תוכאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תוכי)
קריאת טבלת מיוןתוכאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
תת־מחלקה: עופות בתראים
סדרה: תוכאים
משפחות
  • Cacatuidae
  • Psittacidae
  • Psittrichasiidae
  • Psittaculidae
  • Strigopidae
שם מדעי
Psittaciformes
ואגלר, 1830
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארה ארגמנית

תֻּכָּאִים[1] (שם מדעי: Psittaciformes) היא סדרה במחלקת העופות בעלת צורה מיוחדת והופעה ססגונית.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "תוכי" נזכרת פעמיים בתנ"ך, בסיפור שבו שלמה המלך ייבא "זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים" ממדינות רחוקות.[2] פירושים שונים הוצעו למילה זו, והפירוש המקובל היה שמדובר בטווס. בהמשך, המילה "תוכי" במובן "טווס" נפוצה בספרות חז"ל ובעברית של ימי הביניים. רק בזמן תנועת ההשכלה קיבלה המילה את המשמעות שיש לה כיום.[3]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת התוכאים ישנם כמה מאות מינים המצויים באזורים טרופיים וסובטרופיים. תוכאים באזורי התפוצה הטבעית שלהם נמצאים בכל היבשות, מלבד אירופה ואנטארקטיקה, ומינים מתפראים של תוכאים נמצאים גם באירופה. לחלקם כושר חיקוי מצוין ומראה ססגוני, ובשל כך הפכו כמה מהם לעופות נוי ולחיות מחמד. גופם ותזונתם מותאמים לחיים ביער. צווארם גמיש מאד. במצב מנוחה הוא מקופל בצורת זיגזג ובשעת הצורך הוא מתארך ומשנה את צורתו, ומאפשר לתוכאים לסובב את ראשם 360 מעלות. כנפיהם מעוגלות. גופם מוצק, המקור עבה, מאונקל בקצה חלקו העליון ובדרך כלל קצר. המקור החזק מסייע להם לאכול זרעים ולקלף פירות.

ארבע אצבעות רגליהם של התוכאים מחולקות לשתיים הפונות לפנים ושתיים לאחור, ובכך מתאפשרת להם תפיסה יעילה של עצמים כגון ענפים או מזון. הם נעזרים גם במקור כדי להיאחז בענפים, משום שלעיתים הם נצמדים לענף בצורה אופקית. לחלקם לשון שרירית וגמישה, המסייעת להם בפירוק המזון. ההבדלים בין הזכרים לנקבות ברוב המשפחות מתבטאים בגיוון צבעי הנוצות ובצבע המקור.

בעולם ישנם כ-330 מינים של תוכאים. לכל מיני התוכאים יש כושר חיקוי. חלקם מצטיינים יותר וחלקם פחות. לתוכאים יש תיבת תהודה מיוחדת שיכולה להפיק מגוון רחב של קולות ולכן תוכים שונים, ובראשם האפרור האפריקני, מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.

בעבר האמינו כי התוכאים לומדים לחקות באופן שמזכיר הקלטה וללא הבנה אמיתית של משמעות החיקוי (מכאן הביטוי "חוזר אחרי כמו תוכי"). טענה זו נכונה כנראה באופן חלקי בלבד. מחקרים רבים, ובראשם מחקריהם של קבוצת המחקר בראשות פרופ' אלין פפרברג מאוניברסיטת ברקלי, הראו כי תוכים מסוג אפרור אפריקני (המוכרים בשם ג'אקו) מסוגלים להבין יחסים כמותיים, יחסי צבע וצורה מורכבים ולהשתמש בשפה באופן מתוחכם, הדדי וגם באופן שתואם, ככל הנראה, את המצב הפנימי של התוכי עצמו (כך למשל התוכים בקבוצת מחקר זו יודעים לבקש "גירוד", "מקלחת" וכו' כשהם מעוניינים בכך). מחקרים אחרים הצביעו על כושרם הגדול של מיני תוכאים שונים לפתור בעיות מורכבות (השגת מזון מתוך מבנה מסובך) יותר מבעלי חיים אחרים. דוגמה לכך הוא התוכי אלכס.

הכבד שבתוכאים הוא הקאקאפו, שחי בניו זילנד ומשקלו 3–4 קילוגרם. הגדולה בתוכים המעופפים היא הארה היקנטונית שמשקלה יכול להגיע עד 1.7 ק"ג. הקטן ביותר הוא תוכי ננסי צהוב פנים (Micropsitta pusio) ששוקל 10 גרם.

העל-משפחות בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכאים 3 על-משפחות: תוכיים כמו דררה מצויה (ימין), קקדואיים כמו קקדו גאלה (אמצע), ותוכיי ניו זילנד כמו הקאקא (שמאל).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]