המכתש הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 30°56′N 34°59′E / 30.933°N 34.983°E / 30.933; 34.983

מזרח המכתש הגדול בצילום מן האוויר. ניתן לראות את מסילת הברזל בתחתית הרכס
מכתש ירוחם
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev.svg
 
מכתש ירוחם
מכתש ירוחם

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

שם המכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתש הגדול התגלה קודם לגילוי מכתש רמון, הגדול ממנו, ושמו נובע מהעובדה שהוא גדול יותר מהמכתש השני שהיה ידוע באותו זמן - המכתש הקטן.

המכתש ממוקם כ-7 קילומטרים דרום-מזרחית ליישוב ירוחם, ובשל כך הציע עמרם מצנע, שהיה ראש הועדה הקרואה במקום, לשנות את שמו של המכתש ל"מכתש ירוחם", ביוני 2015 שונה שמו למכתש ירוחם כדי לעודד את התיירות לירוחם.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכתשים בנגב הינם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

בשלב הראשון הורבדה בראש הקמר אבן חול. אחריה הצפת ימת התטיס הביאה להרבדת סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט. נסיגת הים וההתרוממות יצרה סידוקים ברום הקמר. הצפה נוספת של ימת התטיס הקדומה הביאה להיקוות מים בסדקי ראש הקמר. המים החלו להתנקז החוצה כשהם חוצבים נחל בדרכם החוצה - נחל חתירה. יחד עם התנקזות, המים סחפו איתם את שכבות הסלע מרום הקמר וחשפו כאן שכבות סלע קדומות יותר.

צילום פנורמי של קטע מהמכתש, כשני קילומטרים מזרחה מהר אבנון

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכתש נחשפות שכבות מקומרות מתקופות יורה, קרטיקון תחתון, קנומן, טורון, סנון. לצד המכתש ניצב קמר ירוחם, ועליו מונחות באי-התאמה שכבות משוכבות מתקופות הנאוגן והאאוקן מה שמעיד על כך שהקימוט נוצר בסוף תקופת הסנון ולא השפיע על שכבות אלה.

פעילות במכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי נעשה ניסיון לניצול משאבי הטבע בשטח המכתש. הבריטים ערכו הכנות לקידוח בשטחו על מנת למצוא נפט, ביצעו סקר גאולוגי, הקימו מחנה עבודה וסללו דרך סולינג, אך לא הספיקו לקדוח. ב-1962 קדחה חברת הנפט הלאומית באתר קרוב לתכנון הבריטי את קידוח 'מזל 1', ובהמשך בסמוך את 'מזל 2', קידוחים שלא העלו דבר. לאחר קום המדינה הוחל בכריית חרסית וחול. בתוך המכתש ממוקם מפעל "חתירה" של חברת נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ, העוסק בכרייה, ייבוש וניפוי של חול קוורץ.

מקרקעית המכתש אל שפתו יש דרך הנקראת מעלה אברהם, סמוך לפינתו הדרומית-מערבית של המכתש. הנתיב נפתח לרכב שטח על ידי יחידת צנחנים, והשם מעלה אברהם הוענק לו כמחווה לאברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן, העיר המאמצת של הצנחנים. מראש המעלה, הסמוך לשיאו הטופוגרפי של רכס חתירה, נפרשת תצפית מרהיבה אל המכתש הגדול. כמו כן הוקמה בראש המעלה אנדרטה לציון פריצתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המכתש הגדול בוויקישיתוף

המכתש הגדול הסמוך לירוחם ייקרא 'מכתש ירוחם'