דאגלס DC-5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאגלס DC-5
Douglas DC-5
DC-5 (USAAF C-110) over New Guinea 1942.jpg
המטוס בשנת 1942
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן דאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה 20 בפברואר 1939
תקופת שירות 1940 – 1949
צוות 3
נוסעים 18-24
יחידות שיוצרו 12
משתמש ראשי KLM
צי ארצות הברית
חיל הנחתים של ארצות הברית
ממדים 
אורך 18.96 מטר
גובה 6.04 מ'
מוטת כנפיים 23.77 מ'
משקל ריק 6,243 ק"ג
משקל המראה מרבי 9,072 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 230 קמ"ש
קצב נסיקה 1,585 רגל
טווח טיסה מרבי 2,575 ק"מ
סייג רום 7,225 מ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
2 מנועי R-1820 תוצרת קרטיס-רייט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
צנחנים של חיל הנחתים האמריקאי קופצים מ-DC-5 דגם R3d-2

דאגלס DC-5אנגלית: Douglas DC-5) הוא מטוס נוסעים דו מנועי לטיסות קצרות מתוצרת דאגלס איירקראפט קומפני. המטוס טס לראשונה ב-20 בפברואר 1939. עם כניסתו לשירות של מטוס ה-DC-4 בשנת 1945, הוחלפו הזמנות רבות מ-DC-5 ל-DC-4.

בסה"כ יוצרו 12 מטוסים מדגם זה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס פותח בשנת 1938 מתוך הדאגלס A-20 האבוק, ויועד לטיסות אזרחיות. על מנת להקל על עליית הנוסעים למטוס, עוצבו למטוס כנף גבוהה וגלגל חרטום. אב הטיפוס טס ב-20 בפברואר 1939.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעילים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס DC-5 אחד נרכש על ידי שירות האוויר הישראלי ביוני 1948, ושירת במלחמת העצמאות כמטוס תובלה בטייסת 103. על המטוס הורכב התקן מאולתר לנשיאת פצצות. לאחר המלחמה הועבר המטוס לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, שם שימש לאימון מבנאים ומכונאים מספר שנים. המטוס כונה בחיל בשם "The Bagel Lancer-Yankee Pasha" ("יאנקי פחה רומה כעכים"). המטוס נגרט בשנת 1954.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאגלס DC-5 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]