גריגורי דובריגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריגורי דובריגין
Grigoriy Dobrygin (cropped).jpg
לידה 17 בפברואר 1986 (בן 34)
קמצ'טקה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
שנות הפעילות 2009 - הווה (כ־11 שנים)
מקצוע שחקן, תסריטאי, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, במאי קולנוע, במאי תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוב הכסף לבמאי הטוב ביותר (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גריגורי אדוארדוביץ' דובריגיןרוסית: Григо́рий Эдуа́рдович Добры́гин; נולד ב-17 בפברואר 1986) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון רוסי, במאי ומפיק. דובריגין, רקדן בלט בהכשרתו, עשה את תפקיד הפריצה שלו כגיבור העל הרוסי הראשון בסרט ברק שחור משנת 2009. אחרי שכיכב בסרט "How I Ended This Summer" שזכה לשבחי המבקרים (2010),[1] ערך את הופעת הבכורה בסרט מערבי בשנת 2014 כשהופיע בסרטים "איש מבוקש מאוד" ו"הים שחור".[2] מכונה בשם "ג'יימס פרנקו הרוסי" בגלל הרבגוניות שלו.[3][4]

ידוע כבן להורים פרוטסטנטים וחבר הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי.

ראשית חייו וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובריגין נולד בויליוצ'ינסק, מחוז קמצ'טקה, רוסיה, ברית המועצות (כיום חבל קמצ'טקה, ברוסיה) בבסיס הצוללות הגרעינית ריאבצ'י בפטרופבלובסק-קמצ'טסקי,[5] בחצי האי קמצ'טקה במזרח הרחוק הרוסי. אביו היה קברניט צוללת של הצי הסובייטי ואמו הייתה רקדנית בלט מקצועית ממוסקבה,[2] שילוב שדבריגין כינה שידוך "אידיאלי סופר-סובייטי".[6]

משפחתו חזרה למוסקבה כשהיה בן עשר על מנת שילמד ריקוד באקדמיה הממלכתית לכוריאוגרפיה הידועה בעולם במוסקבה בתיאטרון בולשוי.[6] תפקידו הראשון על הבמה עבור הבולשוי היה במפצח האגוזים בגיל 12.[2] משפחתו התגוררה בזלנוגראד שבפרברי מוסקבה, שבו גם דובריגין למד בבית הספר לספורט "ספוטניק" ושיחק כדורגל.[7]

לאחר שאביו התקרב לכנסייה האדווניסטית של יום השביעי והפך למטיף, דובריגין פרש מהאקדמיה בגיל 17, שנה לפני סיום הלימודים. הוא עזב את מוסקבה ונרשם לאוניברסיטת האדווניסטית של זאקוסקי בעיירה זאוקסקי בטולה. ההחלטה להיכנס לסמינר נבעה מהאמונות שלו עצמו כמו גם מההשפעה של הוריו.[2][8] הוא שיחק כדורגל מקורה תחרותי בנבחרת הסמינר ונסע לטורנירים בבריטניה ובגרמניה.[7]

אחרי שנתיים בזאוקסקי, דוברגין חזר למוסקבה ללמוד משחק בבית הספר לתיאטרון האמנות במוסקבה. לא ברור אם גורש או עזב מבחירתו שלו, אך בשנה הבאה נרשם לאקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון (GITIS) ללמוד בימוי.[2] דוברגין כינה את השנה הראשונה שלו ב- GITI "הגרועה ביותר בחיי", כשחי בפחד שיגורש. הוא אמר שאף על פי שהמכון היה קפדני, לימודיו עם הבמאי אולג קודרישוב היו נקודת מפנה בחייו. הוא סיים את לימודיו בשנת 2010.[9]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובריגין עם יקטרינה וילקובה, 2009

בעודו סטודנט, דובריגין לוהק לתפקיד דימה מאיקוב בסרט ברק שחור של המפיק טימור בקממבטוב (2009), סרט גיבורי העל שובר הקופות הראשון בשפה הרוסית.[2]

