דוד פלוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד פלוסר
David floser.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 15 בספטמבר 1917
מקום לידה וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 15 בספטמבר 2000 (בגיל 83)
מקום פטירה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון של הדתות, מרצה באוניברסיטה, היסטוריון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופ' דוד פְלוּסֶר (Flusser;‏ 1917 - 15 בספטמבר 2000), היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה. הוא בן דוד של וילם פלוסר.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד (גוסטב) פלוסר נולד בשנת 1917 בווינה, וילדותו עברה עליו בפראג. מ-1936 ועד 1939 למד פילולוגיה קלאסית וגרמניסטיקה באוניברסיטת פראג. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והמשיך את לימודיו (לימודים קלסיים והיסטוריה יהודית וכללית) באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1957 קיבל שם את תואר הדוקטור[1]. ב-1962 התמנה לפרופסור באוניברסיטה העברית, וב-1968, עם ייסודו של החוג למדע הדתות, הצטרף אליו.

מחקריו תרמו תרומה חשובה במיוחד לנושאי ספרות חז"ל בתקופת המשנה, תולדות הכתות בישראל בשלהי תקופת בית שני, במיוחד כת קומראן, ולחקר המגילות הגנוזות . הוא תרם תרומה מיוחדת להבנת התהוות הנצרות, עמד על חשיבותה של הספרות היהודית להבנת הנצרות הקדומה והרקע לפעילותם של ישו, פאולוס ובעלי האוונגליונים.

כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנת התפתחות ההלכה היהודית ותרבות ישראל, תחת השפעת ההלניזם.

אחד התחומים המרכזיים בהם עסק פלוסר וזכה בשל כך לפרסום עולמי, הוא חקר המגילות הגנוזות ותולדותיה של כת קומראן, שמקובל לראותה ככת האיסיים עליה מספרים סופרי התקופה. הוא חקר את המגילות הגנוזות מראשית גילויין לאורך יובל שנים, עסק בבירור פרטיהן, בליבון המשמעות של הפשרים ושל התפילות שנמצאו שם, ובחשיפת כתבים שמקורם בעולמם ובהגותם של אנשי הכת. פלוסר גם חקר את השפעתה של כת זו על ראשית הנצרות, ובראש וראשונה על הגותו של פאולוס (הוא שאול התרסי).

פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית בשנת תש"ם. בנוסף הוא זכה בפרס רוטשילד במדעי היהדות, וכן בתואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לתאולוגיה באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. פלוסר שימש גם כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם.

בשכונת ארנונה בירושלים וכן בשכונת נאות לון בבאר שבע, קרויים רחובות על שמו.

פלוסר היה נשוי לחנה ולהם נולדו שני בנים: הבכור אורי, כיום רואה חשבון והשני יוחנן, לשעבר מזכ"ל תנועת עוז ושלום - נתיבות שלום ומנהל לשעבר של בית הספר בית רחל שטראוס לחינוך מיוחד וכיום מנהל את "מרכז היענו"ת" – הקשבה, ייעוץ, עזרה נפשית ומשפחה תומכת עבור משפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים אותו הקים בירושלים. בנו יוחנן נקרא על שם יוחנן המטביל[דרוש מקור].

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישו, הוצאות מאגנס ודביר, 2009.
  • יהדות בית שני, חכמיה וספרותה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
  • יהדות בית שני, קומראן ואפוקליפטיקה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002.
  • מגילות מדבר יהודה והאיסיים, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1985.
  • יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1985.
  • המקורות היהודיים של הנצרות, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980.
  • יהדות ומקורות הנצרות, ספרית פועלים, 1979.
  • "כיתות מדבר יהודה ותקופתן", תולדות ארץ-ישראל כרך א' , משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, עמ' 305-312.
  • "הרקע התרבותי של העליות מצ'כוסלובקיה", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 49-52.
  • "אביגדור דגן", יוצאי צ'כוסלובקיה בישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 230-231.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנה ושמואל ספראי, "על דוד פלוסר", מדעי היהדות - 40 (תש"ס) - כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, עמ' 178-175.
  • "זיכרון לראשונים: דוד פלוסר", דוד פלוסר הערה ביוגרפית", קתרסיס 6, סתיו תשס"ז, עמ' 196; מנחם קיסטר, "קווים למפעלו המחקרי של דוד פלוסר, שם, עמ' 200-197.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]