רפאל ספורטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפאל ספורטה
לוחית זיכרון על ביתו של רפאל ספורטה ברח' אלכסנדר ינאי 18 בתל אביב

רפאל סַפּוֹרטָה (א' בניסן תרע"ג, 7 באפריל 1913כ"א בשבט תשמ"ג, 4 בפברואר 1983) היה משורר ילדים ישראלי. כתב מתוך תפיסת עולם יהודית-מוזיקלית, הרואה במילים חלק מיצירה ישראלית חדשה הפונה מחד למקורות ומאידך לחיים בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטה נולד במושבה היהודית מרגו שבקפריסין, לשם הוגלה אביו, יליד חברון, בן למשפחה ספרדית ותיקה, בידי הטורקים. אביו, אליהו ספורטה, היה מורה לעברית ושימש רב בקהילתו הקטנה, וממנו למד בילדותו את השפה העברית וספג רוח לאומית.[1] עלה לארץ ישראל בגיל 11. למד בבית הספר תחכמוני בירושלים ובסמינר בית הכרם. לאחר מכן פעל במשך עשרות שנים כמורה ומנהל בתי ספר בתל אביב – "נווה צדק" עד סגירתו בשנת 1968 ו"אוסישקין" מאז הקמתו באותה שנה. במקביל לעבודתו החינוכית, פרסם שירים, סיפורים ועיבודים, שרבים מהם הולחנו, ייסד וערך את הוצאת הספרים "תפוח: הספרייה החינוכית לטף" וערך את עיתון "במחנה נחל".

רפאל ספורטה היה נשוי לרבקה זיסלין ואב לארבע בנות. הוא נפטר ב-1983, בגיל 70. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. על שמו כיכר בתל אביב.[2]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטה חיפש את השורשים והזהות המוזיקלית היהודית-ישראלית מתוך הכרת תרבויות אחרות, הלך למקורות עבריים ולתנ"ך, שאף ליצור משהו חדש בארץ ולהשתחרר מהגלותיות.

לאחר הקמת המדינה, כאשר טרם נכתבו שירים ליום העצמאות, יזם ספורטה יחד עם המלחין עמנואל עמירן חיבור של עשרה שירים שיצאו בחוברת בשם "מנורה וענפי זית".

בשנת תשי"ז זכה בפרס אשר ברש לספרות ילדים ונוער, על ספרו "ארמון החול".[3] באותה שנה זכה בפרס יציב לספרות ילדים על שירו "אביב".[4]

שיריו של ספורטה הפכו לקלאסיקה. גם כיום, במאה ה-21, מדפיסות הוצאות הספרים את ספריו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן גורים
  • שלום כוכב הערב
  • זרת זרת לשלום אמא פה בישלה דייסה
  • בין גל ובין שמים/ שירי תפילות ובלדות
  • שלושה דובים: בחרוזים - ספרית גן גורים
  • תיבה קטנה בסוף עבדו של קיסר.
  • העורב והמטריה
  • אין זו אגדה: ספר חג לילדי ישראל
  • ארמון החול: שירים וסיפורים; עורכת: חוה כץ ספורטה, תל אביב: חמו"ל, 2012. (בספר, שנערך על ידי בתו, מובאים מרב כתביו, בצורתם המקורית כפי שהופיעו בשנות ה-50 בחוברות "תפוח" שערך ובעיתוני הילדים. את היצירות איירו הציירים נחום גוטמן, איזה הרשקוביץ, הנריק הכטקופף, תרצה טנאי ותרצה שחר. חמשת הפרקים הראשונים מיוחדים לשירים ולסיפורים לילדים; הפרק השישי הוא אוסף ברכות והקדשות שכתב לילדיו ולנכדותיו; הפרק השביעי מוקדש לשירתו למבוגרים)
  • פרח לב הזהב
  • זרת זרת לשלום

בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Basket in the Reeds, Minneapolis: Lerner, 1965. (הוצאה נוספת: London: Blackie, 1973)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוריאל אופק, "רפאל ספורטה ז"ל", ספרות ילדים ונוער, ט', ד (1983), 33.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרשון ברגסון, "רפאל ספורטה", שלושה דורות בספרות הילדים העברית; הביא לדפוס: דויד פאיאנס, תל אביב: יסוד, תשכ"ו 1966, עמ' 263.
  2. ^ מורן אזולאי, הנצחה בתל אביב? בלי נשים, ערבים ומזרחים, באתר mynet‏, 23 באפריל 2013.
  3. ^ פרס ברש לספורטה ולקריץ, דבר, 4 בינואר 1957.
  4. ^ 'פרס יציב' של 'דבר לילדים' הוענק למשורר ר. ספורטה, דבר, 26 בפברואר 1958.
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.