ערך זה עוסק בחודש בלוח השנה העברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
תמוז (פירושונים).
|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
תמוז (מאכדית: dumuzu[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת הקיץ.
בלוח העברי הקבוע יש בחודש תמוז 29 יום, מה שנקרא "חודש חסר". לפי כללי הלוח העברי, שהונהגו החל מתקופת האמוראים, יום א' בתמוז יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי או שישי. כיוון שבחודש הקודם, סיוון, יש 30 יום, ראש החודש הוא יומיים, ביום ל' בסיוון ולמחרתו, ביום א' בתמוז.
בלוח השנה העברי כונו בתחילה החודשים לפי מניינם מחודש האביב, ניסן, חודש זה כונה בהתאם: "החודש הרביעי". שורשו האטימולוגי של השם תמוז במונח האכדי תָמוּזִי (Tamuzi), המבוסס על הגרסה השומרית העתיקה דָמוּ-זִיד (Damu-zid) והגרסה השומרית המאוחרת יותר דוּמוּ-זִיד (Dumu-zid), שהפכה מאוחר יותר לדוּמוּזִי (Dumuzi) באכדית. במקורו, היה תמוז שמו של אחד משנים-עשר חודשי השנה בלוח הבבלי, על שם האל "תמוז", שבמיתולוגיה המסופוטמית היה אל הפריון. אל זה מוזכר אף במקרא: ”וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז”.[3] על-פי פרשני המקרא, דרך עבודתו של אליל זה הייתה באמצעות הסקה, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך (ביחס למתכת שממנה נעשה גוף הצלם), היו נמסות, וכך נראה הפסל כבוכה. על פי הפרשנים,[4] מקור השם תמוז במילה הארמית "למזא" שמשמעותה הצתה, חום והסקה. על שם החום וההסקה נקרא האליל, וכך גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ. בתקופת גלות בבל ושיבת ציון חדרו שמות החודשים הבבליים לשפה העברית,[5] ומאז נקרא חודש זה במקורות העבריים "חודש תמוז". פרופסור יעקב שלום ליכט מציין ”יש להניח, ששמו האלילי - "תמוז" לא צרם ליהודאי התקופה הבבלית החדשה, שאלמלא כן בוודאי לא היה מתקבל בישראל - כשם שלא נתקבלו שמות החודשים הכנעניים מהתקופה הטרום גלותית שנדחו מפאת טעם עבודה זרה.”[6]
בביתא ישראל החודש נקרא תמוס. תמוז הוא גם השם לחודש יולי בארצות רבות במזרח התיכון.
מזל החודש הוא מזל סרטן[7] על שם מערכת כוכבים דמויי סרטן שהייתה בעבר ברקע לשמש בחודש זה. בלוח השנה במגילות קומראן מזל תמוז הוא מזל אריה.
נעמי שמר כתבה בשירה ״אמצע התמוז״ על המוות המביא סוף על החיים. בדומה לימי קדם, התמוז כשיא הקיץ מסמל את תקופת הפריון. המוות איפוא צורם מאוד שעה שהכל סביב חי ושופע.
- יעקב ליכט, מועדי ישראל: זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית־שני, כרך 3 בסדרת "ספריית האנציקלופדיה המקראית", בהוצאת מוסד ביאליק, 1988. ISBN 9653425153
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תמוז |
 ציטוטים בוויקיציטוט: תמוז |
|
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 72–94 doi: 10.2307/3259081
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק י"ד
- ^ רש"י יחזקאל, ח', י"ד; מלבי"ם שם
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ יעקב שלום ליכט, כורש הרצל גורדון, נפתלי הרץ טור סיני, מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני, ירושלים: מוסד ביאליק, 1988
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה י'
פרק 08 – דבר היום: תמוז (שמת לפני אב ואלול) בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
