דוד פונדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד פונדק
CROPPED-Dudu.color.jpg
לידה 1950 (בן 70 בערך)
אשדות יעקב איחוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאי, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד פונדק (נולד ב-1950) הוא פרופסור חבר מקצועי (בדימוס) מאת המכללה האקדמית כנרת. הקים ועמד בראש המרכז הארצי לחינוך אסטרונומי פרחי מדע, היחידה לתקשוב בהוראה במכללה האקדמית אורט בראודה והיחידה לפיזיקה במכללה האקדמית כנרת.

תחומי התמחותו הם: תקשוב בהוראה, הוראת הפיזיקה והאסטרונומיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד פונדק נולד בקיבוץ אשדות יעקב איחוד הצעיר מבין ארבעת ילדיהם של צילה וישעיהו פונדק[1].

אחיו הבכור מנחם פונדק נספה בתאונת מטוס במכתש הגדול, בהיותו מפקד קורס נווטים ב-1964.

לדוד אחות ואח נוספים. הוא נשוי, אב לשלושה בנים וסב לנכדים.

בצבא שרת כלוחם בסיירת צנחנים וקצין חינוך בחטיבת הצנחנים. לאחר השירות חזר לקיבוצו ובו מלא שורה של תפקידים: רכז תרבות, מדריך חברת נוער, רכז גיל הנעורים. עם סיום לימודי התואר הראשון הדריך דוד את חברת נוער "ארזים" במשך ארבע שנים (1977–1981). בני חברת הנוער הגיעו בגיל 14 לקיבוץ אשדות יעקב איחוד. תקופת חינוך זו הטביעה חותם חיובי על בני החברה, כך שעד היום, למעלה מארבעים שנה מאז החלו את דרכם, הם נפגשים באופן סדיר ורואים בבני "ארזים" את קבוצת ההשתייכות הראשונה שלהם. כל בני החברה שרתו בצבא, הקימו משפחות והיו לאנשים פעילים התורמים להתפתחות החברה הישראלית.

במהלך השנים 1980 -1991 הקים וריכז דוד את מגמת הפיזיקה בבית ספר תיכון בית ירח. בשנים אלה הפכה מגמת הפיזיקה בבית הספר למגמה גדולה שאליה הגיעו 30% מהתלמידים בבית הספר כאשר כ- 50% מהלומדים היו בנות, הישג יוצא דופן בהשוואה לבית ספר תיכון בישראל ובעולם[2]. בהוראת הפיזיקה שילב דוד הדגמות, הדמיות מחשב ופיתוח מצפה כוכבים. הפעלת המצפה תמכה בביצוע עבודות חקר של תלמידים בתיכון. על הישגיו בהוראה זכה דוד בשנת 1989 לפרס מורה מצטיין לפיזיקה, על ידי מכון ויצמן למדע.

ב- 1992 הקים דוד את פרחי מדע מרכז ארצי לחינוך אסטרונומי במכללה האקדמית כנרת יחד עם ד"ר גנאדי רויזמן ופרופ' לב פוסטילניק. הקמת המרכז נשענה על פיתוח שיטות למידה פעילה והוראת חקר. במסגרת המרכז הוקמו שני מכוני מחקר - מצפה כוכבים אופטי ובו טלסקופ ממוחשב "Meade 16 ומצפה רדיו ובו רדיו-טלסקופ בקוטר 2.5 מטרים. למרכז הגיעו מאות תלמידים לצורך ביצוע עבודות חקר זעירות באסטרונומיה, ועשרות תלמידים ביצעו עבודות גמר באסטרונומיה. המרכז הפעיל ניידת אסטרונומית שהגיעה מדי שנה לאלפי תלמידים בבתי ספר בכל רחבי הארץ בניהולה של זהבה וגנר.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד פונדק סיים תואר ראשון בפיזיקה, ב-1978, באוניברסיטת תל אביב. ב-1982 השלים תעודת הוראה בטכניון.

ב-1986 השלים תואר שני ב טכניון, עם התמחות בהוראת הפיזיקה בהנחיית דר' נח לרמן. נושא התזה: "פיתוח של מעבדה באופטיקה גאומטרית והערכת תרומתה ללימודי הפיזיקה".

בשנת 1991 קבל תואר דוקטור בטכניון, בהנחיית פרופ' מנחם פיינגולד[3]. נושא התזה: "התפתחות מערכות מושגים באסטרונומיה אצל תלמידים המבצעים עבודת גמר".

בשנים 2–1991 יצא דוד עם משפחתו לפוסט דוקטורט באוניברסיטת סן-דייגו. עבודת המחקר עסקה בפיתוח והערכה של לומדות בהוראת מעגלים חשמליים, בהנחייתו של פרופ' פרד גולדברג (Fred Goldberg).

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי העיסוק של דוד פונדק הם תקשוב בהוראה, וחינוך בפיזיקה ואסטרונומיה: הוראה, מחקר, פיתוח חומרי למידה ורעיונות פדגוגיים.

