דוד גפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוד גפני הוא מעצב מוזיאונים ואמן ישראלי בעל הכרה בינלאומית. עיצב מוזיאונים רבים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית.

תפיסת עולמו כמעצב מוזיאונים דוגלת בחוויה העוטפת את המבקר כדרך לספר את סיפור המוזיאון. "האתגר בתצוגות היסטוריות הוא להשאיר רושם חזק על המבקרים על ידי יצירת חוויה סביבתית ב-360 מעלות, ולא ליצור עוד מוזיאון קונבנציונלי עם תמונות ממוסגרות שתלויות על הקירות", עיתון הארץ 2011[1].

כצייר בסגנון הריאליזם הפנטסטי (ריאליזם קסום) דוד גפני היה מחלוצי הציירים הישראלים המודרניים אשר הביאו את נושאי הקבלה היהודית למרכז השיח האמנותי הציבורי. עבודתו האמנותית הייחודית הביאה את הטלוויזיה הישראלית להקדיש בשנות ה-80 תוכנית ייחודית לסיקור עבודתו זו. בשנת 2009 פעל דוד לתכנון והקמת בית אמנים וגלריה עירונית קבועה לאמני הרצליה. בהמשך התמנה למנהל ואוצר הגלריה.

דוד התקבל בשנת 1967 כמרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" ובשנת 1987 כמרצה לעיצוב מוזיאונים באוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה החינוך, האגף למוזיאונים. בהמשך הרצה (1993) בקורס אוצרות ומוזיאולוגיה של מכללת לוינסקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד ירושלים, בוגר האקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל וזוכה בציון לשבח ע"ש הרמן שטרוק. מתגורר ויוצר בהרצליה.

עיצוב מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017 - מתמנה כיו"ר ארגון אמני הרצליה.
  • 2012 -  תערוכת יחיד "ציפורי גן עדן" - 40 שנות יצירה בהיכל לאמנויות הבמה הרצליה.
  • 2005-2009 - משתתף בתערוכת האמנות הבינלאומיות ב- Art Expo – New York.
  • 1987-2009- משתתף בתערוכות קבוצתיות של אגודת אמני הרצליה, ברחבי הארץ.
  • 2000-2002 - תערוכות קבוצתיות של אמני קהילת המודיעין בתיאטרון גבעתיים ובאתר ההנצחה .
  • 1985 - תערוכת יחיד במרכז תרבות עמים, ירושלים.
  • 1984 - תערוכת יחיד בבית אבא חושי, חיפה.
  • 1982 - תערוכת יחיד בבית אריאלה, תל אביב.
  • 1978 - משתתף בתערוכת האמנות הבינלאומית ב- Art Washington U.S.A.
  • 1976 - תערוכת יחיד בגלריה "תוראל", תל אביב.
  • 1975 - תערוכת יחיד בגלריה "צ'ימרינסקי", תל אביב.
  • 1974-1973 - 2 תערוכות יחיד בגלריית "צוותא", תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]