ד'ו אל-קעדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית:ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.

משמעות הפועל "קעדה" הוא להימנע או להשתמט מלצאת לקרב, המילה "ד'ו" משמעותה "בעל", "בעלים", כך שמשמעות שם החודש היא "בעל שביתת הנשק". במהלך חודש זה נהגו הערבים הפגאנים שלא להילחם.

אירועים חשובים בחודש זה[עריכת קוד מקור | עריכה]