דאה לוהר
 | |
| לידה |
20 באפריל 1964 (בת 59) טראונשטיין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| שם לידה |
Andrea Beate Loher |
| מדינה |
גרמניה |
| שם עט |
Dea Loher |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינכן, האוניברסיטה לאמנויות בברלין |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| סוגה |
מחזה, פרוזה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
דאה לוהר (בגרמנית: Dea Loher; נולדה ב-20 באפריל 1964) היא מחזאית וסופרת גרמניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדראה ביאטה לוהר (Andrea Beate Loher) נולדה בטראונשטיין, בוואריה, כבת לאב יערן ואם פקידה בבית משפט. מאוחר יותר היא אימצה את שם הבמה "דאה לוהר" שהפך בהמשך לשמה הרשמי.
בשנת 1988, בתום לימודי שפה וספרות גרמנית ופילוסופיה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, היא בילתה שנה בברזיל. ב-1990 השתקעה בברלין ולמדה כתיבת דרמה במסגרת בית הספר הגבוה לאמנויות, אצל היינר מילר, טנקרד דורסט ויאק קארסונקה. במקביל עבדה בתחנת רדיו. כעת היא מתגוררת ועובדת כסופרת ומחזאית עצמאית בברלין. המחזה הראשון שלה, Olgas Raum הוצג לראשונה בתיאטרון ע"ש ארנסט דויטש בהמבורג. באוקטובר 2003 ביים אנדריאס קריגנבורג את המחזה שלה, "חפות מפשע" בתיאטרון תאליה בהמבורג. ביוני 2004 בסטודיו לתיאטרון תאליה, אותו במאי, אנדריאס קריגנבורג, העובד עם המחזאית, ביים את ההצגה "החיים בפראסה רוזוולט" שהשתתפה בסתיו 2004 בפסטיבלים לתיאטרון בסאו פאולו, פורטו אלגרה וריו דה ז'ניירו.
במרץ 2012 המחזה שלה "גנבים", שאורכו 3 שעות וחצי, בביצוע להקת הדויטשה תיאטר בברלין, בבימויו של קריגנבורג זכה להערכת המבקרים הישראלים כשהוצגה על במת התיאטרון הקאמרי בתל אביב.[1]
מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1992 אוגוסט - Olgas Raum (המרחב של אולגה) - בכורה בתיאטרון ארנסט דויטש בהמבורג, בימוי: אייבס יאנסן,
- 1992 אוקטובר - Tätowierung (קעקוע) - בכורה ב אנסמבל תיאטר בזידשטרן, ברלין, בימוי: תומאס הולנדר
- 1993 אוקטובר - Leviathan (לויתן) - בתיאטרון הלאומי של סקסוניה התחתונה, הנובר, בימוי:אנטייה לנקייט
- 1995 ספטמבר - Fremdes Haus (בית זר), בתיאטרון הלאומי של סקסוניה התחתונה, הנובר, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 1997 נובמבר - Blaubart - Hoffnung der Frauen (כחול הזקן, תקוות הנשים) - בתיאטרון הממלכתי הבווארי "באיירישס שטאטסשאושפיל" במינכן, בימוי:אנדיאס קריגנבורג;
- 1998 פברואר - Adam Geist (אדם גייסט) - בתיאטרון הלאומי של סקסוניה התחתונה, הנובר, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 1999 אוקטובר - Manhattan Medea (מדיאה ממנהטן) - בפסטיבל "הסתיו השטירי" בגראץ, בימוי:ארנסט בינדר
- 2000 מרץ - Berliner Geschichte (סיפור ברלינאי), בתיאטרון הלאומי של סקסוניה התחתונה, הנובר, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 2000 מרץ - Klaras Verhältnisse - (הקשרים של קלרה), בבורגתיאטר, וינה
Berliner Geschichte
- 2000 מרץ - Die Schere (המספריים), בבורגתיאטר, וינה, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 2001 מאי, Anna und Martha (אנה ומרתה), הוצגה לראשונה תחת הכותרת "Der dritte Sektor (המגזר השלישי) - בתיאטרון תאליה, המבורג, בימוי: דמטר גוטשף,
- 2001 אוקטובר - Magazin des Glücks (מגזין המזל), בתיאטרון תאליה, המבורג, בימוי אנדריאס קריגנבורג,
- אוסף מערכונים: Licht (אור),Hände (ידיים), Deponie (מטמנה), Hund (כלב),Sanka (אמבולנס), Samurai (סמוראי) וFuturesong
- 2003 אוקטובר - Unschuld (חפות מפשע), בתיאטרון תאליה, המבורג, בימוי:אנדריאס קריגנבורג - הוצגה בשנת 2015 בתרגום על במת ה"קומדי פרנסז" בפריז
- 2004 יוני- Das Leben auf der Praça Roosevelt (החיים בככר רוזוולט), בימוי:אנדריאס קריגנבורג, הוצג בסתיו 2004 בפסטיבלים בברזיל - בסאו פאולו, פורטו אלגרה וריו דה ז'ניירו
- 2005 אוקטובר - Quixote in der Stadt (דון קישוט בעיר), בתיאטרון תאליה, המבורג, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 2007 ספטמבר - Land ohne Worte (ארץ בלי מלים), בתיאטרון הקאמרי של מינכן (מינכנר קאמרשפילה), בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 2008 ינואר Das letzte Feuer (האש האחרונה), תיאטרון תאליה, המבורג, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
- 2010 ינואר - Diebe (גנבים) - בדויטשס תיאטר בברלין, בימוי:אנדריאס קריגנבורג
מחזותיה פורסמו בהוצאה לאור Verlag der Autoren בפרנקפורט על נהר מיין.
