פיליפ סימור הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיליפ סימור הופמן
Philip Seymour Hoffman 2011.jpg
פיליפ סימור הופמן ב-2011
תאריך לידה: 23 ביולי 1967
מקום לידה: רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
תאריך פטירה: 2 בפברואר 2014
שנות הפעילות: 1991 - 2014
פרסים: פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר

פיליפ סימור הופמן (אנגלית: Philip Seymour Hoffman‏, 23 ביולי 1967 - 2 בפברואר 2014), היה שחקן אמריקני זוכה פרס אוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן נולד בפיירפורט, ניו יורק, לאב עובד בכיר בחברת "זירוקס" ולאם שופטת בבית משפט לענייני משפחה. יש לו שתי אחיות ואח (גורדי הופמן, תסריטאי, שכתב את התסריט ל"אהבה לייזה", בה כיכב פיליפ סימור הופמן). אביו היה פרוטסטנטי בעל שורשים גרמניים ואמו, מרילין לבית או'קונורס קתולית ממוצא אירי. הוריו התגרשו כשהיה בן תשע. ב-1989 סיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק, שם למד קולנוע ומשחק.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הראשון כשחקן היה כנאשם בפרק בסדרת הטלוויזיה "חוק וסדר" (1991). הפריצה הקולנועית שלו הגיעה כעבור שנה, כשהופיע בארבעה סרטים, הנודע שבהם היה "ניחוח אישה", בו גילם את בן כיתתו הערמומי של צ'ארלי סימס (בגילומו של כריס אודונל). בהמשך ביסס עצמו כשחקן משנה מצליח ומוערך המגלם דמויות מגוונות וייחודיות, כשהוא עובד עם מגוון רחב של במאים בולטים, כדוגמת פול תומאס אנדרסון, ג'ואל ואיתן כהן, קמרון קרואו, ספייק לי, דייוויד מאמט, רוברט בנטון, ג'ואל שומאכר, טוד סולונדז ואנתוני מינגלה. הוא הופיע בחמישה סרטים אותם ביים פול תומאס אנדרסון ("שמונה בטוח", לילות בוגי", "מגנוליה"',"מוכה אהבה" ו"המאסטר"). ב"באהבה לייזה" שיחק לראשונה בתפקיד הראשי. הוא גילם אלמן שאשתו התאבדה, המתמכר לשאיפת אדי בנזין. ב"פרשת מאהוני" גילם פקיד בנק המנהל חיים סודיים כמהמר, ומתחיל לגנוב כספים ממקום עבודתו לאחר שנקלע לחובות. לאחר מכן המשיך לככב בתפקידי משנה בסרטים הוליוודיים מצליחים כדוגמת "ואז הגיעה פולי", "קולד מאונטן" ו"משימה בלתי אפשרית 3". עם תפקידיו האחרים נמנים בחור הומוסקסואל ("לילות בוגי", "אנשים מושלמים" ו"טרומן קפוטה"), מפסידן בודד ("אושר"), פרחח מפונק ועשיר ("ניחוח אישה" ו"הכישרון של מר ריפלי"), דמות מחנכת ("מגנוליה" ו"כמעט מפורסמים"), בריון אכזרי ("שמונה בטוח, "מוכה אהבה" ו"משימה בלתי אפשרית 3"), אומן רגיש ("סטייט פינת מיין" ו"סינקדוכה ניו יורק"), קברניט משחק ראשי ומורד ("משחקי הרעב") ועוד.

ב-2006 זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על משחקו בסרט "טרומן קפוטה", בו גילם את דמות הסופר האקסצנטרי וההומוסקסואל שכתב את הרומן "בדם קר", שהזניק אותו לתודעה, אך גם הרס את חייו.

הוא היה מועמד 3 פעמים נוספות לפרס אוסקר לשחקן משנה, ב-2008, ב-2009 וב-2012 על תפקידיו בסרטים "מלחמתו של צ'ארלי וילסון", "ספק" ו"המאסטר".

קריירת במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקריירה הקולנועית המצליחה שלו, הופמן מוכר גם כשחקן תיאטרון. הוא היה מועמד פעמיים לפרס טוני: ב-2000 על "המערב האמיתי" מאת סם שפרד, בו הופיע לצד ג'ון סי. ריילי וב-2003 על העלאה המחודשת של "מסע ארוך אל תוך הלילה", מאת יוג'ין או'ניל. בנוסף ביים כמה הצגות אוף-ברודוויי.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן היה במערכת יחסים ממושכת עם מעצבת התלבושות מימי אודונל. הם נפגשו ב-1999 כשעבדו על המחזה "In Arabia We'd All Be Kings", אותו הפיק הופמן. לזוג שלושה ילדים: בן שנולד במרץ 2003, ושתי בנות שנולדו ב-2006 וב-2008.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2014 נמצא הופמן מת בדירתו על ידי חברו התסריטאי והמחזאי, דייוויד בר כץ. הוא מת כנראה ממנת יתר של סמים שהזריק, ככול נראה משמונה שקיות של הירואין לבן. הוא היה בן 46 במותו.‏[1]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]