משנת 1993 דוד ללמד במכללה האקדמית כנרת כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן. הוא לימד בתוכנית "אקדמיזציה למורים", שבה השלימו מורים בעלי תואר מורה בכיר תואר ראשון בחינוך. במקביל להוראה פיתח יחד עם קבוצת אסטרופיזיקאים, עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, שני מכוני מחקר באסטרונומיה שבהם התבצעו מחקרים בפעילות השמש ובכוכבים משתנים. מכונים אלה אף סייעו לתלמידי תיכון בביצוע עבודות חקר באסטרונומיה.

ב-1998 נבחר דוד לעמוד בראש המחלקה להוראה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, במסגרתה למדו וקבלו המהנדסים תעודת הוראה. בשנת 2000, במסגרת קול קורא לפיתוח טכנולוגיות למידה של המועצה להשכלה גבוהה, זכתה הצעה שהגיש דוד בנושא תקשוב בלמידה למימון רחב היקף. בעקבות הזכייה הוקמה יחידה לתקשוב ההוראה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה ודוד עמד בראשה. פעילות היחידה הובילה בין השאר לפיתוח חדר למידה מיוחד בגישת Scale-Up המאפשרת הוראה המשלבת למידה ומחקר בקבוצות קטנות.

בשנת 2000 נבחר דוד כחבר בצוות ההיגוי של מיט"ל – מרכז של המוסדות להשכלה גבוהה בארץ לקידום ידע בטכנולוגיות למידה. במסגרת המרכז דוד היה שותף, במשך 17 שנים, בקידום יוזמות לתקשוב ההוראה האקדמית בארץ, וכן קיום סדיר של כנסים שנתיים בנושאי טכנולוגיות למידה.

ב- 2005 הוקם במכללה האקדמית כנרת בית ספר להנדסה בראשותו של פרופ' יעקב בר. דוד הקים את היחידה לפיזיקה בבית הספר להנדסה, ופיתח מעבדה להוראת הפיזיקה וללימוד קורסי היסוד בפיזיקה.

כתיבה, עריכה ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד כתב ספרים ומאמרים רבים והרצה בכנסים בינלאומיים. הפעילות האקדמית והמחקרית של דוד הוא מתמקדת בשני נושאים: א. פיתוח דרכים סביבות למידה בפיזיקה ואסטרונומיה תוך זיהוי קשיים הבולמים את התקדמות הלומד, ב. פיתוח וחקר סביבות למידה מתוקשבות.

1987 תרגם דוד לעברית את ספרו של פרופ' ריצ'רד פיינמן QED - התאוריה המוזרה של אור וחומר בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בהמשך ראתה אור סדרת ספרים ללימוד אסטרונומיה בעריכתו של דוד:

1993 - "האדם והיקום" בהוצאת רשת עמל.

1995 "לשמים יד נושיט" יסודות האסטרונומיה לגיל הרך בהוצאת אוריון.

1999 - "מדריך למורה – אסטרונומיה בפעולה" בהוצאת רכס.

2000 - "אסטרונומיה בפעולה" בהוצאת רכס.

2003 - אסטרוטופ – מדריך לביצוע עבודות חקר באסטרונומיה.

בשנת 2006 החל דוד לערוך את הסדרה המדעית של המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה. במסגרת הסדרה הופיעו עשרה ספרים שנכתבו על ידי מרצי המכללה או תורגמו ביוזמתה.

שני הספרים הראשונים הופיעו בעקבות שיתוף פעולה של דוד עם פרופ' וולפגאנג כריסטיאן (Wolfgang Christian) ממכללת דווידסון ועסקו בפיזיקה רב-ייצוגית המאפשרת למידה באמצעות הדמיות.

2006 - מכניקה רב-ייצוגית בהוצאת רכס[4].

2008 - חשמל ומגנטיות רב-ייצוגיים, בהוצאת רכס[5] .

במתמטיקה הופיעו הספרים הבאים:

2008 - חדו"א במשתנים אחדים בהוצאת מאגנס[6].

2009 - חדו"א במשתנה אחד בהוצאת מאגנס[7].

בהמשך הופיעו חמישה ספרים בסדרה "מבינים פיזיקה" בהוצאת מאגנס[8][9],[10],[11],[12],

2014 הופיע ספר הלימוד האחרון בסדרה - תקצירי הרצאות במכניקה, בהוצאת מאגנס[13].

יזמות בתקשוב הלמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1988 - הקמת מצפה הכוכבים "בית ירח" בבית גורדון. המצפה הממוחשב הראשון בארץ שבו ביצעו תלמידים עבודות חקר. התלמידים למדו להפעיל טלסקופ ומצלמות כוכבים כרובוטים. במסגרת זו אושרה לתלמידים יחידת לימוד שישית בפיזיקה בתעודת הבגרות.

1994 - הקמת בית התוכנה "קשת אוריון", שהתמחה בפיתוח משחקי מחשב בהוראת המדעים לגיל הרך.

1995 - פתיחת בית ספר לאסטרונומיה באינטרנט, הקמת מצפה רדיו-טלסקופ ראשון ויחיד בישראל.

