לדלג לתוכן

דבורה דימנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבורה דימנט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 באפריל 1939 (בת 85)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות, חקר המקרא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ביאליק לחכמת ישראל (2010)
פרס א.מ.ת. לחקר המקרא (2020)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה. דימנט היא מבכירי החוקרים של מגילות מדבר יהודה וספרות ימי הבית השני. זוכת פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תש"ע-2010 על ספרה "כלים שלובים: מגילות מדבר יהודה וסִפרות ימי הבית השני", ועל מפעל חייה במחקר המגילות. בשנת תש"ף, 2020 זכתה בפרס א.מ.ת בחקר המקרא.

דבורה דימנט נולדה בירושלים. עברה בצעירותה עם הוריה לחיפה שם סיימה את לימודיה בבית הספר הריאלי. שימשה כקצינת ת"ש בשירותה הצבאי. לתואר ראשון למדה קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, והייתה מתלמידותיו של גרשם שלום. בשנת 1974 קיבלה תואר דוקטור בחקר המקרא מהאוניברסיטה העברית בירושלים,[1] בהנחייתו של פרופ' דוד פלוסר (כותרת הדיסרטציה: "מלאכים שחטאו במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצוניים הקרובים להן"). היא חקרה, לימדה והרצתה באוניברסיטת חיפה במשך 30 שנה.

פרופ' דימנט משמשת כיו"ר ועדת פרס ישראל בתחום חקר מדעי היהדות.

חקר מגילות מדבר יהודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' דימנט נמנית עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה, והיא מהחוקרים הישראלים הבודדים שההדירו והשתתפו בפרסום הראשוני של קטעי מגילות רבים שנחשפו במערות.

היא תרמה לסיווג של ספריית מגילות מדבר יהודה (ספריית קומראן), ופרסמה ספרים ומאמרים רבים הנוגעים להיבטים שונים בפרשנות למגילות. בנוסף, היא ערכה טקסטים שונים שנמצאו באתר שבמערות קומראן, וביניהם המהדורה הרשמית של החיבורים הפסאודו-אפיגרפיים "פסאודו-יחזקאל" ו"האפוקריפון של ירמיהו ג'".

תחום מחקר מרכזי נוסף של פרופ' דימנט הוא הספר החיצוני "חנוך א'" (חנוך החבשי).

בסמוך לסיום פרסומן של המגילות, ייסדה פרופ' דימנט יחד עם משה בר אשר את כתב העת "מגילות", שיצא לראשונה בשנת תשס"ג בשיתוף אוניברסיטת חיפה ומוסד ביאליק. היא אף שיתפה פעולה עם רינהארד קראץ (Reinhard Kratz) מאוניברסיטת גטינגן בפרויקט הנוגע לפרשנות של הטקסטים מקומראן לספר בראשית.[2]

פרופ' דימנט תרגמה מצרפתית את ספרו של המיסטיקן והפילוסוף הארמני-רוסי גיאורג איבאנוביץ' גורדייף, "סיפורי בעל זבוב לנכדו" (אנ').

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מקבלי תוארים באוניב' בירושלים, דבר, 2 ביולי 1975
  2. ^ מתוך אתר המרכז לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטת חיפה, http://megillot.haifa.ac.il/index.php/he/2012-04-24-09-51-55/11-2012-04-24-12-01-57