גנריך אלטשולר

גנריך אלטשולר
Ге́нрих Сау́лович Альтшу́ллер

לידה	15 באוקטובר 1926 טשקנט, ברה"מ
פטירה	24 בספטמבר 1998 (בגיל 71) פטרוזבודסק, רוסיה
ענף מדעי	חשיבה המצאתית
מקום מגורים	ברית המועצות
מקום לימודים	אוניברסיטת אזרבייג'ן לנפט ותעשייה
בן או בת זוג	Valentina Zhuravleva
www.altshuller.ru
תרומות עיקריות
טריז, ספרות מדע בדיוני

גנריך סאולוביץ אלטשולר (ברוסית: Ге́нрих Сау́лович Альтшу́ллер, שם ספרותי ג. אלטוב, טשקנט 15 באוקטובר 1926 – פטרוזבודסק 24 בספטמבר 1998) היה הוגה דעות, מדען, ממציא, מהנדס, סופר מדע בדיוני ועיתונאי יהודי יליד ברית המועצות, ממציא תאוריית החשיבה ההמצאתית, המכונה "טריז" (TRIZ), ותאוריות נוספות, כמו TRTS - תיאורית התפתחות מערכות טכנולוגיות, TRTL - תיאורית התפתחות אישיות יצירתית, ו-OTSM - התאוריה הכללית לחשיבה עוצמתית-יצירתית. כתב כעשרים ספרים, אשר נמכרו ביחד בכמיליון עותקים, בעיקר בברית המועצות, בעיקר בשנות השבעים ומעל 400 מאמרים.

קורות חיים

אלטשולר נולד בעיר טשקנט שבאוזבקיסטן, ברית המועצות ב-15 באוקטובר 1926. הוריו היו שניהם עיתונאים יהודים, ילידי באקו, אזרבייג'ן. אביו, שאול אלטשולר היה אף אחד מצוות העורכים של עיתון אזרי בשם Zarya Vostoka.

ב-1931 חזרה המשפחה לבאקו ובה חי אלטשולר מאז ועד 1990. הוא סיים את בית הספר התיכון של הצי הסובייטי, בהצטיינות והתקבל למכון הגבוה ללימודי טכנולוגיה (תעשייה) של אזרבייג'ן. את תעודת ההמצאה הראשונה קיבל בגיל 17. התנדב לצבא הסובייטי בפברואר 1944, תוך לימודי שנה ראשונה בפקולטה לציוד מכני לתכנון עיבוד נפט, ולאחר מכן למד בבית הספר הצבאי ללימודי טייס שברוסתווי, גאורגיה ושירת כטייס אך לא הספיק להילחם בטרם הסתיימה מלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה נשלח להמשך שירותו הצבאי לעיר באקו, שם הוצב כמפקח על החדשנות (קידום המצאות, חידושים וכו') בצי של הים הכספי וכמפקד חוליה במחלקה לריגול כימי מס' 11513.

אסיר ב"גולאג"

בשנת 1948 כתב אלטשולר מכתב לסטלין, יחד עם חברו רפאל שפירו . המכתב היה עב כרס ולקח לשניים כחצי שנה לנסחו, אולם כל הזהירות הייתה לחינם, כיוון שהמכתב העביר ביקורת נוקבת על מצב החדשנות בברית המועצות.

ב-20 ביולי 1950 נעצר על ידי השלטונות הסובייטים, יחד עם שותפו למכתב שפירו, וללא משפט נגזרו עליו 25 שנות מאסר ב"גולאג", ליד העיר וורקוטא (מספר אסיר 1-צ'-502). בתקופת מאסרו נפטר תחילה אביו ושלוש שנים אחרי תחילת המאסר, ומשקיבלה סירוב לבקשת החנינה שהגישה עבורו, התאבדה גם אמו.

ב-22 באוקטובר 1954, כשנה לאחר מות סטלין קיבל אלטשולר חנינה, השתחרר וחזר להתגורר בבאקו.

עיתונאי, ממציא וסופר

עד מעצרו ב-1950 מספר המצאותיו עלה על 10. ההמצאה המשמעותית ביותר הייתה מדי אמודאי, המגנים מפני גז ואיבודי חום.