דוברגין זכה להכרה עולמית לאחר שהבמאי אלכסיי פופוגרבסקי הבחין בו בהצגת תיאטרון ובסופו של דבר ליהק אותו לסרט "How I Ended This Summer (2010).[10] דובריגין וסרגיי פוסקפליס, השחקן היחיד הנוסף על המסך, חלקו את פרס דב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-60 בברלין על תפקידיהם בסרט, שצולם במשך שלושה חודשים בתחנה מטאורולוגית באי ארקטי בחצי האי הצ'וקצ'י.[2] דוברגין זכה גם בפרס השחקן הטוב ביותר מטעם הגילדה הרוסית של מבקרי הקולנוע.[11] בעקבות הצלחתו; התקשורת כינתה אותו "הסטודנט המפורסם ביותר ברוסיה."

סרטו הראשון של דובריגין בשפה האנגלית היה "איש מבוקש מאוד" (2014), עיבוד לרומן של ג'ון לה קארה. דובריגין גילם את עיסא קרפוב, חצי רוסי, חצי צ'צ'ני מוסלמי אשר נמלט אל המבורג, שם הוא מותג כטרוריסט על ידי ה-CIA והשירות החשאי הגרמני .[12][13] דובריגין כיכב יחד עם רייצ'ל מקאדמס, וילם דפו ופיליפ סימור הופמן המנוח, בכמה מהסצינות האחרונות של הופמן.[2]

הוא שיתף פעולה עם ג'וד לאו בסרט הים השחור משנת 2014, מותחן צוללות בבימויו של קווין מקדונלד. כדי להתכונן לתפקיד ביקר דובריגין בבסיסי צוללות בסבסטופול שבקרים. הוא אמר למגזין "ראיון" כי הוא "באופן חוקי למחצה" סייר באתרים אוקראינים ורוסיים בשטח השנוי במחלוקת.[9]

מקדונלד שיבח את גישתו של דובריגין לתפקיד, ואמר, "לא הרבה שחקנים רוסים, או שחקנים, למעשה, הם בעלי הרגישות או המודעות שלו. יש לו גישה מערבית מאוד, יותר שיטתי לגביו, בשל הרצון למילה ניואנסית יותר. הוא רצה לאכלס את הדמות, בעוד נראה שהדרך הרוסית מבוססת הרבה יותר על מלאכתיות במנטליות שלה."[2]

הוא גם כיכב בעיבוד אחר של ג'ון לה קארה, Our Kind of Traitor (2015), לצד יואן מקגרגור וסטלאן סקארסגארד ובסרט Grain מאת הבמאי הטורקי סמיה קפלאנוגלו.[2] דובריגין גילם את הדוכס הגדול אנדריי ולדימירוביץ' בסרט הביוגרפי הרוסי של הבמאי אלכסיי אוצ'יטל על חייה של הבלרינה מטילדה קשסינסקאיה (מטילדה).[14]

בשנת 2015 כיכב דובריגין בפרסומת של אדידס בבימויו של פארל ויליאמס, #OriginalSuperstar, יחד עם פושה טי, המעצב היפני Yoon, VJ / המעצב VJ Mian, והמאייר המקסיקני סמית'.[15]

בימוי והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובריגין היה מפיק הסרט האחיות האהובות (2014), שהיה מועמד מטעם גרמניה לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה.[16]

את סרט הביכורים שלו כבמאי עשה עם הסרט הקומי הקצר "בגידה" (Измена), שהוקרן בפסטיבל הסרטים Kinotavr בשנת 2013.[17] הוא גם כתב וביים קטע קצר, Verpaskungen, שזכה בשני פרסים בפסטיבל Kinotavr לשנת 2014.[18]

בנובמבר 2013 ערך את הופעת הבכורה שלו כבמאי תיאטרון בתיאטרון מייאקובסקי.[19]

בשנת 2016, ביים דבריגין קטע קצר, Mind the Gap, ובו מככב וילם דפו (אותו הכיר מהסרט "איש מבוקש מאוד"). הסרט הקצר נמכר בלמעלה מ-100,000$ לצדקה לילדים.[20]

בלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובריגין הצהיר על כוונתו לחזור לעולם הריקודים באמצעות פרויקט קולנוע. הוא אמר ל"גרדיאן" באוקטובר 2014, "חמש שנים אחרי שהפסקתי לרקוד חשבתי לחזור. עכשיו עברו 10 שנים, אז זה יהיה ניסוי תיעודי עבורי: אני הולך להיכנס עמוק לבלט, להכין את גופי ואז לטייל בעולם עם מאמן מקצועי, כוריאוגרף בינלאומי ומצלמה."[2] במרץ 2015, הוא אמר למגזין Interview, "אני באמת רוצה לחזור לבמה הגדולה ולרקוד משהו. לא סיימתי את השנה האחרונה שלי באקדמיה - לא הייתי משועבד לתיאטרון וזה היה מה שפעם היה משמעות החיים: לרקוד."[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוברגין הוא אדוונטיסט דתי אדוק; לדבריו, חוזי הסרט שלו קובעים שהוא לא ישתה אלכוהול, לא יעשן, או יהיה בסצנת סקס גרפית בקולנוע, וגם לא יעבוד בשבתות.[9] הוא סירב להופיע בסצנת אהבה עם רייצ'ל מקאדמס בסרט "אדם מבוקש מאוד" שלא נכלל בתסריט המקורי, אך הוא הצהיר שזה מפני שזה היה מאוד לא אופייני לתפקיד שהוא מילא.[21] דובריגין אמר כי הוריו אדוקים ביותר ואינם צופים בטלוויזיה או בסרטים, אף על פי שהביא את אביו, קפטן הצוללת לשעבר, לבכורה במוסקבה של הסרט הים השחור.[22] דובריגין נמצא בזוגיות עם הזמרת מוסיה טוטיבאדזה, בתו של הצייר הגאורגי קונסטנטין טוטיבאדזה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שם בשפת המקור שנה תפקיד הערות
ניתוקים: סולו בשדה מוקשים Заградотряд: Соло на минном поле 2009 סרגיי שמלב
אגדת אחטמר Ахтамар 2009 נוסע
ברק שחור Чёрная молния 2009 דימה מייקוב / ברק שחור סרט גיבורי העל הרוסי הראשון
איך סיימתי את הקיץ Как я провёл этим летом 2010 פאבל דנילוב
המדינה הרביעית Die Vierte Macht 2011 אנטולי
4 ימים במאי 4 Tage im Mai 2011 פדיונין
איוון האטומי Атомный Иван 2012 איוון
סופת שלגים Метель 2013 ליובה
בגידה Измена 2013 סרט קצר; תסריטאי ובמאי
אדם מבוקש מאוד A Most Wanted Man 2014 עיסא קרפוב
אחיות אהובות Die Geliebten Schwestern 2014 מפיק
Verpaskungen Верпаскунген 2014 קצר; סופר ובמאי
הים השחור 2014 מורוזוב
טריטוריה Территория 2015 סרגיי בקלאקוב
תבואה 2015 אנדריי
Our Kind Of Traitor 2016 נסיך
מטילדה Матильда 2017 הדוכס הגדול אנדריי ולדימירוביץ'
Sheena667 2019 במאי

