גרבור
.jpg) | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מרק, מזון  |
| מטבח |
המטבח הצרפתי |
| מוצא |
צרפת |
| מרכיבים עיקריים |
שינקן |
  | |
גרבור (בצרפתית: Garbure) הוא נזיד צרפתי סמיך המבוסס באופן מסורתי על כרוב וקונפי,[1] אם כי הגרסה המודרנית עשויה בדרך כלל עם בשר חזיר, גבינה ולחם ישן.[2]
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם נובע מהשימוש במונח garb (לבוש) לתיאור אלומות תבואה המתוארות על מגן או מעילי נשק הרלדיקה. לפיכך שמו של גרבור, הנאכל במזלג, הוא התייחסות לשימוש בקלשון כדי להרים אלומות תבואה.[3] מקורו בגסקוניה באזור התרבות ההיסטורי של אוקסיטניה. המאכל דומה לפוטה (Potée).[4] בקרב בני הגסקון אולי יש לזה קשר כלשהו לתקופה תחת האימפריה האנגווינית, עם השפעה מתבשיל פוטאג' אנגלי.
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארבור היה המזון היומיומי של איכרי גאסקוניה. זה השתנה מבית לבית, משאבי הטבח, הכנסות משק הבית ומקצבי עונות השנה. המנה מבוססת על רתיחה ממושכת של מבחר ירקות ובשרים, בדרך כלל בשרים משומרים וקונפי. הכרוב החיוני עשוי להיות מלווה בפול, טרי או מיובש, אפונת מנג'טו, תפוחי אדמה, לפת, אפונה, בצל, גזר, סלרי, קולרבי, סלק, חסה, סרפד, בוראג' או אפילו ערמונים.
במסעדות בארנאיס מוגש לעיתים קרובות טרין גדול של גרבור בתחילת הארוחה, והאורחים יכולים לקחת לעצמם כמה שהם רוצים.
לעיתים קרובות הארוחה הייתה מסתיימת בשברו מסורתי, שהוא מנהג לערבב חצי כוס יין אדום עם הנוזל שנותר בתחתית הקערה לאחר אכילת התוכן המוצק, ולאחר מכן לצרוך אותו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ROBUCHON, J., & MONTAGNÉ, P. (2001). Larousse gastronomique. New York, Clarkson Potter.
- ^ Smith, Henry (1900). The Master Books of Soups. Bedford, MA, USA: Applewood Books. p. 175. ISBN 978-1-4290-1180-8.
- ^ Dallas, E. S. (1877). Kettner's Book of the Table. London, England: Dulau & Company. p. 15.
garbure.
- ^ w:fr:Garbure