2000 - פיתוח סביבת לימוד חדשנית בהוראת המדעים – בודק מטלות ברשת, מערכת לניהול שאלות דיגיטליות בשיתוף פעולה עם חברת WebAssign בראשה עמד פרופ' ג'ון ריזלי (John Risley).

2004 - הקמת סביבה חדשנית ללמידה המאפשרת למידה בקבוצות קטנות בקורסים מרובי משתתפים בגישת Scale-Up בשיתוף פעולה עם פרופ' רוברט ביכנר (Robert J. Beichner).

2006 - פיתוח אתר עם מערכת הדמיות ממוחשבות בגישת Physlet בשיתוף פעולה עם פרופ' וולפגאנג כריסטיאן.

2017 - פיתוח אתר ללימוד אסטרונומיה - אסטרונומיה בפעולה, המאפשר לכל המעוניין להכיר אסטרונומיה באמצעות ספר לימוד מקוון, הדמיות וביצוע עבודות חקר.

לקט פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Pundak, D., Liberman, I., Shacham, M. (2017). From conceptual frameworks to mental models for astronomy. Journal of Astronomy & Earth Sciences Education. 4(2). Link.
  • Pundak, D., Sabag, N., Trotskovski, I. (2014). Accreditation of MOOCs Courses. European Journal of Open and Distance Learning, 17(2), 161-128. Retrieved from: Link
  • Pundak, D., Dvir, Y. (2014). Engineering College Lecturers Reluctance to Adopt Online Courses. European Journal of Open and Distance Learning. 17(1), 210-226. Retrieved from:
  • Link
  • Pundak, D., Shacham, M., Herscovitz, O. (2013). Integrating Online Assignments Checking in introductory courses. Journal of Information Technology Education: Research, Volume 12, 191-202. Link
  • Maharshak, A., Pundak, D. (2012). Student loans: Stated versus perceived attitude. Research in Business and Economics Journal, 6, 42-56. Link
  • Pundak, D., Herscovitz, O., Shacham, M., Weizer-Biton, R. (2010). Attitudes of face-to-face and e-learning instructors toward 'Active Learning'. European Journal of Open and Distance Learning. Link
  • Pundak, D., Maharshak, A. (2010). Employing a marketing approach to create a learning environment for engineering students. Research in Higher Education Journal, 7. Link
  • Pundak, D., Herscovitz, O., Shacham, M., Weizer-Biton, R. (2009). Instructors' attitudes toward Active Learning. Interdisciplinary Journal of E-Learning and Learning Objects, 5, 215-232. Link
  • Pundak, D., Rozner, S. (2007). Empowering engineering college staff to adopt active learning methods. Journal of Science Education and Technology. 17(2), 152-163. Link(הקישור אינו פעיל)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישעיהו פונדק 1912 – 2000 – מנהיג בתנועת החלוץ הצעיר בפולין. מראשי תנועת הנוער העובד בארץ, פעיל מרכזי במפלגת מפאי. פרטים נוספים בקובץ ישעיהו פונדק ומשפחתו
  2. ^ הבדלים מגדריים במדע: על טבע המדע והעוסקים בו, מאמר מאת עדנה רובין
  3. ^ פרופ' מנחם פיינגולד - מומחה בהוראת הפיזיקה, היה ראש המחלקה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בשנים 1992-1995
  4. ^ וולפגאנג כריסטיאן, מאריו בלוני, דוד פונדק (2006). מכניקה רב ייצוגית. הוצאת רכס.
  5. ^ וולפגאנג כריסטיאן, מאריו בלוני, אריה מהרשק ודוד פונדק (2008). חשמל ומגנטיות רב ייצוגיים. הוצאת רכס.
  6. ^ אברמוביץ בומה, מרים ברזינה, לודמילה שוורצמן (2008). חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי במשתנים אחדים. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  7. ^ פיאנה יעקובזון, דבורה טולדנו קטעי, דוד שוחט (2009). חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי במשתנה אחד. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  8. ^ קרן קמינגז, פרסילה לווז, אדווארד פ' רדיש, פטריק ג' קוני (2010). מבינים פיזיקה – מכניקה א'. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  9. ^ קרן קמינגז, פרסילה לווז, אדווארד פ' רדיש, פטריק ג' קוני (2011). מבינים פיזיקה – חשמל מגנטיות ואופטיקה. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  10. ^ רוברט רזניק, ג'רל ווקר, דוויד הלידיי (2012). מבינים פיזיקה מודרנית. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  11. ^ קרן קמינגז, פרסילה לווז, אדווארד פ' רדיש, פטריק ג' קוני (2013). מבינים פיזיקה – גלים ותרמודינמיקה. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  12. ^ קרן קמינגז, פרסילה לווז, אדווארד פ' רדיש, פטריק ג' קוני (2014). מבינים פיזיקה – מכניקה ב'. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  13. ^ ג'ורג' ברגר (2014). תקצירי הרצאות במכניקה. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.