הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הכנסייה המשיחית של שומרי השבת

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי (או: המשיחית שומרי השבת[1]) היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בביאתו השנייה של ישוע המשיח) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון המקודש. הכנסייה נוסדה באופן רשמי בשנת 1863 בארצות הברית.

רבים מעיקרי האמונה של הקהילה נשענים על חלק מכתביה של אלן גולד וייט, אשר החל משנת 1844 ובמשך 19 שנה ראתה "חזיונות" או "נבואות" במקומות ציבוריים, ובהמשך חייה התנבאה בנושאים שונים הקשורים לתפקודה של הקהילה בעולם.[2]

אין כמורה רשמית בכנסייה זו, אבל יש פסטורים ("רועי קהילה" באנגלית) המנהיגים את הקהילה.

באופן רשמי הכנסייה טוענת שאינה רואה בשלילה את קיומם של כנסיות נוצריות אחרות, אך "מעדיפה את הטקסים והמוסדות" שלה, וחשוב לה שחבריה יהיו אלו "שראו את האור".[3]

יש המגדירים בארצות הברית את הכנסייה ככת, בייחוד עוזבי הכנסייה, אך רבים מהכנסיות בארצות הברית רואים בה כנסייה נוספת עם נוהגים שונים.[2]

עיקרי אמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק - החוק האלוהי מגולם בעשרת הדיברות.
  • שבת - יום השבתון חל ביום השביעי בשבוע, משקיעת השמש ביום שישי עד שקיעת השמש בשבת.
  • ההתגלות השנייה של ישו וקץ הימים - ישו יחזור לארץ בגופו אחרי תקופת עקה, שבמהלכה השבת תהיה שעת מבחן עולמית. ההתגלות השנייה תתחיל תקופה של אלף שנים של מלכות השמים.
  • הטבע המאוחד של האנושות - האנושות היא גוף אחד שאינו ניתן לחלוקה. לבני אדם אין נשמה נצחית, ואין קיום תודעתי לאחר המוות.
  • חיי נצח מותנים - החוטאים אינם נידונים לגיהנום נצחי, אלא מושמדים לעד.
  • המאבק הגדול - האנושות מצויה במאבק בין ישוע המשיח לבין השטן.
  • המנוחה השמימית - בעזיבתו את הארץ, החל ישו בהנהגת שלטון של כפרה מהמקדש השמימי.
  • דין המבוסס על חקירה - משפטם של הנוצרים המוצהרים החל בשנת 1844. החקירה תקבע מי יזכה לישועה ותוכיח לכל הברואים כי האל עושה משפט צדק עם בני האדם.
  • שארית הפליטה - יהיו אלו אשר ישמרו את מצוות אלוהים בתורה ויחזיקו ב"עדותו של ישוע".
  • רוח הנבואה - שליחותה של אלן ג. וויט נקראת רוח הנבואה, וכתביה נחשבים ל"מקור אמת" משלים אך לא מחליף את הכתובים, שמטרתם להעניק לקהילת המאמינים כלי שבו היא תוכל לבצע את תפקידיה המגוונים למען קיום מצוותיו של אלוהים בעידן הנוכחי והפצת בשורת הישועה של אלוהים. כך לדוגמה, אחד הספרים שלה הנקרא בעברית "אבות האומה ונביאי ישראל" יצא לאור לאחרונה. ספר זה מתאר את ראשיתה של האנושות ונפילתה בחטא ומביא את סיפוריהם של אבות ואימהות האומה, אדם וחוה, נח יעקב ורחל, יוסף, משה רבינו, דוד המלך ורבים אחרים. הספר מתאר את אותו צור אמונה שממנו שאבו אבות האומה והנביאים את הכוח וההשראה שבו שמו את מבטחם.

יחסם לישראל וליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלה הרשמי של הקהילה העולמית. בסמל של הקהילה בישראל הוסר סמל הצלב כדי להימנע בפגיעה ברגשות העם היהודי בישראל כתוצאה משימוש לרעה בסמל הזה בזמנים שונים בהיסטוריה.
 סמל זה הוא סמלה הרשמי של הקהילה העולמית. כתוצאה משימוש לרעה בסמל הזה בזמנים שונים בהיסטוריה בסמל של הקהילה בישראל הוסר סמל הצלב כדי להימנע בפגיעה ברגשות העם היהודי החי בישראל.

לקהילה יש מסיון שתפקידו לפנות ליהודים הרוצים להמיר את דתם. בתי הקהילה בישראל נקראים "בתי כנסת", ונמנעים בהם מצורת הצלב שאינו מקובל בקהילה בישראל כסמל הרשמי שלה. אגף זה פעיל בארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, הולנד, ארצות הברית (בעיקר בפלורידה) ובישראל.[4][5] אנשי הקהילה מפעילים בישראל 28 מרכזי קהילה, רובן למען עובדים זרים ברומנית, ספרדית, רוסית ואנגלית, וכן מרכז באמהרית ובעברית. ארבעת האחרונים פונים ליהודים עולי אתיופיה, עולי הארצות דוברות האנגלית והרוסית, ויהודים ישראלים.[6][7]

לקהילה האדוונטיסטית לשכה הנקראת 'קרן הידידות עם היהודים', ובראשה ריצ'רד אלופר (Richard Elofer). בסוף שנת 2000 הוזמן ריצ'רד אלופר למפגש ראשי כנסיות נוצריות עם נשיא המדינה דאז, משה קצב. בשנת 2003 פורסמה כתבה אוהדת על ריצ'רד אלופר ופועלו בישראל בקרב שוהי עבודה ואחרים.[8]

הכנסייה מפיצה ספרות בעברית שנועד לציבור היהודי בישראל דתי כחילוני, וכן חלק מאתר המרשתת שלה מוקדש ומיועד ליהודים (ונקרא הקהילה האדוונטיסטית בני ציון).[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפי שהוא מופיע בעלונים שלהם בעברית
  2. ^ 2.0 2.1 ביקורת על האדוונטיסטים (אתר 'סובלנות דתית', באנגלית)
  3. ^ ספר 'תשובות המשיחיים שומרי היום השביעי', ספרם הרשמי של אנשי הכנסייה, שהודפס ב-1957, עמוד 197
  4. ^ המרכז העולמי לידידות בין יהודים לאדוונטיסטים
  5. ^ שמחתה של מרים סיפור הטבלתם לנצרות של יהודים (באתר הכנסייה, אנגלית)
  6. ^ אתר הכנסייה בישראל - דף הקהילות
  7. ^ פעילות ריצ'רד אלופר בקרב יהודים יוצאי ברית המועצות לשעבר. (האתר ברוסית, כולל תמונתו של ריצרד אלופר חבוש כיפה ועטור טלית נואם בבית כנסת)
  8. ^ ראיתי עובדים זרים מאושרים כתבתה של ורד לוי-ברזילי 4 בפברואר 2003 (אתר הארץ, הכתבה המקורית עברה תיקון ועדכון למחרת)
  9. ^ על רפואה וגוף או פרי הרוח - מסמכי "בית הספר של שבת" (תרגום מאנגלית שולמית גלאור, באתר הכנסייה)