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
2010 פרס דב הכסף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין How I Ended This Summer זכייה
2010 השחקן הטוב ביותר על פי גילדת מבקרי הקולנוע של רוסיה How I Ended This Summer זכייה
2010 נשר הזהב: פרס בחסות MegaFon, פרס "העתיד תלוי בך" ככישרון צעיר הטוב ביותר[23] זכייה
2013 פרס הסרט הקצר הטוב ביותר בקינוטאבר[24] בגידה זכייה
2014 פרס קינוטאבר להישג גבוה כבמאי[18] Verpaskungen זכייה
2014 פרס גילדת מבקרי הקולנוע במסגרת קינוטאבר Verpaskungen זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גריגורי דובריגין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעבד את הצפון
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Seymour, Tom (22 בנובמבר 2014). "Black Sea's Grigoriy Dobrygin: 'They used to call me the philosopher'". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2015. 
  3. ^ Shakhina, Olga (11 בספטמבר 2014). Светлый путь Григория Добрыгина [Grigory Dobrygin's shining path]. GQ (ברוסית). בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  4. ^ ריאיון לרדיו מאיאק (ברוסית)
  5. ^ "Transcript: June 2014 interview with Grigoriy Dobrygin" (ברוסית). Radio Mayak. 8 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  6. ^ 1 2 "Transcript: November 2013 interview with Grigoriy Dobrygin" (ברוסית). Radio Mayak. 20 בנובמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  7. ^ 1 2 Кандидат на роль Льва Яшина Григорий Добрыгин: Вратарь делает игру праздником [Grigory Dobrygin, candidate for the role of Lev Yashin: Goalie celebrates the game]. Sovetsky Sport (ברוסית). 16 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2015. 
  8. ^ Взлетная полоса: Григорий Добрыгин [Runway: Grigory Dobrygin]. Cosmopolitan (ברוסית). 29 בינואר 2010. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. (translation) From 17 to 19, I was in a Protestant seminary... For me it was kind of like searching for myself. 
  9. ^ 1 2 3 4 Yastrubitskaya, Daria (5 במרץ 2015). Григорий Добрыгин: Хочу Вернуться в Балет [Grigory Dobrygin: I Want to Return to the Ballet]. Interview Magazine (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2017-07-02. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  10. ^ "Григорий Добрыгин: "Я вытащил счастливый билет"". Vsar (Grigory Dobrygin: "I drew the lucky ticket"). 10 ביולי 2010. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  11. ^ "2010 Премия "Слон"". Russian Guild of Film Critics. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2015. 
  12. ^ "Anton Corbijn Narrates a Scene From ‘A Most Wanted Man’". New York Times. 24 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2015. 
  13. ^ Bullock, Dan (13 בינואר 2015). "A Most Wanted Man DVD Review A Most Wanted Man DVD Review". The Hollywood News. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  14. ^ «Матильда» Учителя переехала на «Ленфильм» [Uchitel's "Matilda" Comes to Lenfilm]. Lenfilm. 24 בדצמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  15. ^ Oster, Erik (30 ביולי 2015). "Johannes Leonardo, Adidas and Pharrell Take on Haters". Ad Week. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2017. 
  16. ^ "BELOVED SISTERS [Die geliebten Schwestern] 2014 Oscar® Selection, Germany". American Film Institute. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  17. ^ Solntseva, Alyona (5 ביוני 2013). «Кинотавр-2013». День третий [2013 Kinotavr: Day 3]. Moskovsky Novosti (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2014-08-05. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2015. 
  18. ^ 1 2 "Призеры 25 Открытого Российского кинофестиваля "Кинотавр"". Kinotavr. אורכב מ-המקור ב-2014-07-08. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2015. 
  19. ^ Григорий Добрыгин дебютирует как театральный режиссер [Grigory Dobrygin makes his debut as a theatre director] (ברוסית). Mayakovsky Theatre. 13 בנובמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2015. 
  20. ^ "Short film released showing Willem Dafoe talking about the gaps in his teeth and it's strangely alluring". The Independent. 31 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2017. 
  21. ^ Актер Григорий Добрыгин отказался сниматься в откровенной сцене с Рэйчел МакАдамс [Actor Grigory Dobrygin refused to appear in an explicit scene with Rachel McAdams]. Segodnya (ברוסית). 26 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2015. 
  22. ^ Kalashnikova, Ulyana (22 בינואר 2015). Григорий Добрыгин вывел в свет девушку и папу [Grigory Dobrygin brings his girl and his dad into the light]. 24News. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2015. 
  23. ^ "MegaFon Sustainability Report 2011". MegaFon. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2015. (הקישור אינו פעיל)
  24. ^ "Объявлены победители конкурса "Кинотавр" Короткий метр" [Winners of the Kinotavr festival announced]. Kinotavr. אורכב מ-המקור ב-2019-01-20. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2015.