טייסת 103

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 103
IAF Squadron 103.png
סמל טייסת 103
לאט לאט אנחנו ממהרים
פרטים
כינוי "טייסת הפילים"
כינוי עבר "הפיל המעופף"
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג מטוסי תובלה
בסיס האם נבטים
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה מאי 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העצמאות עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד תובלה אווירית, הצנחת כוחות
ומטענים, הנחתת ציוד מגובה נמוך.
כלי טיס C-130J סופר הרקולס ("שמשון")
כלי טיס בעבר C-130 הרקולס ("קרנף"), נורד, דקוטה, C-46 קומנדו, DC-5, ‏B-17, קטלינה, "בריסטול בופייטר", "דה הבילנד דראגון ראפיד", מוסקיטו 16.PR, הדסון, UC-64A נורסמן, בוננזה, מסוקי הילר 360
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטוס הרקולס של טייסת 103 בעת תרגיל באנגליה, 1998

טייסת 103, המכונה גם "טייסת הפילים", היא טייסת תובלה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מפעילה כיום מטוסי מטען מסוג סופר הרקולס C-130J "שמשון".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסת הוקמה בחודש יולי 1948 בבסיס רמת דוד, כטייסת תובלה והפצצה. בעת הקמתה היו בה שלושה מטוסי דקוטה ומטוס דאגלס DC-5 אחד. בימים לאחר מכן צורף לטייסת מטוס דה הבילנד מוסקיטו ומספר מטוסי בופייטר. בטייסת שירתו 12 אנשי צוות אוויר שבהם רק ישראלי אחד.

  • ב-30 במאי 1949 עברה הטייסת לבסיס תל-נוף וחזרה לפעילות ב-1 ביולי.
  • ב-15 במאי 1963 הוקם גף נפרד של הטייסת בבסיס לוד ובו חמישה מטוסי סטרטוקרוזר ("ענק") מדגם אזרחי שנרכשו בארצות הברית, וזוג מטוסי דקוטה. גף זה הפך ל"טייסת 120" ב-1 ביולי 1964.
  • ב-15 באוגוסט 1974, עברה הטייסת מבסיס תל-נוף לבסיס לוד, שהפך לבסיס מטוסי התובלה הכבדה והבינונית.
  • בשנת 1976 הוסבה הטייסת למטוסי C-130 הרקולס ("קרנף"), לאחר שמטוס הנורד הוּצא מהשירות.
  • באוגוסט 2008, עברה הטייסת למשכנה החדש בבסיס נבטים, לאחר שבסיס לוד נסגר.
  • באוגוסט 2013 נסגרה הטייסת. צוותי הטיסה והמטוסים נקלטו בטייסת אבירי הציפור הצהובה.
  • באוקטובר 2013 סיימו שלושה מטייסי טייסת 103 את הכשרתם בהטסת מטוס הסופר הרקולס בבסיס חיל האוויר האמריקאי בליטל רוק, ארקנסו ושבו לישראל כדי לאמן טייסים נוספים המיועדים לטייסת.[1]
  • ב-18 בדצמבר 2013 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס נבטים, למפקדה הראשון מונה סגן-אלוף אורי שאקי[1].
  • ב-9 באפריל 2014 החל עידן מטוס סופר הרקולס C-130J ("שמשון") בטייסת.

מפקדי הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערה
קלוד דיובאל 1948
דניאל רוזין 1948
סם בושס 1948
דניאל קרביט 1949
פול קדר נובמבר 1949 - פברואר 1950 לימים ראש להק ההדרכה
שלמה להט (לנדאו) פברואר 1950 - מאי 1950 לימים סגן מפקד חיל האוויר ומנכ"ל חברת אל על
יעקב אבישר מאי 1950 - דצמבר 1950
שמואל וידיליס אפריל 1951 - ינואר 1952
יהודה ארבל (פופקו) 1952–1954
פול קידר 1954 - ינואר 1955
נתן נבות (נוביק) ינואר 1955 - 1957
חגי אגמון (הוגו אלפרשטיין) 1957–1960
משולם (שוליק) ספיר 1960–1963
יוסף עופר 1963–1966
יהודה ארבל (פופקו) 1966 כהונה נוספת
יעקב שבתאי 1966–1967 מלחמת ששת הימים
עודד בנימיני 1967–1969
יצחק ברקן 1969–1971 מלחמת ההתשה
דוד פורת 1971
אלי מור 1971–1974
אבינועם מימון 1974–1976
יורם שחר 1976–1978
נתן דביר 1978–1982
דרור כפיר 1982–1984
עמוס פארן 1984–1986
יעקב (יוקי) בראור 1986–1988
יצחק (איקה) ברנדט 1988–1990 לימים מפקד בסיס חיל האוויר לוד ומפקד היחידה לשיתוף פעולה
שוקי בונס 1990–1992
אמיר השכל 1992–1994 לימים ראש להק כוח האדם
עמוס קובץ 1994–1996
שמואל (לולי) גוטשל 1996–1998
דניאל שלייפר 1998–2000
אודי בר-עוז 2000–2002 לימים מפקד בסיס חיל האוויר לוד
עדן אטיאס 2002–2004 לימים מפקד בסיס נבטים
גדי קופרמן 2004–2006
ליהוא הכהן 2006–2008 לימים מפקד בסיס נבטים

סמל הטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הטייסת עוצב על ידי אנשי מח"ל ששירתו לפני כן בהודו ובאפריקה ושם פגשו פילים ששימשו כחיות משא, דימוי מתאים לטייסת תובלה[2].

סמלים נוספים בטייסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסת שמשון, צילום בטאון חיל האוויר

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורי דרומי, מכיסא הנווט, מבצעים בהם השתתף המחבר בטייסת הפילים, הוצאת פילוש, 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 103 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]