דאגלס A-20 האבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאגלס A-20 האבוק
Douglas A-20 Havoc
A-20G האבוק בשירות חיל האוויר של ארצות הברית
A-20G האבוק בשירות חיל האוויר של ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תקיפה, מפציץ בינוני, מטוס קרב לילי, מטוס סיור
קוד נאט"ו Box עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן דאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה 23 בינואר 1939
תקופת שירות 19411949 (כ־8 שנים)
צוות 3 אנשי צוות[1]
יחידות שיוצרו 7,478
משתמש ראשי חילות האוויר של צבא ארצות הברית
חיל האוויר האמריקאי
חיל האוויר הסובייטיחיל האוויר הסובייטי חיל האוויר הסובייטי
חיל האוויר המלכותי
ממדים 
אורך 14.62 מטר
גובה 5.52 מטר
מוטת כנפיים 18.6 מטר
שטח כנפיים 43.1 מ"ר
משקל ריק 7,272 ק"ג
משקל טעון 10,944 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 523 קמ"ש (בגובה 4,400 מטר)
קצב נסיקה 10 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 1,521 ק"מ
סייג רום 7,200 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים 9 × מקלעי 0.5 בראונינג (2-6 קבועים בחרטום המטוס, 2 בצריח־סובב עליון,1 בגחון המטוס)
פצצות 1,800 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
2 × רייט R-2600-23 - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,600 כ"ס כ"א.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דאגלס A-20 האבוקאנגלית: A-20 Havoc, "חורבן") היה מטוס תקיפה ומפציץ בינוני בעל שני מנועים שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, חיל האוויר הסובייטי, חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. בשירות חילות האוויר של בעלות הברית כונו דגמי המפציצים בוסטון (Boston) ושאר הדגמים נקראו "האבוק", מלבד בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי - שם כונו כל הדגמים "בוסטון". בחילות האוויר של ארצות הברית כונו דגמי הקרב הלילי P-70.

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A-20A: דגם היצור המשמעותי הראשון שפותח לשירות בארצות הברית לאחר שהדגמים הראשוניים פותחו לצורכי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. דגם ה-A כלל זוג מנועי R-2600-3 ומספר מצומצם עם מנועי R-2600-11, והוא נכנס לשירות באביב 1941. סך הכל 143 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • A-20B: דגם שיוצר בכמות גדולה של 999 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית, אם כי בפועל יוצאו 665 מהם לברית המועצות ורק הנותרים נכנסו לשירות בארצות הברית.
  • A-20C: דגם ה-C פותח בניסיון להגיע לדגם יצוא אחיד, בעיקר עבור בריטניה וברית המועצות. קדמת המטוס הייתה מזוגגת, הדגם כלל זוג מנועי RF-2600-23, מיגון לאורך המטוס ויכולת לנשיאת טורפדו במשקל 910 ק"ג. רוב מטוסי דגם זה נשארו לבסוף בשירות ארצות הברית לאור המתקפה על פרל הארבור, סך הכל יוצרו 948 מטוסים מדגם זה.
  • A-20G: הדגם הנפוץ ביותר, הוא נכנס לשירות בתחילת 1943 וכלל שיפורים בעיקר לחימוש המטוס. בקדמתו הזגוגיות הוסרו ובמקום הותקנו ארבעה תותחי 20 מ"מ ושני מקלעי בראונינג M2 מק"כ. סך הכל יוצרו 2,850 מטוסים מדגם זה.
  • A-20H: דגם דומה ל-G אך בעל זוג מנועים משודרגים R-2600-29 בעלי 1,700 כ"ס. סך הכל 412 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • A-20J / Boston IV: דגם שתוכנן להוביל מבנה הפצצה וכלל עמדת מטילן נוספת בקדמת המטוס. סך הכל 450 מטוסים מדגם זה יוצרו, 169 מהם שירתו בחיל האוויר המלכותי תחת השם 'Boston IV'.
  • A-20K / Boston V: דגם דומה ל-J אך בעל מנועים משודרגים R-2600-29. דגם זה היה דגם היצור האחרון של המטוס.

מפעילות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאגלס A-20 האבוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים מתייחסים לדגם ה-A-20G