מחזות רדיופוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1994 אוקטובר Tätowierung, SFB, (קעקוע)
- 2000 פברואר Blaubart - Hoffnung der Frauen, SFB (כחול הזקן, תקוות הנשים)
- 2002 נובמבר War Zone, BBC (אזור לחימה)
- 2005 ינואר,Samurai, Licht, Die Schere, DRS,
לברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 19 באוגוסט - האופרה Licht (אור) מאת וולפגנג בהמר, באופרה נויקלנר Neuköllner Oper בברלין.
פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חפות, בתרגומה של נטע הגלעדי, הוצג לראשונה בקריאה מבוימת ב "קפה תיאטרון" של תיאטרון הקאמרי, בבימויו של יוני אתיאל,
- הועלה באותו תרגום בעיבוד של סוזנה שטרן ובבימויה של לילך דקל-אבנרי בתיאטרון תמונע, 2012
- אדם גייסט, בתרגום רן הכהן, בבימויה של לילך דקל-אבנרי, הועלתה בתיאטרון תמונע, 2010
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1991 - הפרס למחזאים מטעם ה"פולקסבינה" על המחזה "Olgas Raum"
- "1993 - פרס המכון גתה לקידום מחזאות - על המחזה " Tätowierung" בבימויה של פרידריקה פילשטיך בתיאטרון אוברהאוזן
- 1993 פרס קרן הסופרים מפרנקפורט
- 1993 נבחרה כמחזאית המבטיחה של השנה בכתב העת "תיאטר הויטה"
- 1995 פרס שילר לעידוד למחזאים צעירים
- 1997 הפרס יאקוב מיכאל ריינהולד לנץ למחזאות - על המחזה "אדם גייסט"
- 1998 פרס המחזאות של מילהיים - על "אדם גייסט"
- 2005 פרס אלזה לסקר שילר למחזאות
- 2006 הפרס ברטולט ברכט לספרות
- 2008 פרס המחזאות של מילהיים - על המחזה "Das letzte Feuer
- 2008 Das letzte Feuer נבחר למחזה השנה על ידי חבר שופטים של כתב העת "תיאטר הויטה"
- 2009 הפרס ברלין לספרות
- 2009 הפרס מאי-לואיזה פלייסר
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Jean-Claude Francois: Dea Loher: Dramaturge de l’Allemagne nouvelle, dans: Allemagne aujourd’hui 160 (2002), 171-186(בצרפתית)
- Michel Corvin: Dea Loher, dans: Anthologie critique des auteurs dramatiques européens (1945-2000) (2007), 244-247 (בצרפתית)
- Armelle Heliot Dea Loher, dompteuse de mirages-, Le Figaro, 31 mars 2015,
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dea Loher: מחזאות גרמנית חדשה באתר המכון גתה
- באתר פסטיבל לספרות בברלין 2012
- Blitze im Dunkeln - קטעי ניתוח של המחזה Diebe (בגרמנית)
כתבות בעברית
- עידו בלאס, גדרות, מחנות וגנבים: שיחה עם דיאה לוהר, באתר הארץ, 22 בינואר 2012
- על: אדם גייסט", באתר תיאטרון תמונע
- שרית פוקס, חף מבנאליות: על ההצגה "חפות", באתר nrg מעריב, 29 בינואר 2011
- מרט פרחומובסקי, ביקורת תיאטרון: "אדם גייסט" בתמונע, באתר "במחשבה שנייה", 2 בנובמבר 2011, פורסם במקור בטיים אאוט תל אביב
- אילה בלופולסקי, עכבר העיר אונליין, ביקורת תיאטרון: "גנבים" ("Diebe") מאת דיאה לוהר בקאמרי, באתר הארץ, 18 במרץ 2012
- ציפי שוחט, קריאה מבוימת בקפה תיאטרון הקאמרי למחזה של דיאה לוהר, באתר הארץ, 9 באפריל 2008
- אדם גייסט- תיאטרון תמונע, באתר תל אביב סיטי
- צבי גורן, חפות – בשולי החברה, באתר הבמה, 11 באוקטובר 2012