סלרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןכרפס ריחני
Snijselderij Apium graveolens.jpg
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
סוג: כרפס
מין: כרפס ריחני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Apium graveolens
ליניאוס

סלרי, או כרפס ריחני (שם מדעי: Apium graveolens) אחד המינים של הסוג כרפס ממשפחת הסוככיים. צמח ירק מאכל ותבלין, צמח דו-שנתי אשר מקורו באגן הים התיכון, נפוץ כצמח בר הגדל בביצות - צמח ריחני זקוף שגבהו 50-70 סנטימטר. הסלרי גדל בקרקע עשירה ולחה, בשמש מלאה ואקלים מעט קריר.

כירק מאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלרי
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 95.4 ג'
קלוריות 16 קק"ל
חלבונים 0.69 ג'
פחמימות 2.97 ג'
שומן 0.16 ג'
שומן רווי  %0.04
שומן חד בלתי רווי  %0.03
שומן רב בלתי רווי  %0.08
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
ויטמין A 22 מק"ג
ויטמין C 3.1 מ"ג
ברזל 0.2 מ"ג
סידן 40 מ"ג
מגנזיום 11 מ"ג
זרחן 24 מ"ג
אשלגן 260 מ"ג
נתרן 80 מ"ג
סיבים תזונתיים 1.6 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

סלרי משמש כירק מאכל, כתבלין ומקור טעם ונאכל בשלמותו (גבעולים, עלים, זרעים ושורש). מכיל סידן, ברזל, אשלגן, ויטמין A וויטמין C. כצמח תרבות הוא מצוי בשני זנים סלרי שורש (Apium graveolens var. rapaceum) וסלרי עלים (var. dulce). בראשון צוואר השורש מעובה בצורת פקעת וגבעולי העלים קצרים יחסית, מגדלים אותו בעיקר בעבור שורשו הנאכל, והעלים משמשים תבלין למאכל. את הזן השני, סלרי עלים, מגדלים בעיקר בשל עליו הארוכים, המשמשים ירק מאכל.

חתך גבעול של סלרי

צמח הסלרי, מכיל רעלן בשם פסוראלן אשר במקרים חריגים ונדירים עלול לגרום נזק לדנ"א אם נחשפים לאור השמש לאחר אכילתו[2]. יש מיעוט קטן של אנשים הסובלים מאלרגיה חמורה לסלרי. ככל הנראה האלרגן לא נהרס בבישול או אפייה.

בניגוד לתפיסה רווחת לסלרי אין "ערך קלורי שלילי" והוא מספק מעט יותר קלוריות מהדרוש לצורך עיכולו[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.