דוב חום אירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדוב חום אירופי
Brunbjörn (14849786251).jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: דוביים
סוג: דוב
מין: דוב חום
תת־מין: דוב חום אירואסייתי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ursus arctos arctos
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוב חום אירופי, דוב חום אירואסייתי (שם מדעי: Ursus arctos arctos; נקרא גם דוב חום מצוי בשל אזור תפוצתו הרחב) הוא תת-מין של המין דוב חום. תפוצתו היא בצפון האזור האירו-אסייתי.

מאפיינים פיזיים ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוב חום אירואסייתי בדנמרק

פרוותן חומה וגוונה נע בין חום צהבהב עד לחום כהה ואף יכול כמעט שחור, לעיתים תהיה הפרווה בגוון אדמדם. ראשו של הדוב עגלגל עם אוזניים קטנות ועגלגלות גם כן. הגולגולת רחבה ופיו מצויד בכ-42 שיניים, הכוללות שיניי טורף. לדוב מבנה עצמות חזק וכפות רגליים גדולות, המצוידות בטפרים גדולים גם כן אשר יכולים להגיע לאורך של למעלה מ-10 ס"מ. משקלו תלוי בסביבת מחייתו ובתקופת השנה. משקלו של דוב זכר בוגר נע בין 250-135 ק"ג ומשקלה של נקבה בוגרת נע בין 150-90 ק"ג. הדוב החום הגדול ביותר שנתפס שקל 481 ק"ג וגובהו היה כמעט 2.5 מטר.

הדובים האירואסייתים החיים במזרח אורל בהירים יותר וצבע פרוותם נוטה יותר לחום אדמדם. הדובים מתת-מין זה החיים באסיה נראים יותר אגרסיביים לעומת אותם דובים החיים באירופה.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הדוב החום האירואסייתי היה נפוץ מאירלנד במערב ועד ליפן שבמזרח.

הדוב החום האירואסייתי נכחד באירופה בעיקר במערבה במדינות כמו אירלנד, בלגיה והולנד. בבריטניה הוא נכחד כנראה לפני 1,500 שנה בעקבות ציד פרוע. בצפון אירופה ורוסיה נשמרה אוכלוסייה טבעית וגדולה. לאחר שנכחדו מצרפת, הושבו לאחרונה דובים באזור רכס הרי הפירנאים שבגבול בין ספרד וצרפת. בספרד השתמרה אוכלסיית דובים בשני גושים גדולים באזור רכס הרי ה"קאנטאבריים". כמו כן ישנה אוכלוסייה נוספת באיטליה בהרי "אברזוי" ובעמק "טרנטינו".

אוכלוסיות גדולות נוספת נמצאות בסלובקיה, סלובניה, בולגריה ורומניה, אך אלו אוכלוסיות מבודדות המנותקות אחת מהשנייה. אוכלוסיות אלו כמעט נכחדו בעת המהפכה הרוסית ב-1917.

מחוץ לאירופה האוכלוסייה הגדולה ביותר של דובים נמצאת במזרחם של הרי אורל. בעיקר ביערות סביר ובמרכז אסיה (אפגניסטן, פקיסטן, קשמיר שבהודו, מרכז סין והאי הוקאידו ביפן). בצפון אסיה הדובים נפוצים בהרבה. קיימים אלפים רבים ביערות צפון סיביר, מספר לא ידוע בצפון סין ומונוגוליה, וכנראה אלפים רבים ביערות הוקאידו ואיים אחרים ביפן. בדרום אסיה קיימים הדובים במספרים קטנים יותר: מסוריה ואיראן דרך רכסי ההרים של אפגניסטן ופקיסטן עד הודו.

דוב חום אירואסייתי והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומאים לכדו דובים אלו ונלחמו נגדם או צפו בהם נלחמים נגד חיות אחרות כמו נמרים, טיגריסים ואריות. הדובים החזקים ביותר נלכדו כנראה באזור הדלמטים וקאלדוניה.

שלא כמו באמריקה, בה כל שנה נהרגים בממוצע שני אנשים בידי דובים, באירופה רק שלוש תקיפות תועדו בכל המאה האחרונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוב חום אירופי בוויקישיתוף