דוב חום אירופי
דוב חום אירופי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC) | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | טורפים |
תת־סדרה: | דמויי כלב |
משפחה: | דוביים |
סוג: | דוב |
מין: | דוב חום |
תת־מין: | דוב חום אירופי |
שם מדעי | |
Ursus arctos arctos ליניאוס, 1758 | |
תחום תפוצה | |
דוב חום אירופי, דוב חום אירואסייתי (שם מדעי: Ursus arctos arctos; נקרא גם דוב חום מצוי בשל אזור תפוצתו הרחב) הוא תת-מין של המין דוב חום. תפוצתו היא בצפון האזור האירו-אסייתי.
מאפיינים פיזיים ומראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרוותו חומה וגוונה נע בין חום צהבהב עד לחום כהה ואף לעיתים כמעט שחור. לעיתים תהיה הפרווה בגוון אדמדם. ראשו של הדוב עגלגל עם אוזניים קטנות ועגלגלות גם כן. הגולגולת רחבה ופיו מצויד בכ-42 שיניים, הכוללות שיניי טורף. לדוב מבנה עצמות חזק וכפות רגליים גדולות, המצוידות בטפרים גדולים גם כן אשר יכולים להגיע לאורך של למעלה מ-10 ס"מ. משקלו תלוי בסביבת מחייתו ובתקופת השנה. משקלו של דוב זכר בוגר נע בין 135–250 ק"ג ומשקלה של נקבה בוגרת נע בין 90–150 ק"ג. הדוב החום הגדול ביותר שנתפס שקל 481 ק"ג וגובהו היה כמעט 2.5 מטר.
הדובים האירופיים החיים במזרח אורל בהירים יותר וצבע פרוותם נוטה יותר לחום אדמדם. הדובים מתת-מין זה החיים באסיה נראים יותר אגרסיביים לעומת אותם דובים החיים באירופה.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר הדוב החום האירופי היה נפוץ מאירלנד במערב ועד ליפן שבמזרח.
הדוב החום האירופי נכחד באירופה בעיקר במערבה במדינות כמו אירלנד, בלגיה והולנד. בבריטניה הוא נכחד כנראה לפני 1,500 שנה בעקבות פעילות ציד. בצפון אירופה וברוסיה נשמרה אוכלוסייה טבעית וגדולה. לאחר שנכחדו מצרפת, הושבו לאחרונה פרטים לאזור רכס הרי הפירנאים שבגבול בין ספרד וצרפת. בספרד השתמרה אוכלוסיית דובים בשני גושים גדולים באזור רכס הרי הקאנטאבריים. כמו כן ישנה אוכלוסייה נוספת באיטליה בהרי אברוצו ובעמק טרנטינו.
אוכלוסיות גדולות נוספות נמצאות בסלובקיה, סלובניה, בולגריה ורומניה, אך אלו אוכלוסיות מבודדות המנותקות אחת מהשנייה. אוכלוסיות אלו כמעט נכחדו בעת המהפכה הרוסית ב-1917.
מחוץ לאירופה האוכלוסייה הגדולה ביותר של דובים נמצאת במזרחם של הרי אורל. בעיקר ביערות סביר ובמרכז אסיה (אפגניסטן, פקיסטן, קשמיר שבהודו, מרכז סין והאי הוקאידו ביפן). בצפון אסיה הדובים נפוצים בהרבה. קיימים אלפים רבים ביערות צפון סיביר, מספר לא ידוע בצפון סין ומונוגוליה, וכנראה אלפים רבים ביערות הוקאידו ואיים אחרים ביפן. בדרום אסיה קיימים הדובים במספרים קטנים יותר: מסוריה ואיראן דרך רכסי ההרים של אפגניסטן ופקיסטן עד הודו.
הדוב החום האירופי והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומאים לכדו דובים אלו ונלחמו נגדם או צפו בהם נלחמים נגד חיות אחרות כמו נמרים, טיגריסים ואריות. הדובים החזקים ביותר נלכדו כנראה באזור הדלמטים וקאלדוניה.
שלא כמו באמריקה, בה כל שנה נהרגים בממוצע שני אנשים בידי דובים, באירופה רק שלוש תקיפות תועדו בכל המאה ה-20.
-
דוב חום בפינלנד
-
דוב חום בדנמרק
-
דוב בגן חיות בבדפורדשייר
-
דוב ביער בפינלנד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוב חום אירופי, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב חום אירופי, באתר NCBI (באנגלית)
- דוב חום אירופי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב חום אירופי, באתר GBIF (באנגלית)
- מה עושה דוב חום כשהוא חושב שאיש לא מסתכל?, מתוך "הזנב הארוך" 19 באוקטובר 2013