".

הגורים בגן הם בעלי חיים צעירים: "תינוקות של קנגורים, / גור אריה בן-לביאה, / במבי-עפר בן-צביה, / גור-נמר, בו-דובון, / זאבון, / כלבלבון / יפה, נבון, / קוף שובב, / גור ארנב / קטוף זנב, / גור גירף / גור קרנף, / גמלמלון / קטין פילון, / - באפו מתיז סילון,- / גור צבוע. גור דרבן, / שפנפנון לבן לבן, / עכברון חכם קטן, / עיר פרא בן-אתון, / שעלול תעלול, / חתלתול מיאו-מיול, / גור היפופותם, / גור תן - / וקִפּוֹד זהב קטן."
ועם היותם בעלי חיים, הם מנהלים בגן, כמקובל ב"גן ילדים", פינת חי בשם: "משק גן גורים", הכוללת עגורים, דגים, פסיונים, תוכיים, יונים וטווס. ובציור המצורף למלל נמצאים, בין השאר, דימויי החתלתולה עטויה שמלה צהובה מחלקת מזון לדגים מפנכה ירוקה שתחת בית-שחיה ועכברון מגיש מזון לתוכי צבעוני הניצב על נדנדתו.

משחקיהם ושעשועיהם של הגורים כוללים עלייה וירידה בסולם, בלונים, קוביות, כדור, בובות, מגלשה ומכוניות צעצוע, ובין לבין גם מתרחשים מפגשים בין הגורים הכוללים: ריקודים, שירה, מכות, צרחות, בכי, חיוכים והנאה. הגורים עוסקים במגוון מלאכות ועיסוקים: ציור, תפירה ושתייה, וזלילת ממתקים. בנוסף, יש להם תזמורת הכוללת על פי המלל של ספורטה והציורים של איזה הרשקוביץ: פסנתר עם מחברת תווים, חליל גדול, חצוצרה, כינור, צ'לו, משולש ותוף ושני מקשים, ולנגינתם הם יוצאים במחול.

באמצע היום לאחר פעילותם העשירה, אוספת הגננת את הגורים יישובים סביבה בשלווה ומשליטה בהם שקט על מנת להקריא להם סיפור מספר גדול שכריכתו ירוקה: "הס! עכשו היא מדברת! / הגננת - / הגננת, / היא אומרת: / הס גורים! פיות סגורים / יד לפה! שבו יפה! ... הס!... הגננת לגורים / מספרת ספורים. / הגורים - גור וגור - / מקשיבים בפה פעור...". לאחר מכן, כבר שעת צהריים ותושבי הגן נחים וישנים, מלבד הקוף, בסלים ובערסלים כאשר מעליהם, על פי ציורה של איזה הרשקוביץ, מרחפות יונים לבנות ו"הדֻבה עבת הכרס / משגיחה על גור וגור", אך לבסוף גם היא נרדמת לשעה קלה, ישובה על כיסא עץ גדול מרופד בכרית.

בסוף היום בא אבא-פיל לקחת את הגורים בחזרה אל בתי הוריהם - בעלי החיים הבוגרים - הממתינים להם בשערי ביתם.

ב-2014 נחנך בחולון גן סיפור "גן גורים" בהשראת ספרו של ספורטה.