במשך כעשר השנים הראשונות שלאחר שחרורו מהכלא עבד אלטשולר כעיתונאי, בין השאר בעיתונים "העובד של בקו" (Bakinskiy Rabochiy) ו"מגדל", כפקיד פטנטים וכממציא. בתקופה זו, ב-1956 נישא לוולנטינה ז'וראבליובה (Валентина Журавлева ,1933–2004) ואז החל גם לכתוב, לעיתים קרובות ביחד עימה, ספורים וספרי מדע בדיוני. החל מאמצע שנות השישים ועד ראשית שנות השבעים התפרנס רק מכתיבה ספרותית זו. בערך בתחילת שנות השבעים תפשה המצאת ה-TRIZ תאוצה בברית המועצות ומאז ועד פטירתו הוא עסק בעיקר בה, כתיבת מאמרים וספרים על התאוריה, פיתוחה, הוראתה לרבים ממהנדסי ארצו ועוד.

בספטמבר 1990, עקב חוסר הביטחון של תקופת התפרקותה של ברית המועצות, עזב אלטשולר את באקו ומאז ועד פטירתו ב-1998 חי בעיר פטרוזבודסק שבקרליה הרוסית. החל מתקופה זו בערך, החלה גם תאוריית ה-TRIZ שלו להתפשט בארצות הברית, יפן ומדינות מערביות אחרות.

בנו היחיד, יבגני נפטר עוד בחיי האב והותיר אחריו בת, יונה קומרצ'בה, נכדתו היחידה של אלטשולר ובעלת הזכויות על כל יצירותיו והמצאותיו.

המצאת טריז (TRIZ)

ערך מורחב – חשיבה המצאתית שיטתית

TRIZ הם ראשי התיבות של השם הרוסי של "התאוריה של פתרון בעיות בדרך יצירתית" (Teoriya Resheniya Izobreatatelskikh Zadach). הנחת היסוד המרכזית של TRIZ ושל ממשיכותיה כמו TRTS ועוד, היא, שמערכות טכנולוגיות מתפתחות לפי חוקים מסוימים, אותם ניתן לגלות וללמוד על מנת לפתור בעיות המצאתיות מסוגים שונים.

את הרעיון של TRIZ פרסם אלטשולר לראשונה בשנת 1956, במאמר שכתב יחד עם עמיתו רפאל שפירו, "אודות פסיכולוגיה של יצירתיות בהמצאות". בהמשך הדרך הוא שרטט גם קווים כלליים ל-OTSM - התאוריה הכללית לחשיבה עוצמתית-יצירתית. בשנים 1957–1959 הוא עבד במשרד השיכון של אזרבייג'ן, ושם גם העביר את הסמינר הראשון שלו ב-TRIZ. את ספרו הראשון, "איך ללמוד להמציא", שנסב גם הוא על TRIZ פרסם ב-1961.

התאוריה הפכה פופולרית מאוד בברית המועצות של שנות השבעים, עשרות מאמרים וספרים נכתבו עליה ומהנדסים סובייטים רבים נהגו להשתמש בה. החל משנות התשעים ואילך הוכרה התאוריה גם במערב, בעיקר בארצות הברית וביפן. בין החברות המערביות הגדולות שהשתמשו בשיטה זו לפתרון בעיות שונות נמצאות: .Ford Motor Co, DaimlerChrysler, Johnson & Johnson, Boeing, Kodak, National Semiconductor, Northern Telecom ונאס"א.

סופר מדע בדיוני

בשנת 1958, כשנתיים לאחר נישואיו לוולנטינה ז'וראבליובה (Valentina Zhuravlyova), סופרת בזכות עצמה, החל אלטשולר לכתוב גם מדע בדיוני, כשפרסם את סיפורו "איקרוס ודדאלוס" (Икар и Дедал) תחת שם העט ג. אלטוב. עד ראשית שנות השבעים והצלחתה של ה-TRIZ הייתה כתיבת המדע הבדיוני מקור פרנסתו העיקרי. רבים מסיפוריו וספריו נכתבו בשיתוף עם אשתו ז'ורבליובה, ולעיתים קרובות נהגו השניים לתת את הקרדיט לכתיבה רק לז'ורבליובה הלא יהודייה, עקב התגובות האנטישמיות שספג אלטשולר עצמו, כשפרסם את סיפוריו לבדו.

בשנת 1962 יצא לאור בעברית, בהוצאת "ינשוף", אחד מספריו הראשונים, "מסע בין כוכבים", אשר תורגם על ידי אסתר זמירי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גנריך אלטשולר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גנריך אלטשולר
• על גנריך אלטשולר (ברוסית)
• על גנריך אלטשולר (באנגלית)
• Genrikh Saulovich Altshuller, באתר MATRIZ